סיפורן של חוות רוח ימיות

פרופ' מיכה קליין

לאחר שכיערנו את היבשה, והרגנו מיליוני ציפורים, אנחנו הולכים לכער את הים, בעלות הרבה יותר גבוהה.

כל חסידי האנרגיה המתחדשת ממקור הרוח הפנימו עם הזמן את הנזקים לסביבה ובעיקר את בזבוז השטחים הפתוחים על גבי היבשה שאנרגיה ממקור זה צורכת. לכן בעשרות השנים האחרונות ובעיקר בעשר השנים האחרונות הם שואפים להעביר את הכיעור לים.

המיקום הימי יכול להיות או בים הרדוד, ובטכניקות הקיימות כיום גם בים העמוק יותר על ידי טורבינה צפה המעוגנת לקרקעית (תוכניות מוצעות).

איור 1. טורבינות הרוח הימיות.

 יש לציין כי מקור זה של טורבינות רוח ימיות ( בים רדוד כמו הים הצפוני שמול חופי גרמניה) הוא כמעט היקר ביותר מכל המקורות על בסיס השוואה שנערכה בגרמניה ומוצגת באיור 2. רק מקור הביו-גז יקר יותר. גם היצור של חשמל סולרי (הצבע הצהוב) על גגות קטנים יקר יחסית.

איור 2. השוואת מחירי יצור החשמל ממקורות שונים בגרמניה.

 דוגמא לחוות רוח ימית.

בשפך נהר תמז , העובר דרך לונדון בדרכו לים הוקמו כמה חוות רוח הגדולה שבהן היא  London Array  המוצגת כאן בתצלום מן האוויר, איור 3.

איור 3. חוות רוח ימית London Array  .

בחווה 175 טורבינות והיא ממוקמת כ-20 ק"מ מהחוף. בניית החווה הושלמה ב-2013, כאשר באו להרחיב את החווה נתקלו בהתנגדות עקב ההבנה של נזקים סביבתיים ( רצח בעלי כנף) ולכן תוכנית ההרחבה נדחתה.

איור 4 מדגים חוות רוח ימית קרובה לחוף , "חלום תיירותי".

איור 5 מדגים חוות רוח הסמוכה לקו המים.

לכל זה יש להוסיף כי יציבותן של הטורבינות היא בסימן שאלה או כפי שאומרת הכותרת של מאמר שפורסם בנורבגיה:

Windmills at sea can break like matches

Medium-sized waves can destroy wind turbines at sea, causing them to break like matches. Mathematicians are trying to explain why.

Yngve Vogt, Apollon

Article from University of Oslo 

אנשי הסביבה הירוקה והים הכחול אנו זקוקים לרציונליות סביבתית.

כדור הלכת של בני האנוש

Planet of the Humans הוא סרט תעודה חדש שהופץ לצפייה חינמית ביו יו-טיוב ב 21 באפריל, לפני כמה ימים, לרגל "יום האדמה". הוא הופק על ידי מייקל מור (מפיק ובמאי ממחנה השמאל) והבמאי ג'ף גיבס, נצפה כבר יותר מ 2.9 מיליון פעם. 140 דקות... חובה לראות!

הסרט יוצא מנקודת השקפה אקולוגית-קיצונית – שבני האדם הם מין שמתפשט כמו סרטן או סוג של ג'וקים (ציטוט מהסרט) שמתרבים בלי הגבלה ומזהמים והורסים את כדור הארץ, שצורכים יותר ויותר, ומכלים את המשאבים של "הטבע". הריבוי האנושי הגדול (גידול מואץ באוכלוסייה) החל עם גילוי וניצול מאגרי האנרגיה הפוסיליים (מאובנים, פחמיים – כלומר מהמהפכה התעשייתית בערך) – ונמשך בקצב אדיר ומפחיד. 

חמדנותו ותאבונו של האדם הם בלתי מרוסנים, והוא מתקדם בצעדי ענק למצב של מחסור במשאבים (בייחוד אנרגיה פוסילית) והרס הטבע והחי, וכתוצאה מכך - הכחדת המין האנושי עצמו. הסרט נפתח בתמונות בהן שואל הבמאי אנשים אקראיים מהציבור: "כמה שנים יוסיף להתקיים המין האנושי?"

אתייחס ברשימה אחרת להשקפה של "אקולוגית עמוקה" (אנטי אנושית) זו, שהיא מאד נפוצה ואופנתית, למשל – היא הבסיס לקבוצת "מרד ההכחדה". הנושא הספציפי לו מוקדש מרבית הסרט הוא ה"אנרגיה המתחדשת" – או ליתר דיוק - הבלוף והרמייה של האנרגיה המתחדשת.

אומר הבמאי גיבס בסרט: "אתם חושבים שעוד מעט קט נעבור מאנרגיה פחמית מזהמת לאנרגיה מתחדשת ירוקה וברת קיימא, ונפתרה הבעיה, ונמשיך בעזרתה לחיות את חיינו הרגילים? אתם משלים עצמכם, אתם טועים בגדול! אין כזה דבר אנרגיה מתחדשת. הכול בלוף! הכול אינטרסים של קפיטליסטים חזיריים ירוקים כביכול ושקרנים, אין בזה ממש". וזו הנקודה המעניינת – כי זה נכון. האנרגיה המתחדשת, הירוקה כביכול, היא לא אנרגיה ולא מתחדשת ולא ירוקה, והיא לא תושיע, והיא כולה רמאות, והיא גם אסון אקולוגי. את זה אומרים שני אנשי שמאל מובהקים, חסידי התנועה האקולוגית מאז ומתמיד.

אנרגיה סולארית? לוחות השמש מיוצרים בעזרת מחצבים רבים וכמויות גדולות של פחם, (כלומר תלויות באנרגיה פחמית), והן מייצרות מעט חשמל וזקוקות לגיבוי של תחנות כוח פחמיות. הן גם תופסות שטח גדול וגורמות להרס שטחי טבע. טורבינות רוח: גם הן בנויות ממאות טונות של פלדה ומתכות נדירות נוספות שבהפקתן משחיתים את הטבע ומשתמשים באנרגיה פוסילית רבה. והטורבינות מזהמות שטחי טבע איכותיים בראשי ההרים [וקוטלות ציפורים בסיטונות – שכחו להזכיר זאת בסרט]. וגם הן מפיקות מעט חשמל, ובצורה תזזיתית, וזקוקות לתחנות גיבוי פחמיות. מכוניות חשמליות? וכי מאין באה האנרגיה שבעזרתה הן יוצרו וזו שמניעה אותן? נכון, אנרגיה פחמית. אתנול? שריפת המזון שלנו? (אתנול מופק מתירס). וכי איך מפיקים את המזון? בעזרת טרקטורים  (אנרגיה פחמית) ודשנים... ואיך מפיקים אתנול מתירס? בעזרת אנרגיה פחמית...

זעם מיוחד מופנה לרמאות הנוראה שנקראת "ביומסה". מה זו הביומסה הזו שממנה מפיקה, למשל, גרמניה המתקדמת, יותר מחצי מהאנרגיה ה"מתחדשת" שלה? ביומסה זו שריפה של היערות שלנו. לכרות ולהשמיד יערות עד וותיקים בשם שמירת הסביבה? זה טירוף אדיר. הסרט מצלם מפגינים צעירים בקולג' שדורשים אנרגיה ירוקה, ואח"כ את הנאום המלוקק והמתפאר של נשיא הקולג' שמודיע שתחנת הכוח של הקולג' הפכה לירוקה כי היא פועלת על ביומסה במקום פחם, ואח"כ מצלם הבמאי כריתת עצים ענקיים והקרחות המכוערות שנשארו במקום בו היה קודם יער מפואר. שיא הנזק הסביבתי והטמטום. וקיימות? הרי כול היערות בעולם לא יספיקו אפילו כדי להפיק את כמות החשמל שהעולם צורך בשנה אחת! הטירוף הזה נעשה בלחץ התנועות הירוקות...

זעם, לעג ובוז מיוחדים מופנים לכול העשירים המתהדרים ומתפארים בתמיכתם בתנועה הירוקה – כמו מייקל בלומברג, אל גור או אלון מאסק (טסלה) וקרנות ההשקעה ה"ירוקים". הם אינם אלא חזירים עשירים שניזונים מכספי ציבור המופנים למטרות ירוקות כביכול בטענות שווא. הם מתעשרים מהבלופים הירוקים – וזה מה שמביא אותם לנושא – האפשרות להתעשר על חשבון אחרים ובעזרת שקרים. גם ראשי הארגונים הירוקים, כמו ביל מקקיבן או תנועת "סיירה קלאב" – אינם אלא צבועים ושקרנים המשתמשים בתנועות הירוקות כדי להשיג תרומות ולהתעשר.

הסרט חזק מאד.

הטענות אינן חדשות. הרבה גופים (ביניהם הבלוג הצנוע שלנו) כבר מתריעים הרבה שנים שאנרגיות "מתחדשות" הן בלוף, שאין בכוחן לספק את האנרגיה הדרושה למין האנושי, שהן מבזבזות כסף אדיר לריק, וגורמות נזקים סביבתיים ענקיים. אני טוען הרבה זמן שמה שקורה (יעדים ירוקים בינלאומיים, מטרות כמו "אפס פליטות נטו") הוא טירוף מוחלט שבו נגוע חלק גדול של המין האנושי.

עכשיו, פתאום, הבין את הדבר אדם חשוב ורב מוניטין ממחנה השמאל. פתאום הבינן מייקל מור וג'ף גיבס שהמחנה שלהם (עד כה) טעה ובגדול. והם עשו סרט שמבטא את הדבר בצורה הרבה מאד חזקה ובוטה. הסרט מבוסס ברובו על ספר "אשליות ירוקות - הסודות המלוכלכים של האנרגיה הנקייה" של הפעיל הירוק אוזי זהנר, משנת 2012.

צפו בסרט.

יעקב

הסכם להרס הטבע בצפון

וואינט: "משרדי הביטחון, האוצר, האנרגיה ורשות החשמל חתמו על הסכם מסגרת, שיאפשר הקמה של מאות טורבינות רוח בצפון הארץ."

זהו הסכם לפגיעה חמורה בנופים ושטחי טבע ובתושבים בצפון הארץ וברמת הגולן. עשרות או מאות הטורבינות שיוקמו חו"ח בצפון יפגעו קשות בנוף – הטורבינות הן פורונקל וויזואלי אדיר ממדים. במקום לטייל בחיק הטבע הראשוני או המקורי, הנקי פחות או יותר, ניאלץ כעת לטייל בין מפלצות תעשייתיות ענקיות, בין תרנים עבים מפלדה בגובה 200 מ' כשמעל ראשינו מסתובבים פרופלורים ענקיים מפיברגלס, שלפעמים מתפרקים ועפים ויכולים ליפול על אנשים ולגרום לשריפות יער.

הטורבינות גם מרעישות ברעש בעל תדירות נמוכה שלא ממש נשמע אבל גורם לאנשים להרגיש מוטרדים ועצבניים ולא לישון טוב. פגיעה אחרת היא הריצוד – האור והצל המתחלפים של הפרופלור המסתובב בהחלט מעצבן כול מי שנמצא בלית ברירה בקרבת הטורבינה. הטורבינות פוגעות בבירור בשלומם ובריאותם של מי שחיים בקרבתן.  במקרים רבים נאלצו אנשים לנטוש את בתיהם, בכול מקרה ערך של בית בקרבת טורבינה יורד לאפס – כי לא ניתן למכור אותו.

התקן המקובל באירופה (בעיקר בגרמניה), שבה נבנו כבר עשרות אלפי טורבינות, קובע שאסור לבנות טורבינות במרחק פחות מ 1.5 ק"מ מבתים, כדי לא לפגוע באנשים. אחרי שעשרות אלפי טורבינות נבנו בבריטניה יצאו כול תושבי האזורים הכפריים במחאות חריפות נגד המפגע, וממשלת בריטניה נאלצה להכריז על הפסקת התקנת הטורבינות ביבשה (ממשיכים רק בטורבינות ימיות שמותקנות רחוק מהחוף, מחוץ לטווח ראיה מהיבשת). בקנדה נאלצו לבטל פרויקט של 750 טורבינות בגלל התנגדות התושבים.

בארצנו הצפופה  – יהיה קשה למצוא שטח בצפון הארץ המרוחק יותר מק"מ וחצי מבתי הישובים. ואם ימצא שטח טבע בתולי (שמורות טבע) במקום כלשהו יהיה זה פשע להרוס אותו על ידי בניית דרכי גישה וזריעת מתקנים תעשייתיים ענקיים בו. תושבי הדרום כנראה ניצלו מהמכה הזו – כי אין רוחות חזקות בדרום הארץ. גם הרוחות בצפון לא משהו, הרבה חשמל לא יצא מהטורבינות האלה, אבל פגיעה באנשים ובטבע כן.

פגיעה קשה נוספת היא בציפורים למיניהן ובעטלפים. אלפים ומאות אלפים, אולי גם מיליונים של ציפורים ועטלפים נקטלים כול שנה על ידי מפלצות הרוח, ביניהם עופות דורסים גדולים שהם יצורים מוגנים שאנו נלחמים בחירוף נפש להצלתם מהכחדה – כמו הנשרים של רמת הגולן. וארצנו היא ארץ המוצפת במאות אלפים של ציפורים נודדות, שאנו בהחלט לא היינו רוצים להשמיד בסיטונות.

טורבינות הרוח פועלות, כמובן, רק כאשר נושבת הרוח, ודרושה רוח חזקה יחסית. הן פועלות באופן תזזיתי, דהיינו – מקרי וסרוגיני – כאשר הרוח נושבת ולא כאשר אנו זקוקים לחשמל. הרבה מהחשמל הרוחני מופק בלילה כאשר צריכת החשמל נמוכה, ויש עודף חשמל מהתחנות הרגילות. ובכול מקרה – חייבים להחזיק תחנות כוח רגילות כגיבוי לטורבינות הרוח – בשיעור 100%. טורבינות הרוח רק מסבכות ומיקרות את מערכת החשמל, והחיסכון בדלק (ובפליטות) שהן משיגות הוא זניח.

פיזור טורבינות מפלצתיות במספרים גדולים בארצנו הצפופה והקטנה יהיה בכייה לדורות. אל לנו להעתיק כול שטות מחו"ל בלי שיקול ומחשבה. זה שהטורבינות אופנתיות בחו"ל אינו אומר שהן מביאות תועלת, לא שם ובוודאי לא אצלנו. צריך להטיל איסור מוחלט על פיזור הטורבינות המפלצתיות בארץ ישראל.

יעקב

תעמולה ירוקה והטעיות אינטרסנטיות

משה גבאי, ראש תחום ב"אנלייט אנרגיה מתחדשת" מפרסם מאמר בוואינט שכולו תעמולת הטעייה לטובת אנרגיה מתחדשת. אין בכך פלא – מר גבאי עובד בחברה שמתפרנסת היטב מסובסידיות לאנרגיה מתחדשת, ויש לה אינטרס גדול לקדם את העסקים שלה ולהגדיל הכנסותיה על חשבון הציבור.

מר גבאי כותב "זיהום האויר בישראל הוא אחד הגרועים במדינות המערב ". לא נכון. אנחנו במקום טוב באמצע... לא שזה כבוד גדול, או שאין זיהום אוויר בישראל... אבל צריך לשמור על פרופורציות. יש זיהום אוויר בישראל, ורצוי להקטין אותו... אין כול קשר לאנרגיה המתחדשת חסרת התועלת, שאינן מקטינות זיהום אוויר. זיהום האוויר נובע מבניית תחנות כוח פחמיות בעבר (שנות ה 70-80) ללא הסולקנים (המסננים scrubbers) שמונעים זיהום אוויר. התחנות הישנות, בנות 30+ עדיין עובדות – אין לנו חדישות יותר כי הלובי הירוק (וגורמים נוספים) אינו מאפשר מודרניזציה של התחנות. היום מייצרים יותר חשמל מגז (פחות מפחם) שהוא הרבה יותר נקי (כלומר נטול מזהמים). כמו כן העבירו את תחנות הכוח שהיו המופעלות קודם במזוט (דלק מאד מזהם) לגז. מצב זיהום האוויר בארץ השתפר ביחס לסטטיסטיקות הישנות ש OECD  פרסם (בהן השנה האחרונה היא 2016).  בנוסף – חלק גדול מהזיהום נגרם על ידי אוטובוסים, משאיות ורכבות המונעות בדיזל, וזה לא רלוונטי כלל לאנרגיות מתחדשות.

בהמשך מדבר גבאי על "יעדים" ומתלונן שה"יעד" של ישראל (17% מהחשמל מתחדש ב 2030) נמוך מדי. כול הדיבורים על יעדים הם דיבורי סרק חסרי בסיס מציאותי. נכון – אחרים מפרסמים יעדים יותר גבוהים, אבל איש עוד לא השיג את יעדיו ואפילו לא מתקרב לכך. גם ישראל לא משיגה את יעדיה הצנועים לשנת 2020 – 10% מתחדש. אי העמידה ביעדים נובעת מכך שאין אפשרות מעשית וטכנית לעמוד בהם – אין מקורות אנרגיה מתחדשים היכולים להביא אותנו אל היעדים הנכספים. ושימו לב לנקודה חשובה. מר גבאי מתחיל לדבר על זיהום אוויר וקופץ פתאום, ללא הבהרה ליעדי פליטות פד"ח CO2 . ובכן – אין קשר בין הדברים. פד"ח אינו מזהם ואינו גורם לנזקי בריאות. השימוש בטיעון של הזיהום בהקשר זה הוא לא במקום.

הנקודה הבאה היא אנרגיית הרוח. גבאי טוען שלהגדלת מרכיב הרוח תהיה השפעה חיובית על הקטנת הצורך בגיבוי באנרגיה פוסילית (פחמית). לא נכון. הרוח והשמש זקוקים ל 100% גיבוי פוסילי ושום דבר לא ישנה עובדה בסיסית זו. הטוען אחרת מטעה. הרוח נושבת רק כ 25% מהזמן, וכנראה פחות אצלנו, כי ארצנו אינה שטופת רוחות. מאידך טורבינות הרוח גורמות נזק אדיר מבחינה סביבתית, משחיתות את הנוף וגורמות נזקי בריאות בגלל הרעש שלהם והריצוד. הן גם קוטלות ציפורים ועטלפים וגורמות לשרפות. אסור בשום פנים אופן למקם טורבינות במרחק פחות מ 2 ק"מ מבתי הישובים, ואין בארץ שלנו הצפופה אף מקום שעונה על הדרישה הזו. חלילה לנו להשחית את ארצנו במפלצות רוח חסרות תועלת, כי כמות החשמל שהן מפיקות מזערית. תמיד נצטרך לשמור כושר יצור חשמל יציב ואמין (פחם וגז) להספקה של 100% מהצריכה. על השמש והרוח התזזיתיים, שעליהם אין לנו שליטה, אי אפשר לסמוך. הן סרח-עודף התופס טרמפ על גב התחנות הפוסיליות שמבטיחות אספקת חשמל סדירה. בנוסף – לא ניתן להדליק ולכבות תחנות כוח לפי גחמות השמש והרוח, כול כמה שעות, וחלק גדול מהזמן התחנות הפוסיליות ממשיכות לעבוד גם אם יש רוח או שמש בגרע נתון, כך שגם החיסכון בדלק ובפליטות הוא הרבה יותר קטן מאשר חושבים וטוענים.

לבסוף מדבר גבאי על הירידה הגדולה במחיר האנרגיות המתחדשות (שמש ורוח) וטוען שזה הופך אותן לכדאיות. יפה מאד! אם הן כדאיות שיותקנו על בסיס מסחרי למטרות רווח בלי קשר לממשלה. לא צריך מכסות, לא צריך אישורים. כמובן שזה לא קורה. אף טורבינה ואף לוח שמש לא הותקן כדי להפיק רווח מחשמל אלא רק כדי להפיק רווח מהסובסידיות הענקיות שהממשלה משלמת למפיקים ה"מאושרים". 

תופסקנה לאלתר כול הסובסידיות, והמכסות והיעדים הממשלתיים. תתקין נא חברת אנלייט (ואחרות) כמה לוחות שמש שהיא חפצה... על חשבונה, ומכספה. ...  כי זה זול (טוען גבאי).

האמת היא שהממשלה כבר מחויבת, באמצעות רשות חשמל, לשלם מאות מיליוני שקלים לשנה, במשך 20 שנה, ליצרנים ה"מתחדשים". מעריכים שמחירי החשמל בארץ עלו כבר בכ 3% בגלל הסובסידיות המתחדשות, וסכום זה הולך ועולה ככול שעובר הזמן ומתקינים עוד לוחות שמש או, חו"ח, טורבינות רוח. חלק מהמתקנים המאושרים עדיין לא הותקנו.... הדיבור על ירידת מחירים היא זריית חול בעיניים והטעיות, החשמל המתחדש רק גורם לעליית מחירים – וזו עובדה ברורה וחד משמעית ולא תיאוריה.

יעקב

רומנסה ספרדית

המטיף הירוק הלאומי, פרופ' עדי וולפסון מכה שוב בוואינט. הפעם הוא מצר על היעדר החזון של ישראל בתחום אנרגיית השמש, ומעלה למופת את החזון המתקדם הספרדי. ספרד היא ארץ שטופת שמש, כמו ישראל, וגם דומה מבחינת הרמה הכלכלית. לספרד יש חזון נהדר בתחום האנרגיה המתחדשת – ממשלת ספרד הכריזה שהיעד שלה הוא 70% חשמל מאנרגיה מתחדשת עד 2030 ו 100% (מאה אחוז, טבין ותקילין!) עד 2050. חזון גדול! למה אין לישראל חזון מתקדם דומה? למה אנחנו מפגרים בתחום החזון?

בישראל היעד הוא "רק" 10% עד 2020 (שלא יושג), 17% עד 2030 ומעבר לזה אין לישראל שום חזון... איפה בן גוריון, איש החזון, מצר וולפסון. למה אנחנו לא ספרד?!

ספרד מפיקה כ 40% מהחשמל ממקורות מתחדשים, מספר וולפסון. זה בערך נכון, והנה הנתונים המדויקים: 42% (ומשהו) ב 2013  ו 2014, רק 37.4% ב 2015. למה הירידה? כנראה הייתה פחות רוח או יותר עננות, או בצורת. כי מתוך כ 40% החשמל המופק ממקורות מתחדשים -  מופקים כ 20% מרוח, 11% מהידרו (סכרים), ורק כ 5% מהשמש...(2% "תרמי" – חום של הקרקע). הסכרים נבנו בשנות ה 1960-70 כאשר הם היו אופנתיים (ומומנו על ידי הבנק העולמי). היום כבר לא בונים סכרים במערב כי "זה פוגע בסביבה ובבעלי חיים ודגים" – כך טוענים הירוקים. בכול אופן – לא בונים. בוודאי ובוודאי שפרופ' וולפסון לא ממליץ לבנות סכרים בישראל... (סכרים לאגירת החול...). גם טורבינות הרוח לא רלוונטיות לישראל – כי יש מעט מאד רוחות בישראל. ומלבד זאת – ישמרנו האל מהמפלצות האלה הגורמות נזקי רעש ובריאות לבני האדם, הורסות את הטבע וקוטלות ציפורים, עטלפים וחרקים. אין מקום למפגע הזה בישראל הצפופה.

אז, בספרד מפיקים כ 5% מהחשמל (שימו לב – לא מהאנרגיה, רק מהחשמל) מהשמש, ואצלנו רק 2-3% ! (וולפסון מודה שרק השמש רלוונטית כמקור מתחדש לישראל). אז מה ההבדל הגדול?? האמת היא זאת: השמש מפיקה אנרגיה רק כ 20% מהזמן (אצלנו ובספרד, שזה המקרה הטוב מבחינת מזג האוויר). לא חשוב כמה מיליונים של לוחות שמש תתקין, הרבה אנרגיה לא יוצא מזה.  בספרד התקינו כ 28 מיליון לוחות! (שהם כ 45 מיליון מ"ר), והגיעו לתפוקה של כ 5% מהצריכה... (כושר ייצור מותקן תיאורטי של כ 7 GW).

מה שמלהיב את פרופ' וולפסון הוא לא כמות הלוחות שהותקנו או כמות החשמל שהופקה. לא. מה שמלהיב אותו זה החזון! החזון! 100% חשמל מתחדש!. זה מחמם את הבטן ונשמע נהדר. זה מה שהוא מחפש – לחמם את הבטן עם חזון יפה (עם דיבורים).

פרופ' וולפסון כנראה נמנה עם אלה המאמינים שהממשלה היא האלוהים. אלוהים אמר "יהי אור!" והיה אור. ממשלת ספרד אמרה "יהי 100% חשמל מתחדש!"  והיה חשמל מתחדש. לא חשוב מה קורה במציאות (5% מהשמש), חשוב החזון, חשוב מה מכריזים. כי לספרד הייתה עד השנה ממשלה שמרנית שלא האמינה בהכרזות שטותיות, אולם לפני כמה חודשים התחלפה הממשלה ועכשיו יש ראש ממשלה סוציאליסטי (פדרו סאנצ'ז). הסוציאליסטים אוהבים להכריז הכרזות אוטופיות מנותקות מהמציאות. ופרופ' וולפסון מאמין שברגע שהממשלה הכריזה משהו (אפילו ממשלת ספרד) – אפשר לראות את הנושא סגור וקיים. כי הממשלה היא האלוהים, ואין דבר שאינה יכולה לעשות (אחד מיסודות האמונה הסוציאליסטית). האמת היא שלא חשוב מה ראש ממשלת ספרד מכריז – הפקת 100% מהחשמל ממקורות מתחדשים (בספרד ובישראל בטכנולוגיות המדוברות) אינה אפשרית, מבחינה טכנית-הנדסית, לא היום ולא ב 2050 ולא ב 2100, לא בספרד, לא בישראל ולא בגרמניה, ולא חשוב כמה כסף ישפכו על לוחות השמש הפועלים 20% מהזמן.

האחוזים הבודדים מהחשמל שמופקים מאנרגיה סולרית (אצלנו או בספרד או בגרמניה) אינם חשובים או רלוונטיים משום בחינה. האחוזים הבודדים של חשמל סולארי גם לא מייצגים נכונה את הצמצום בפליטות פד"ח – שהוא נמוך יותר. בגלל האופי התזזיתי של השמש, תחנות הכוח הרגילות (פחמיות, גזיות או גרעיניות) ממשיכות לעבוד ולפלוט פד"ח (ולהיות בכוננות למקרה שתעבור עננה בשמים) למרות שלא סופרים את החשמל שלהן.

החזון הריקני והאוטופי של ממשלת ספרד (100% חשמל מתחדש!) הוא שמלהיב את אלה שלא קולטים את המציאות, ולא מבינים את ההבדל בין דיבורים לעובדות.

בארצנו כבר התחייבה הממשלה (על בסיס תחושת בטן וחזון אוטופי) להוצאה של כ מיליארד-מיליארד וחצי שקלים בשנה, כול שנה, ל 20 שנה, על חשמל סולארי. תיקון: זו לא ההוצאה על חשמל סולארי – זו הסובסידיה בלבד – כלומר העלות העודפת של החשמל הסולארי, מעל לעלות חשמל גזי או פחמי זמין. וכול זה בשביל 2-2.5% מהצריכה של החשמל...

כולם שבויים בידי הסיסמה "חשמל מהשמש הוא טוב, נקי, חינמי" – ומעטים עוצרים לבדוק אם הדבר נכון באמת. צריך לחשוב עם הראש ולא עם הבטן. חשמל סולארי הוא יקר, אבל מעבר ליוקר – אין אפשרות לספק חלק משמעותי מהצריכה שלנו מהשמש, אפילו היה זול, כי השמש עובדת רק 20% מהזמן, אבל אנחנו צריכים חשמל 100% מהזמן. לא חשוב כמה כסף ישפכו על לוחות שמש – תחנות הכוח הגזיות והפחמיות יספקו את צרכי החשמל שלנו, והשמש היא סרח עודף חסר תועלת שרוכב עליהם.

האם ישראל צריכה ללמוד מספרד כפי שממליץ וולפסון? ללמוד מה? להפריח סיסמאות ריקניות ואוטופיות ("יעדים")? ללמוד לבזבז כסף לריק? ממשלת ספרד עד 2012 (של ראש הממשלה הסוציאליסטי הקודם רודריגז זאפאטרו) הוציאה בלי סוף כסף על אנרגיה מתחדשת, עשתה גרעונות גדולים והביאה את ספרד למשבר כלכלי עמוק עם 25% אבטלה (45% בקרב הצעירים). זה היה ההישג היחידי שלה. 5% חשמל סולארי לא הישג גדול... אל תתפסו לאוטופיה... זה עולה ביוקר ומשיג כלום.

יעקב

הטפות ירוקות

פרופ' עדי וולפסון, "ירוק" בעל טור קבוע ב"ידיעות" מספר לנו מה צריך לעשות כדי להציל את כדור הארץ מההתחממות הנוראית. כרגיל אצל מטיפים רבים מהדברים שהוא אומר מוגזמים ורבים אחרים לא רלוונטיים או לא מעשיים.

וולפסון: אנחנו שורפים דלקים, צורכים מוצרים ושירותים, אוכלים מזון ומייצרים פסולת, ופולטים גזי חממה. נכון. אנחנו חיים.

אמנם הגזים הללו, המצטברים ברום האטמוספירה, הכרחיים כדי לאפשר חיים על פני כדור הארץ, אך כשהכמות שלהם גבוה מדי הם מייצרים מעין שכבה שכולאת את החום ויוצרת אפקט של חממה

נכון אבל לא מדויק. הגזים קיימים ואפקט החממה קיים, הם טבעיים ולא קשורים לבני האדם, ובזכותו אנו יכולים להתקיים על פני כדור הארץ, כלומר בזכותם כדור הארץ אינו סלע קפוא וקר שאינו מאפשר חיים. התוספת שבני האדם מוסיפים לגזי החממה הטבעיים היא זעירה עד זניחה.

כל אחד מאיתנו פולט גזי חממה, פחות או יותר. בממוצע, כל אזרח בישראל פולט כ-10 טון פחמן דו-חמצני אקוויוולנטי לשנה כ-27 ק"ג ליום.

לא מדויק. כול אחד נושם ואגב כך פולט פד"ח (גזי חממה). גם החיות. אם נחדל מלנשום נפלוט קצת פחות. אבל, הכמות של 27 ק"ג ליום מתייחסת לכל הפעילות במדינה, כולל תעשייה, תחבורה, וכד'. זו לא פליטה אישית של האדם כפרט.

פרופ' וולפסון ממליץ, ברמה האישית, שנאכל פחות בשר, נלך יותר ברגל (פחות במכונית) ויותר בתחבורה ציבורית. המלצות טובות ובריאות, ואני, אישית, עושה כול אלה ככול האפשר (אני ילד טוב, אם כי לא בדיוק ילד). אני מוסיף המלצה שלי: להיות אדם ישר, לא לשקר, לא לגנוב, להתפרנס בכבוד מעבודתנו, לכבד את הזולת. מה הקשר בין זה לפליטות והצלת כדור הארץ? כלום. אבל ילד טוב כדאי להיות.

לרשויות המקומיות ממליץ וולפסון: מעבר לתחבורה ציבורית יעילה יאפשר הפחתה משמעותית של הפליטות וגם של הפקקים. אפילו ציפוף עירוני ובנייה רוויה יכולים להפחית את הפליטות בכ-25%.

אלו סיסמאות ריקות. "תחבורה ציבורית יעילה" היא סיסמא ריקה לחלוטין מתוכן. התחבורה לעולם לא תהיה מספיק "יעילה" לטעמם של הפרופסורים... "תחבורה יעילה" זו סיסמא אוטופית. בעולם המציאות יש מגבלות. התחבורה שיש היא מה שאנו מסוגלים לעשות, אין אחרת, לא יכולה להיות תחבורה אוטופית. התחבורה הציבורית יש לה גם מגבלות משלה. היא פולטת פליטות גם כן, והרבה יותר גרוע – מזהמת את האוויר. נסיעות תכופות של אוטובוסים על דיזל, מפרקיים, ענקיים, בתל אביב, עם 5-10 נוסעים כפי שקורה בפועל במרבית שעות היום (מידע אישי), לא תורם להפחתת הפליטות. אדרבה. האוטובוסים (תחבורה ציבורית) הם הגורם העיקרי לזיהום האוויר בערים, זיהום שהורג אנשים ממש, כאן והיום, בניגוד לפליטות הפד"ח שהן, אולי, סכנה תיאורטית רחוקה.

וההמלצה השגרתית: מדינת ישראל צריכה לעבור ל"ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, כגון אנרגיית שמש ורוח, שעדיף על ייצור חשמל מדלקים מאובנים. "

לא מעשי. אנרגיית הרוח היא מפגע בריאותי וסביבתי נוראי, הטורבינות מרעישות, הורסות את הנוף, קוטלות ציפורים ומייצרות מעט מאד חשמל, מפני שאין הרבה רוחות באקלים ארצנו. והן עולות ביוקר. נזקן גדול בהרבה מהתועלת.  אנרגיה סולארית היא בלתי יעילה ויקרה, (למרות שהיא לא מזיקה כמו טורבינות רוח). לא חשוב כמה לוחות שמש נתקין וכמה מיליארדי שקלים נשרוף עליהן, כמעט כול האנרגיה תמשיך להיות מסופקת מדלקים פחמיים, כי האנרגיה הסולארית לא מסוגלת לספק צרכינו. זה חזון שווא (כמו "תחבורה ציבורית יעילה").

הטפותיו של פרופ' וולפסון הן מנטרה שבלונית, מנותקות מהמציאות, אבל הן יפות.

יעקב

ראשי רשויות מתריעים ממפגעי הטורבינות.

ממשלתנו מתעקשת לחקות בתכניות מזיקות מחו"ל, ולהיגרר אחרי האופנה, בלי לחשוב ולשקול בהגיון ולגופו של עניין. מדווח ערוץ 7:

כשלושים תכניות להקמת חוות רוח גדולות מקודמות היום בפריפריה, רובן באזור הצפון ושתיים מהן בדרום. בסה"כ מקודמות תכניות להקמת כ- 300 טורבינות ענק (120-180 מטר גובה), חלקן במרחקים של מאות מטרים ספורים מבתי מגורים ומבני תעשיה.

לפני ימים אחדים שיגרו שישה ראשי מועצות מכתב למשרדי הבריאות והגנת הסביבה בדרישה לקביעת תקנים שישמרו על בריאותם של התושבים ולמעשה ירחיקו את הטורבינות מישובים כל עוד אין די ניסיון בישראל בתחום זה.

בראיון ליומן ערוץ מתייחס ראש מועצת משגב, רון שני, ממובילי ההתנגדות להקמת הטורבינות סמוך לישובים, לסוגיה ולחששות העולים ממנה. כבר בפתח דבריו הוא מבהיר: "אנחנו לא נגד טורבינות. אנחנו רוצים לנקוט בזהירות כך שלא נפריע לבני האדם ולבעלי חיים".

על הנתונים הידועים עד כה ומעוררים את החשש בקרב ראשי המועצות, הוא אומר: "ככל שטורבינה גדולה יותר ההשפעה שלה גדולה יותר. טורבינה מייצרת רעש שנישא למרחקים גדולים ובמשך 24 שעות, היא מייצרת ריצוד כתוצאה מהבזקי אור השמש. כשזה קורה כל הזמן מול העיניים זה משגע אנשים. קיים גם רעש תת-קולי שמשפיע על הבריאות. מדובר ברעש שהגוף מגיב אליו גם אם אנחנו לא שומעים את הרעש הזה שנמצא בתדר נמוך מתדר ששומעים. מדובר ברעש שמגביר חשש לאפילפסיה, מחלות לב ועוד".

בנוסף לכל אלה מציין שני בעיה נוספת שעמה יש להתמודד והיא חסם בפני כיבוי אש. "בשריפות הגדולות האחרונות פינינו ארבעה ישובים ומי שכיבה היו טיסת הכיבוי שמהווה כיום הגורם המרכזי לכיבוי האש. במקום שבו יש טורבינות לא יטוסו מטוסים. מטוס הכיבוי צריך לרדת נמוך, וטייס נזהר ולא נכנס למקומות עם מכשולים מהסוג הזה".

אכן הטורבינות הן מטרד רציני לאנשים – הריצוד והרעש גורמים נזקי בריאות ממשיים. בגרמניה, למשל, מחייבים מרחק מינימלי של 1500 מ' מהטורבינה לבית הקרוב. באנגליה יש התנגדות גורפת לטורבינות, ולמעשה הפסיקו את הקמת הטורבינות ביבשה – דהיינו באזורים מאוכלסים – בגלל התנגדות התושבים. ארגון הבריאות העולמי WHO  פתח במחקר על נזקי הבריאות של הטורבינות.

בקשר לבעיית השריפות: זה לא רק שהטורבינות מפריעות להפעלת מטוסי הכיבוי – הבעיה יותר חמורה: הן נוטות להתפרק, ולהעיף חלקים בוערים שגורמים לשרפות. בכול טורבינה יש עשרות ליטרים של שמן חם ודליק. בנוסף – הטורבינות קוטלות ציפורים ועטלפים, ומזהמות את הנוף.

אין בטורבינות שום תועלת. בארצנו אין הרבה רוחות, וכאשר כבר יש רוח לפעמים, זה קורה (חלקית) בלילות כאשר הצריכה נמוכה והחשמל לא נחוץ. שימו לב לטורבינות בתמונה הראשונה – הן עומדות כי אין רוח 80% מהזמן.

על ממשלתנו להפסיק להתנהל כמו רובוטים, ולרדוף אחרי פנטזיות ירוקות. צריך ללמוד מחדש, כעת, את נושא הטורבינות ולהפיק לקחים מעשרות אלפי הטורבינות שנבנו בחו"ל, ונזקים שהן גורמות שם. צריך לחוס על התושבים בארצנו הקטנה והצפופה, ונטולת הרוח, ולמנוע את המפגע חסר הטעם הזה.

ולראש מועצת משגב, רון שני, אני אומר: תפסיק עם ההצהרות הצדקניות "אנו לא נגד טורבינות" רק לא בחצר האחורית שלנו, שיסבול מישהו אחר מהן. תלמד את הנושא ותגיד בפה מלא: "אנו נגד הטורבינות, הן שטות, אין בהן תועלת, הן פוגעות באנשים ובטבע".

יעקב