4 במרץ 2013

הרוח לא תמיד נושבת.

אנשי הרוח הירוקים חולמים על חשמל ירוק בשפע. בעולם הפנטזיות שלהם כול מה שצריך הוא להחליט החלטה "אמיצה" לבנות תחנות רוח לרוב (לא חשוב המחיר) ואז אפשר יהיה להפיק ממקורות מתחדשים 40% מאנרגיה עד 2030, ו 90% עד 2050. תקוות אלה לגמרה מנותקות מהמציאות הפיזית בה אנו חיים.

כאשר אומרים להם שהרוח לא תמיד נושבת, ואנרגיה רוחנית זקוקה ל 100% גיבוי הם משיבים בטענה ש"תמיד יש רוח במקום כלשהו" – טענה יפה במישור הרוחני, אבל בלתי מבוססת בעולם המציאות.


לא רק בבריטניה אין רוח, בכול יבשת אירופה כמעט אין רוח כלל. (צריך לזכור שהטורבינות זקוקות לרוח בעוצמה מינימאלית כדי להתחיל בכלל לפעול, ובעוצמות נמוכות התפוקה היא מאד נמוכה, כי תפוקת החשמל עומד ביחס ישר לעוצמת הרוח בחזקה שלישית). ולא רק בבריטניה לא נשבה רוח, בכול היבשת כמעט ולא הייתה רוח. זו תופעה מטאורולוגית שכיחה בעונה זו.




טבלה זו מראה שבשעות מסוימות הפיקו 3,500 טורבינות הרוח המפוזרות בכול חלקי בריטניה הגדולה רק 29-32 מגווט חשמל, שהם פחות מאלפית מכמות החשמל שנצרכה באותו זמן. כלומר, רק כ 10 מתוך ה 3500  פעלו. במשך יממה שלמה הן הגיעו ל 1.4%. אלה נתונים של ממש, מהשטח, לא תיאוריות, כמו הטענות הירוקות. וזה לא חדש – ראו למשל מחקר מ 2011 שבדק תקופות שבהן הרוח כמעט לא נשבה בכול אירופה.

בנוסף התגלה שמגדלי הפלדה של הטורבינות הימיות, בקוטר 8 מטר, עלולים להתפרק על ידי גלים בים סוער. כידוע, יש התנגדות רבה לבניית מפלצות רוח נוספות ביבשה, וחסידי הרוח תולים תקוותם בבניית עשרות אלפי טורבינות בים. וגם הטורבינות בים פוגעות בדגים וצבי הים.

בנוסף גילה מחקר חדש בהארוורד שהטורבינות מפריעות אחת לשנייה, כי הן מחלישות את זרם האוויר. כדי להפיק תפוקה מקסימאלית חייבים להרחיק אותן זו מזו, כלומר – זקוקים לשטח קרקע יותר גדול. אומדן כושר התפוקה של הטורבינות עד כה היה מוטעה (ולא כלפי מטה...). הוא מסכם שיש מגבלות חמורות שאינן מאפשרות לרוח לספק מעבר לכמות מסוימת של חשמל (הם מעריכים – אולי  עשירית מהצריכה, אולי פחות).

למרות הכול, האשליות ובזבוז הכספים נמשך.

יעקב
  

אין תגובות: