"גלובס"
תרגם ופרסם מאמר גדול מעיתון הפופ "רולינג סטון" שכותרתו:
"האם אפשר להציל את ניו יורק (בעידן ההתחממות הגלובאלית)?". המאמר הוא
מהג'אנר המשולב של סיפורי מדע בדיוני וסיפורי אימה – שני ג'אנרים פופולאריים מאד,
שעוזרים למכור עיתונים. הוא גם שייך לג'אנר של "פורנוגרפיה
ירוקה". המאמר מתאים אולי ל"רולינג סטון" (עיתון פופ עממי),
מתאים פחות ל"גלובס" שלפחות מנסה להתחזות לעיתון רציני.
המאמר פותח עם תחזיות חסרות שחר על עלייה
נוראית בפני הים, בעקבות ההתחממות הגלובאלית הנוראית, עלייה של מטר, שנים או שלושה
בעוד שנה או עשר שנים או 30. זה קישקוש מוחלט (ראו קטעים קודמים שלנו). פני
הים עלו במאה השנים האחרונות ב20 ס"מ אולי, וזה בערך מה שניתן לאמור שיקרה גם
במאה השנים הבאות, וזה רחוק מאסון. ה IPCC אומר שהעלייה הצפויה עד שנת 2100 תהיה אולי
30-60 ס"מ – גם זו נבואה או תחזיות מבוססות על מודלים והרגשת בטן. מדענים
יותר אקטיביסטים כמו ד"ר האנסן, מגבירים את ההפחדה ואומרים ש"ייתכן"
שהעלייה תהיה יותר גדולה – מטר עד שנים עד סוף המאה – טענה שמבוססת כולה על הצורך
העמוק שהם מרגישים להפחיד – כלומר על שום ממצא עובדתי. העלייה האמתית בפני הים,
כפי שנמדדה בתחנת מדיד של בטרי-פארק במנהטן היא בקצב
של 2.77 מ"מ שלנה (27.7 ס"מ למאה שנה), והיא החלה לפחות ב 1850 (שנת
תחילת המדידות), הרבה לפני שהייתה "התחממות גלובאלית נוראית מעשה ידי
האדם".
כתב הרוליג סטון, ג'ף גודל, אקטיביסט
חממיסט וותיק וידוע, עושה מטעמים מכול הסיפורים חסרי השחר ומספר לנו בפרוזה ציורית-ספרותית
על האסון הנוראי שיקרה אם ניו יורק תוצף, היות ומתרכזת בה 10% מהפעילות הכלכלית (התל"ג)
של ארה"ב (וול סטריט). נכון הוא שאם פצצת אטום תיפול בפתאומיות ותהרוס חו"ח
את מנהטן זה יהיה אסון נוראי – אבל ההצפה, אפילו אם אכן תתרחש, תקרה בהדרגה, במשך
מאה עד אלף השנים הבאות ולא יהיה זה אסון בכלל כי יהיה זמן להסתגל. הפעילות תועתק בהדרגה לאזורים יותר גבוהים במנהטן
עצמה או בשכנות - ולא חסר כאלה. שום תשתית
אנושית לא קיימת לנצח – הכול (בניינים, רכבות, כבלי חשמל או צנרת) מתיישן ומתחדש
כול כמה עשרות שנים, זה קורה באופן טבעי בלי קשר להתחממות. אז הפעילות תועתק
בהדרגה למקומות יותר גבוהים – אם אכן העלייה ההדרגתית בפני הים תתרחש (אם גדול).
בחלק השני של המאמר מתרכז הכתב בנושא בסכנה
ממשית העורבת לניו יורק (וכול החוף המזרחי): ההוריקנים. זו סכנה ממשית אבל לא סכנה
קיומית. להזכירכם: הוריקן "סנדי"
מאוקטובר 2012, הכה בים הקאריבי ובכול החוף המזרחי של
ארה"ב. הסופה גרמה נזקים כבדים בניו יורק, חלקים גדולים של מנהטן
התחתונה (ושכונות אחרות) הוצפו, בתים ומתקנים נהרסו, מעל 200 בני אדם נהרגו (בכול
ארה"ב), הנזק נאמד במעל 70 מיליארד דולר. מנהרות הרכבת התחתית הוצפו, התחבורה
נותקה במשך כשבועיים, מיליוני בני אדם היו ימים ללא חשמל, מאות בתים נהרסו. בהחלט
אסון גדול. סופת סנדי ניפצה אל החוף גלים בגובה 2.7 מטר, כמו צונאמי. זו סכנה
ממשית, לא של הרס מוחלט, אבל של נזקים ממשיים.
אין שום קשר בין הוריקן סנדי
וההתחממות הגלובאלית הנוראית, כמו שהאקטיביסטים
מנסים לתאר, לצורך הפחדה. הוריקנים תמיד היו, גם לפני
שהחלה ההתחממות הנוראית מעשה ידי האדם, ב 1950, וכנראה תמיד יהיו. כול כמה עשרות
שנים פוגע הוריקן חזק בחוף המזרחי של ארה"ב וגורם הרס רב. הוריקן סנדי התרחש,
עובדה, ועוד הוריקן כזה אפשרי תמיד, בכול רגע. צריך ללמוד לקחים מהנזקים שנגרמו,
ולעשות פעולות מנע שאפשר כדי למזער את הנזקים של ההוריקן הבא. בניו יורק מתכננים
לבנות חומת הגנה נגד הצפות בגובה 3 מטר, בחלקים של החוף של מנהטן. החוף כולו ארוך
(מעל 800 ק"מ) ואי אפשר להגן על כולו, אבל אפשר לבנות חומה כזו בחלקים
הרגישים (לפי לקחי סנדי) במנהטן התחתית. העלות מאד גבוהה, אבל ההשקעה כדאית בהתחשב
לנזקים הגדולים שעשויים להימנע. צריך גם
להתקין דלתות אטומות מים במנהרות התחבורה והרכבת התחתית – דלתות שניתן יהיה לסגור
בהתקרב סופה. אלה נושאים מעשיים שהכתב מברר עם הממונים על הנושא בעירייה, ובקטע
הזה – המאמר ענייני ועובדתי.
הדיבורים והתיאורים הציוריים על סכנה מידית
וממשית של הצפת העיר ניו יורק והריסתה הקרובה בעקבות ההתחממות הגלובאלית הנוראית
אינם אלא פורנוגרפיה ירוקה של הפחדה חסרת שחר. ניו יורק לא תיהרס ולא תוצף באופן
קבוע בשנים הקרובות. אתם יכולים להירגע. אבל, בהחלט ייתכן הוריקן נוסף, כמו סנדי,
שלמרות שלא הרס את ניו יורק כליל, גרם נזקים כבדים. יש ללמוד לקחים ולהתכונן, אבל
בלי להפיץ היסטריה חסרת שחר שמטרתה למכור עיתונים זולים.
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה