תחזית IEA לאנרגיה גרעינית

בסוף 2013 היו 434 כורים גרעיניים מסחריים פעילים בהפקת חשמל, עם כושר ייצור של 392 GW. התחנות הגרעיניות מספקות 11% מהחשמל בעולם, וזו ירידה לעומת 18% שסיפקו ב 1996. יותר מ 80% מכושר הייצור הוא במדינות העשירות (המפותחות – OECD  ). אך כ 3/4 מכושר הייצור החדש, הנמצא בבנייה, בשיעור 76 GW, נמצא במדינות העניות.

לפי התחזית הנתח של הגרעין עולה מעט, ל 12% ב 2040. כושר הייצור עולה ב 60%, ל 624 GW – לעומת היום. זה יקרה כתוצאה מסגירה של 148 GW  של תחנות ישנות, ותוספת של 380 GW  בתחנות חדשות. הגידול המשמעותי בכושר ייצור מתרחש בסין, הודו, קוריאה ורוסיה. הגידול הצפוי בסין, בשיעור 132GW  הוא גדול מכושר הייצור הנוכחי של ארה"ב ורוסיה ביחד.  (קוריאה היא חברה ב OECD). מספר הארצות בהן יפעלו כורים גרעיניים גדל מ 31 ב 2013 ל 36 ב 2040 – הארצות החדשות רבות יותר מאלה שיסגרו את כול כוריהן – כמו גרמניה ואיטליה.

מלאי האורניום בעולם מספיק, מעל ומעבר, לצרכים לפי התחזית הזאת. הכורים הגרעיניים מספקים מקור אנרגיה יציב ואמין, המגדיל את הביטחון האנרגטי. אנרגיה גרעינית הוא אחד המקורות הבודדים המספקים אנרגיה ללא פליטות פד"ח. עד כה "נחסכו" כ 56 ג'יגטון בזכות הכורים הגרעיניים, שהם כמות השווה לס"ה פליטות של כול העולם במשך שנתיים.

עד כה נוצרו כ 705 אלף טון של פסולת גרעינית רדיואקטיבית ורעילה. שום מדינה עדיין לא מצאה פתרון של קבע לאכסון בטוח, ארוך טווח של הפסולת, וכולה נשמרת באכסון ארעי, באתרי תחנות הכוח.

גל של סגירת תחנות, בגלל זיקנה, מתקרב. כ 200 מתוך 434 הכורים הפעילים ייסגרו עד 2040 – רובם בארה"ב, אירופה, רוסיה ויפן. השקעה גדולה תידרש לפירוק בטוח, וניקוי וטיהור האתרים של התחנות הנסגרות. [הכי טוב היה לבנות תחנות חדשות באותם אתרים].

עד כאן סיכום ה IEA. סיכום שלי: ספק אם תהיה עד 2040 מהפכה בתחום האנרגיה הגרעינית. יותר נכון: מה שהיה הוא שיהיה. אם תהיה פריצת דרך משמעותית באנרגיה גרעינית (ואני מקווה שתהיה) היא תתרחש בזמן יותר רחוק, בעתיד. (זה היה ניחוש שלי).

יעקב

תוספת: על אנרגיה גרעינית בסין.

לסין יש היום 18 GW  כושר ייצור חשמל גרעיני. יש לה עוד 28 GW  בבנייה שעשויים להיכנס לפעולה עד 2020. היעד הרשמי ל 2020 הוא 58 GW, אבל לא נראה שהם יכולים לעמוד ביעד זה. בהמשך, כדי לעמוד ביעד של עצירת הגידול בפליטות הפד"ח עד 2030, לפי ההסכם עם ארה"ב, הם צריכים כושר של 200 GW  גרעיני עד 2030.  אין שום אפשרות שיגיעו ליעד זה. כאשר התרחשה התאונה הגרעינית בפוקושימה, ב ,2011 הם הפסיקו להנפיק רישיונות חדשים. ב 2012 הכריזו על המשך תהליך הרישוי, אבל שום רישיון חדש לא הונפק מאז. לסין גם אין יכולת לייצר (כושר ייצור תעשייתי) כול כך הרבה כורים ברווח הזמן הזה – עד 2030. הם ממתינים כעת להפעלת הכור הראשון מדגם AP1000, הדגם שאימצו, בסוף 2015, כדי ללמוד לקחים ולראות כיצד ממשיכים עם שאר הכורים.