6 בדצמבר 2015

ועידת האקלים בפריס: טקס פולחני

40 אלף נציגים בתוכם עשרות ראשי מדינות (כולל אובמה, פוטין ונתניהו) התכנסו לטכס פולחן האקלים השנתי בפריס.

נביאי הזעם מנבאים אסונות אקלימיים נוראיים בגלל פליטות הפד"ח שבני האדם הרשעים, החמדניים והרכושניים פולטים לאטמוספרה. נביאי הזעם קוראים לבני האדם לתקן דרכיהם תיכף ומיד, לחדול מרשעותם ושרירות ליבם, ולהפסיק לפלוט, אחרת  כולנו נמות בעוד 100 שנה וכדור הארץ ייהרס. (כמו שנכתב באתר "הופינגטון פוסט" וכמו שאמרו האפיפיור והנשיא אובמה)

בואו נניח שאכן רצוי להקטין את פליטות הפד"ח. בואו נניח לרגע שאנו לא מתווכחים עם נבואות הזעם (הבלתי מבוססות) האלה, ובודקים מה צריך לעשות כדי למנוע את האסון (הדמיוני). לפי המודלים האקלימיים – אנו חייבים להפסיק, במהירות, וכמעט לגמרי, את פליטות הפד"ח.
עד 2030 או 2040
חייבים תושבי המדינות המפותחות (שפולטים הרבה) להקטין את הפליטות בלפחות 90%, ואילו תושבי המדינות העניות (שפולטים פחות) חייבים להקטין ב 2/3 את פליטותיהם. חייבים להקטין את הפליטות, לא ב 10% או 20% אלא, בלפחות 80% (עד 2040) כמו שהתחייבו בריטניה והאיחוד האירופי בחוקי האקלים שלהם. אחרת – האסון בלתי נמנע.

איך עושים זאת? הפליטות נוצרות כאשר אנו שורפים דלקים פחמיים, לצורך הפקת אנרגיה. ללא אנרגיה לא רק שלא אפשרית רווחה אנושית – לא אפשרי הקיום בכלל – מחסור באנרגיה יגרום להכחדה המונית של חלק גדול מהאוכלוסייה. הקיום הפרימיטיבי שלפני המהפכה התעשייתית (ללא אנרגיה מדלק פחמי) אינו אפשרי לאוכלוסייה בגודל הנוכחי. בארצות העשירות אפשר אולי לתאר מצב שאנו מוותרים על התעשרות נוספת, על צמיחה כלכלית, על "צריכת יתר" וממשיכים, פחות או יותר, ברמת החיים הנוכחית – כלומר ברמת הצריכה הנוכחית שלאנרגיה ופליטות (אך ללא ירידה בפליטות). אבל, הארצות העניות לא יכולות (ובוודאי לא רוצות) להישאר עניות. תושביהם שואפים ודורשים עלייה ברמת החיים, ופירושו, כיום, בהכרח, עלייה בצריכת האנרגיה ובפליטות. בקיצור: לא חשוב כמה שמטיפים לנו – אם בודקים את האפשרויות המעשיות – קיטון בפליטות בשיעור הדרוש לא יתרחש.

כול מדינות העולם הציגו בוועידת פריס את ה"יעדים" שלהם. (היעד של ישראל: ירידה בפליטות ב 17%, עד 2030, לעומת מצב "רגיל", יעד שאין מאחוריו שום תכנית ממשית, מעשית – אלו דיבורים בלבד) כאשר מסכמים את כול היעדים היפים האלה, מתברר שהשגתם תביא אולי לקיטון בפליטות ב 10 או 20% ותקטין את העלייה בטמפרטורה, עד שנת 2100, ב 0.1 מעלה, אולי פחות לפי המודלים האקלימיים של ה IPCC . לעומת העלייה הנוראית של 3 מעלות שהם מנבאים, הקיטון הזה זניח. כלומר – אפילו יושגו כול היעדים וועידת פריז תסתיים ב"הצלחה" מוחלטת, לא ישפיע הדבר על האקלים כמעט בכלל, ולא ימנע שום אסון מהאסונות שמנבאים.

ואנו יודעים שהיעדים האלה הם דיבורים ריקניים, חסרי כול תוכן וערך, והם לא יושגו. תושבי המדינות העשירות לא יסכימו לשבת בחושך ולסבול ניתוקי זרם, וכאשר הניתוקים יתרחשו – יזרקו את כול היעדים היפים לפח, וידאגו לייצר חשמל. והארצות העניות מסרבות, כמובן, לסבול לנצח ממחסור בחשמל, כמו שהן סובלות היום, ולהישאר עניות, כמו היום.

אל לנו להשתעשע בחלומות אוטופיים על "אנרגיה ירוקה". אין דבר כזה. אנו יודעים היטב, "על בשרנו" (מניסיון מעשי) שכול לוחות השמש ותחנות הרוח שנבנו באינטנסיביות בעשור האחרון לא עזרו הרבה. השמש והרוח מפיקים אומנם אנרגיה, אך בכמויות קטנות, ובצורה תזזיתית (בהפסקות ובזמנים שאינם בשליטתנו). אמצעים אלה יכולים לתרום משהו להקטנה של הפליטות באחוזים בודדים, אבל אינם יכולים לשמש בסיס מוצק לאספקת צרכי האנרגיה שלנו, או להביא לצמצום הפליטות ב 80-90% כנדרש. כאלף מיליארד דולר הושקעו בשמש ורוח, אך הפליטות בעולם, עד עכשיו, רק המשיכו לעלות.

על מה דנים, אם כן, בוועידה ההמונית והסוריאליסטית הזאת בפריס? מה המטרה של הוועידה? לדברי מארגניה המטרה היא "הסכם אקלימי חזק ומחייב". הסכם על מה? על היעדים שהציגו המדינות ? על היעדים האלה שהשפעתם על האקלים (אם היעדים יתגשמו) תהיה אפסית? הסכם חזק ומחייב על יעדים שאינם שווים כלום? והסכם "מחייב"?? כיצד אפשר לחייב מדינות להשבת בחושך (ללא חשמל) או בעוני? כיצד "מחייבים"??

אבל, בינתיים לא דנים בכלל על ההסכם. מה שדנים עליו היא הסוגיה כמה מלאכים יכולים להצטופף על ראש סיכה. בעצם דנים על הסוגיה האם ה"מחויבות" של כול המדינות תהיה זהה, או שמא, המדינות העשירות, שפלטו יותר בעבר, יהיו יותר "מחויבות" מהמדינות העניות...

נושא שני שדנים עליו גם הוא מעולם הפנטזיות. המדינות העשירות (קרי הנשיא אובמה) התחייבו, בקופנהגן, להעביר סיוע למדינות העניות, לצורך המלחמה באקלים, בשיעור 100 מיליארד דולר לשנה, כול שנה, החל מ 2020. המדינות העניות שואלות (בצדק): "איפה הכסף"? המדינות העשירות מעבירות, כעת, באופן רגיל ושגרתי, כ 10 מיליארד דולר בשנה כסיוע חוץ למדינות העניות. הן הבטיחו ב 2009 להכפיל סכום זה פי 10... מאיפה הכסף? מאיפה הנכונות לשלם סכומים כאלה? זה לא יקרה, זו אוטופיה. אבל זה תירוץ טוב למדינות העניות להגיד: "אם אין כסף, לא תהיה 'מחויבות' לאקלים". במילים אחרות הן אומרות: "אתם, העשירים, לא תכפו עלינו להמשיך להיות עניים. אנו נעשה מה שאפשר כדי להעלות את רמת החיים – פירושו – נמשיך לשרוף דלק פחמי, חופשי חופשי". ואם, בדרך נס, כן ימצאו 100 מיליארד דולר לשנה, לצורך בניית תחנות רוח ולוחות שמש במדינות עניות, זה לא ישנה כלום, כי לצורך היחלצות מעוני צריך אנרגיה של ממש, ולא משחקים ירוקים ב"נדמה לי".

מי שמחפש משמעות מעשית, תכליתית, אופרטיבית, מציאותית בוועידות האקלים, כמובן לא ימצא. לאיש מעשי הוועידה נשמעת כמו מחזה אבסורדי וסוריאליסטי. וזה בדיוק האופי שלה. יש להבין את וועידות האקלים במישור המיסטי-דתי-סימבולי (ולא המעשי). זו וועידה של דת חדשה שמכריזה על עיקרי האמונה, ולא על תכנית פעולה מעשית. משתתפי הוועידה (כול מדינות העולם) באים להכריז: "אני מאמין אמונה שלמה בדת האקלים, ומבטיח לקיים את מצוותיה". בקיום אקט ההכרזה, הסמלי וההצהרתי (והריק מתוכן ממעשי) רואים המארגנים את עיקר מטרות הוועידה וחשיבותה. זהו טכס פולחן דתי במלוא מובן המילה.

יעקב




4 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

אפשר גם לטעון שההשקעה באנרגיה ירוקה תוביל לפיתוח של אמצעי הפקת אנרגיה יעילים (שאינם מזהמים) ובהם המדינות המתפתחות יוכלו להשקיע במקום לשרוף דלקים מזהמים כדי להעלות את איכות החיים שלהם. רקומר.

יעקב אמר/ה...

יש הבדל בין מחקר ופיתוח לבין התקנה המונית, בקנה מידה גדול.
כמובן, מחקר ופיתוח לצורך שיפור בכול התחומים (כולל אנרגיה ירוקה) זה דבר רצוי (במסגרת ההגיון).

מאות מיליארדי הדולרים שמשקיעים בעולם (ומאות מיליוני השקלים אצלנו, כול שנה) - זו לא פעילות מחקר ופיתוח. זו רכישה מסיבית של מוצר שאין בו, כרגע, תועלת מעשית.
שורפים כסף גדול על תקווה מעורפלת לעתיד. על "חזון" .

פימו אמר/ה...

אנחנו חיים בעולם משוגע ומונהגים על ידי אנשים משוגעים.

יעקב אמר/ה...

אכן עולם משוגע, אבל זה רגיל, לא יוצא דופן.