30 בספטמבר 2014

גידול בשימוש בדלקים מאובנים ושיפור באיכות האוויר בארה"ב

מאז 1970 צמח השימוש בדלקים מאובנים בארה"ב בכ-25%, יחד עם זאת נתוני הסוכנות להגנת הסביבה מלמדים כי צמיחה זאת לוותה בירידה מתמדת של פליטת ששת המזהמים המרכזיים . 

Source: U.S. EPA National Emissions Inventory Air Pollutant Emissions Trends Data

הסיבה היא טכנולוגיות המאפשרות הפקת אנרגיה נקייה יותר מפחם, נפט וגז טבעי. דוחות הסוכנות להגנת הסביבה מגלים את הירידה המתמדת ברמות הזיהום (עמ.6) של כל ששת מרכיבי הזיהום המרכזיים:

ozone (O3), particle pollution (PM), lead (Pb), nitrogen dioxide (NO2), carbon monoxide (CO), and sulfur dioxide (SO2). 



בדו"ח עצמו מצויינים הכותבים כי הגורם המוביל לירידה חסרת התקדים בזיהום שנצפתה בשנת 2009 הינו מכוניות נקיות יותר, תעשיות יותר יעילות ושיפור טכנולוגי שהוביל אותה. (וכמובן הטפיחה על השכם העצמי בכך שתקנות אוויר נקי נאכפות על ידי הסוכנות).

בנוסף, מציינת ראשת הסוכנות ג'ינה מק'קרטי. "הגז הטבעי בארה"ב שינה את כללי המשחק (game changer), השפע של גז טבעי במחיר נמוך באמת התחיל שינוי בשימושי האנרגיה שאנו נהנים ממנו" ... "[הגז] מוביל לתועלת גדולה לארה"ב, ותועלת משמעותית לאיכות האוויר". 

המקום בו הגז החליף באופן משמעותי את השימוש בפחם בארה"ב היה בשימוש להפקת חשמל בתחנות כוח.

 החלפה זאת מוחשית גם בכמות צריכת הפחם בארה"ב, למרות שהירידה בזיהום אינה יכולה להיות מוסברת רק בצימצום השימוש בפחם שכן רובה חלה במקביל להגדלת צריכת הפחם שחלה בשנות ה-70, ה-80 וה-90.


מקור: הסקירה העולמית של BP.
ראוי לציין כי הפחם כמקור אנרגיה משמעותי ממשיך לצמוח ובמקביל לירידה שחלה בצריכתו משנת 2007 בארה"ב היתה עלייה משמעותית בצריכתו בכל העולם שהתמקדה במדינות מתפתחות אך כפי שראינו ניתן לשפר את איכות האוויר גם עם תהליך צמיחה בשימוש בדלקים פוסיליים. (באיור הצמיחה בצריכת פחם בסין).

תגובה 1:

יעקב אמר/ה...

השיפור באיכות האוויר הושגה בזכות אמצעים טכנולוגיים שהותקנו, המסננים ומסלקים את המזהמים מגזי הפליטה של מכוניות ומפעלים.

אולם לא צריך לזלזל בחוקי האוויר הנקי ובאכיפתם על ידי EPA. אמצעי ניקוי האוויר עולים כסף, וללא החוקים והאכיפה הם לא היו מותקנים. חוקי האוויר הנקי והאכיפה נחוצים, אולם - ללא הגזמות קיצוניות הפוגעות ברווחה.

המצב בארה"ב משקף את העיקרון הברור שמדינות עשירות יכולות להרשות לעצמן להקצות משאבים (כסף) לשמירת איכות הסביבה (ועושות זאת), בעוד מדינות עניות מתרכזות ביצירת העושר והבטחת הקיום של האנשים, בלי להתחשב באיכות הסביבה, ובלי להשקיע בזה משאבים כי אין להן עודף משאבים.

לכן: שמירה על איכות הסביבה מחייבת - קודם כול - להבטיח את העושר, לא לפגוע בו. העושר מממן את איכות הסביבה. ההנחה ש"צריכת יתר" (כלומר עושר) גורם לזיהום ואילו צריכה קטנה (עוני) שומר על הסביבה - היא הנחה מוטעית.

המלחמה של ארגונים ירוקים נגד הפיתוח, התעשייה, והרווחה הכלכלית וההתעשרות אינו מקדם את איכות הסביבה אלא רק פוגע בה.