7 באוגוסט 2012

הפסקת חשמל בהודו

בתמונה: צילומים מהפסקת החשמל בהודו - אלבום מלא כאן.

הפסקת חשמל אדירה התרחשה בהודו בשבוע שעברה. 640 מיליון איש נשארו ללא חשמל יומיים או שלושה. המצב היה חמור. בתי חרושת שבתו, הרכבות עמדו, התחבורה נסתמה. בהרבה מפעלים, עסקים ומתקנים חשובים יש גנראטורים לחרום, כי הפסקות החשמל שכיחות בהודו. בכול זאת נוצרו מצבים קשים. למשל, בית חולים אחד דיווח שהולך ונגמר הדלק בגנראטור החרום, דבר שמסכן באופן מיידי את חייהם של רבים מהחולים. מפעל לטיהור מי שתייה הושבת בגלל מחסור בחשמל להפעלת משאבות, והיה חשש מהפסקת אספקת המים בעיר גדולה.

בהודו יש מחסור חמור וקבוע בחשמל, היות וכושר הייצור שלה קטן בלפחות 10% מהביקוש, ולכן הפסקות חשמל יזומות, של עד 10 שעות הן דבר של קבע. כרבע מאוכלוסיית הודו, נעל 300 מיליון איש, אין להם חשמל בכלל, ואפילו תכניות הפיתוח יבוצעו כמתוכנן, עדיין יהיו 150 מיליון איש ללא חשמל בשנת 2030, אולם מאז 1951, הודו מעולם לא עמדה ביעדים של תכניות הפיתוח שלה. הודו הוסיפה 55GW כושר ייצור בחמש השנים האחרונות, 30% פחות מהמתוכנן. לחמש השנים הבאות היא מתכננת להוסיף 76 GW .

בהודו יש 89 תחנות כוח פחמיות. יש לה גם רזרבות של פחם שיכולות להספיק ל100 שנה של צריכה בקצב נוכחי, אך בגלל תקלות במכרות ובהובלה של הפחם לתחנות, יש מחסור בפחם בתחנות והתחנות לא תמיד עובדות בתפוקה מלאה. מאותה סיבה הודו מייבאת 20% מהפחם.

מרבית כושר הייצור הנוסף שההודים מתכננים יהיו תחנות כוח פחמיות. אין ברירה, אין משהו אחר. אז, בזמן שה EPA (הסוכנות להגנת הסביבה) מתכננת לאסור בניית תחנות כוח חדשות בארה"ב, בונות הודו וסין תחנות פחם בקצב מוגדל. פליטות הפד"ח בהודו גדלו ב 80% ב10 השנים האחרונות, והפליטות העולמיות ב 30%. צריכת הפחם, בעולם, בעשור האחרון, גדלה יותר מאשר צריכת הנפט, הגז, ההידרו והגרעין ביחד.
הודו צורכת 600 קווט"ש חשמל לנפש לשנה, צריכה לנפש מאד נמוכה, סין צורכת פי 5 וארה"ב פי 20 (לנפש). מנהיגי הודו מצהירים שאין להם ברירה אלא להגדיל את צריכת הפחם. אפילו רג'נדרה פצ'אורי, ראש ה IPCC אמר: "תארו לעצמכם 400 מיליון איש ללא חשמל. אתה לא יכול להתעלם, במדינה דמוקרטית מדרישתם לחשמל. מאחר ומה שיש להודו זה פחם, אין ברירה אלא להשתמש בו". מעריכים שייצור הפחם יוכפל עד 2030, ויהיה אז יותר גדול מהייצור בארה"ב. גם אם זה יקרה, עדיין לא יהיה להם מספיק חשמל (כאמור עדיין יהיו 150 מיליון איש ללא חשמל).

לכן החלומות על העידן שלאחר הפחם הם לחלוטין לא מציאותיים. הבעיה העיקרית של הודו אינה הפליטות אלא כיצד להביא אור לאנשים.
יעקב


תגובה 1:

יעקב אמר/ה...

התמונה מאד אידילית, אפילו רומנטית. לא רואים בה את הזיעה הניגרת מאנשים היושבים בטמפרטורות של יותר מ 40 מעלות ללא מזגנים. גם לא את האוכל המתקלקל במקרר שלא פועל.