השירות המטאורולוגי לא בא להם בטוב בעין השביעית

מאת בועז ארד

באתר ביקורת התקשורת "העין השביעית" פורסמה כתבה של עדי וולפסון שכותרתה "אחריהם המבול" ומטרתה לגנות ולהאשים את מנהלי השירות המטאורולוגי על "חוסר אכפתיות" והתעלמות מ"המשבר". בקידום לכתבה בדף הפייסבוק של העין השביעית נכתב: " אפילו הגשמים וההצפות לא מחלצים מהשירות המטאורולוגי אמירה ברורה: המשבר כבר כאן".

העורכים והכותב ביטאו את אי הנחת שלהם על כך שהשירות המטאורולוגי טרם הצטרף למקהלה ואינו מפיץ הפחדות אקלים מוגזמות. הרעיון ששירות מקצועי האמון על מדידות מטאורולוגיות מדויקות נאמן לנתונים, לא מתאים משום מה לאג'נדה ונראה להם כראוי לביקורת. בעיני זה מרים דגל אזהרה כאשר האתר מבקש להציג עצמו כמי שאמון על ביקורת אובייקטיבית מקצועית.

כותב המאמר, פרופ' עדי וולפסון, כימאי במקצועו, הוא תעמולן וותיק המתמחה בהפחדות אקלימיות. לא קשה לאתר במאמריו הקבועים בעיתון ידיעות אחרונות הגזמות והפחדות חסרות ביסוס. על התחזיות והנבואות המפחידות של וולפסון תוכלו לקרוא בפוסטים קודמים בבלוג הירוק (בקישור).

מעל הבמה שקיבל בעין השביעית הוא במיוחד מתרתח מכך שבשירות המטאורולוגי מעזים לציין שהמגמות האקלימיות הנמדדות בישראל לא מובהקות:
ציטוט: "אבל אם חשבתם שהשירות המטאורולוגי הישראלי מודה שמתרחשים אצלנו שינויי אקלים, כדאי שתחשבו שוב. בשירות המטאורולוגי ממהרים לצנן את הקביעות האלה, ומציינים כי "לא מדובר באירועי קיצון נדירים, אלא באירועי גשם שיכולים להתרחש אפילו מספר פעמים בשנה גשומה"; וכי "בשאר אזורי הארץ נצפו עליות מתונות יותר בתדירות ובעוצמת האירועים ללא מובהקות סטטיסטית, כאשר בצפון מזרח הארץ נמצאו ירידות קלות, גם כן ללא מובהקות סטטיסטית".

הדברים לא מתיישבים לוולפסון עם התחזיות שהוא מנפיק מעל דפי ידיעות אחרונות.

בשנת 2013 וולפסון טען שבגלל שינויי האקלים התמעטו הגשמים, נוצר מחסור במים, אנו זקוקים להתפלה ומחיר המים גבוה. 

הבעיה: הגשמים לא התמעטו. לו טרח וולפסון לעיין בנתוני השרות המטאורולוגי היה מבחין שממוצע הגשמים הרב שנתי בארץ לא ירד. (באתר השירות בדף העוסק בממוצע הגשמים הרב שנתי משנת 1991 ועד 2020 אף מצויין כי בהיבט הכלל ארצי יש להזכיר שתקופת התקן המוקדמת 1960-1931 היתה יבשה יותר, כלומר יש יותר גשמים.)

מי שיבחן את גרף מפלס הכינרת בשנים שלפני פרסום המאמר על המחסור בגשמים יראה את המגמה שגם היא אינה מסתדרת עם הנבואות של וולפסון:

בשנת 2015 הוא כתב: "אין לנו ויכוח על כך שהאקלים השתגע ואינו צפוי".

כאמור, בעין השביעית לא טרחו לבדוק את הצהרותיו המוטעות ולאמת אותן ואף נתנו לו במה לבקר את השירות המטאורולוגי שלא מכופף את הנתונים ולא "מיישר קו" עם התעמולה שהוא מקדם. מה השלב הבא בדרדור של אתר הביקורת? טור זועם של גרטה שבוודאי יודעת לנתח את הנתונים ולהסביר יותר טוב את המגמות האקלימיות מאשר השירות המטאורולוגי. גם הקשר שיצרו עדי וולפסון ועורכי העין השביעית בין הגשמים וההצפות להתחממות הגלובלית הוא חסר ביסוס, כפי שהסב את תשומת ליבם לכך פרופ' יוני דובי.

אני מאוד מקווה שבשירות לא ייכנעו להפחדות האלו ויתמקדו באיסוף נתונים קפדני והצגת הניתוחים העולים מהם ולא ספקולציות וסופרלטיבים של "קטסטרופה שכבר כאן..." בלווי תמונות הפחדה...

ראו שיחה בדף הפייסבוק של "העין השביעית" בין העורך שבחר את התמונה לבין גולש שלא התרשם מהעיצוב הגרפי.

ראוי לציין את "שיח החרשים" שמאפיין את ההתקפה על השירות המטאורולוגי. אנשים מסוגו של וולפסון פועלים בדחף להציל את העולם ומוכנים "לכופף" את האמת והנתונים למען המטרה הנעלה. לשם כך שיטות של הפחדה ספקולטיבית המבוססת על דוחות ומודלים החוזים אפשרויות בסבירויות שונות לעשורים קדימה יעילות לקידום עמדותיהם.

הקושי שלהם והתסכול המובע בכתבה נובע מהמאמץ חסר התוחלת להסביר לנו ש"המשבר כבר כאן"...ושאנו "בעיצומו של אסון"...  כאן הם נתקלים במתודולוגיה שונה הקשורה בכך שרובנו חיים במציאות ולא במודלים. לא ניתן להכריז על קטסטרופות וגם לשמור על מקצועיות ואמינות כאשר אתה אמון על מדידות מדוייקות של התופעות הנצפות במציאות. 

השירות המטאורולוגי לא אמון על יצירת מודלים לחיזויי לעשרות שנים קדימה (אף אחד לא יודע לעשות זאת גם כאשר הוא מתיימר לחזות בדיוק טמפרטורה בעוד 50 שנה). 

הפער הזה מתסכל את האקטיביסטים וגורם להם להפעיל את השיטות המכוערות של התקפות דמגוגיות על השירות המטאורולוגי "הסורר".

חבל שמערכת "העין השביעית" נתנה להתקפות אלו במה לא ביקורתית.

 

פרופ' עדי וולפסון – הטפות סרק.

פרופ' עדי וולפסון ממשיך להטיף בנושאי ההתחממות הגלובאלית, במאמר בוואינט. הוא מנסה להישמע איש קונצנזוס, המתרחק מנושאים שנויים במחלוקת, ומנסה להציג שורה של "אמיתות" שמובנים מאליהם ולא יכול להיות עליהם וויכוח לדעתו – אלא ש"האמיתות" שהוא מפרט אינן אמת.

הנה טענותיו – והאמת בצדן.

וולפסון: "אין לנו ויכוח על כך שהאקלים השתגע ואינו צפוי, נכון?" לא נכון. יש גם יש ויכוח. כול תופעות האקלים הן רגילות, ולא חסרות תקדים. אין שום הוכחה מדעית שמאורעות האקלים ה"חורגים" כביכול (הנדירים) שהתרחשו לאחרונה הם חסרי תקדים, או שיש עלייה בלתי רגילה במאורעות אקלים קיצוניים. האקלים לא השתגע כלל, הוא רגיל בהחלט, כולל התופעות הנדירות.

וולפסון: "גם לא על כך שיש רעב, מלחמות ושינויים דמוגרפיים בעולם?" נכון, יש רעב, יש שינויים דמוגרפיים, יש מלחמות. תמיד היו, ואני חושש שתמיד יהיו. אין שום דבר יוצא דופן בתופעות אלו, שום דבר שלא התרחש כבר, בצורה זו או אחרת, בעבר, שום דבר שניתן לקשור אותו לשינויי אקלים (אם יש כאלה) של העת האחרונה.

אנחנו גם לא מתווכחים ששריפת דלקים לייצור חשמל ולהנעת כלי תחבורה ושתהליכים תעשייתיים פולטים מזהמים לאוויר? נכון. וזה אכן מצער. אבל החשמל, התעשייה והתחבורה מאפשרים לנו לחיות ברווחה ונוחות. התועלת שלהם גדולה פי מיליון מהפגיעה שלהם. נכון, צריך לנסות לצמצם את הזיהום ככול האפשר, באמצעים טכנולוגיים (מסננים), אבל זה מטורף להטיף לביטול החשמל, התעשייה והתחבורה, והחזרה לחיים פרימיטיביים של העידן הטרום-תעשייתי שלפני 200 שנה ללא חשמל וללא תעשייה. ומה כול זה קשור לאקלים? שום קשר. אין קשר בין זיהום (פיח או גזים רעילים) לבין פליטות פד"ח, שאינו מהווה זיהום, אלא גז שמצוי באופן טבעי באטמוספרה, ומהווה מזון לצמחים, ואוי ואבוי אם לא היה בנמצא. (על שיעור ההשפעה המחממת של עליית ריכוזי הפד"ח יש וויכוח, אבל זה לא זיהום).

ואפילו לא על עליית מחירי הסחורות כמו חיטה, קקאו, קפה ויין, כתוצאה משינויי האקלים לצד הצריכה המוגברת של העולם המערבי שמובילה להררי אשפה? פה וולפסון מערבב כמה עניינים. הייתה עליית מחירים של מוצרי מזון, אבל מאז הייתה גם ירידה. יש לזה הרבה גורמים – האקלים אינו אחד מהם. הגרומים הם גידול האוכלוסייה, משבר כלכלי, ספקולציות, הדפסת כסף, עליית רמת החיים, גידול הביקוש, גידול האתנול (שלא לצורך, לפי לחץ הירוקים) ועוד.

הררי אשפה?  זה נושא נפרד, לא קשור למחירי המזון. נכון, האדם המודרני צורך הרבה, ולכן מייצר הררי אשפה. אבל – אין שום בעיה לטפל באשפה הזו בצורה נכונה, ללא יצירת זיהום סביבתי.  שוב: הפתרון להרי האשפה אינו בחזרה לחיים פרימיטיביים (שמייצרים פחות אשפה) אלא בטיפול הנכון באשפה כדי למנוע 

זיהום סביבתי. זה אפשרי, זה נעשה, זו לא בעיה. ומה זה קשור לאקלים??

הוא גם מביא את הגרף הזה כדי להוכיח "שהכדור מתחמם". נו טוב. אכן הוא התחמם מעט מאז 1950, זה לא מוכיח כלום. כדור הארץ תמיד מתחמם מעט ואח"כ מתקרר מעט – אין הגרף מוכיח שאלו לא תנודות טבעיות שאינן קשורות כלל לבני האדם. ואם תסתכלו טוב בגרף תבחינו שמאז שנת 2000 בערך, מגמת ההתחממות היא הרבה יותר קטנה (או אפילו "שטוחה" כלומר – לא קיימת) למרות המשך העלייה המתמיד בריכוז הפד"ח.

וולפסון: " אני גם בטוח שאנחנו מסכימים שעדיף שהגז הטבעי שנמצא לחופי ישראל ישמש לייצור חשמל ויוביל לירידת מחירים במשק במקום שיימכר בחו"ל ויניב רווח גבוה רק ליזמים". זו כבר פשוט דמגוגיה. יש גז מספיק גם לצרכיה של ישראל וגם לייצוא. אם ייאסר הייצוא לא יהיו משאבים כדי לפתח שדות גז חדשים, והגז יישאר באדמה. הייצוא לא בא על חשבון הצריכה בישראל.

מלבד זה עלינו להיזהר מלהעביר את כול ייצור החשמל שלנו לגז, זה פוגע בביטחון האנרגטי ועלול לגרום למשבר ענק אם יהיו תקלות במערכות הגז. צריך לשמור על ייצור חשמל 50% בפחם, 50% בגז, כדי לקיים מערכת ייצור גמישה וחסונה, ושלא נהיה תלויים רק במקור אנרגיה אחד.

וולפסון: "המתנגדים המרכזיים לתיאוריית ההתחממות הגלובלית הם דווקא כל אחת ואחד מאיתנו. אחרי הכול הפחתת פליטות של גזי חממה כרוכה בהפחתה בייצור ובהפחתה בצריכה." הפעם יש הרבה אמת בדברי וולספון. לא ניתן להפחית את גזי החממה (הפד"ח) על ידי "מעבר למקורות אנרגיה ירוקים" כמו שרבים, כולל וולפסון,  מטיפים. אין מקורות כאלה שמסוגלים לספק את האנרגיה שאנו צורכים. הפחתת גזי החממה, פירושו – כיום – כמו שוולפסון אומר – הפחתת הצריכה – כלומר הגדלת העוני. חיים ללא חשמל, ללא תעשייה, ללא תחבורה (או עם הרבה פחות מהדברים האלה) פירושו – לחזור לאורח חיים פרימיטיבי, טרום תעשייתי. בסביבה כזו ייכחדו מיליארדי בני אדם, כי מערכת ייצור מבוססת על עבודת אדם ובהמה, ללא מקורות אנרגיה אחרים (פחמיים) לא תוכל להזין את כול מיליארדי בני האדם שנוספו לאוכלוסיית העולם מאז המהפכה התעשייתית במאה ה 19. שלא תטעו: הפחתה בייצור ובהפחתה בצריכה פירושו עוני, ופירושו הכחדה המונית של "עודף האוכלוסייה".

וולפסון מזכיר את הסרט "אמת מטרידה" של אל גור, שהוא סרט תעמולה חסר שחר, שלא שווה להרחיב את הדיבור עליו, ואת הדו"ח האחרון של ה IPCC  שקבע (ללא שום הצדקה) שקיימת ודאות של 95% שבני האדם גורמים את ההתחממות הגלובאלית מאז 1950. הוא גם מזכיר "נבואות קודרות" שגם הן לא מבוססות על כלום.

וולפסון: בשנים האחרונות עומד נושא ההתחממות הגלובלית על סדר היום של מרבית המדינות בעולם. כולן מחשבות פליטות גזי חממה, מכינות תוכניות לצמצום הפליטות ומשקיעות משאבים רבים בהתייעלות אנרגית, במעבר לאנרגיות ירוקות ובהטמעת טכנולוגיות קלינטק.  נכון. מדינות העולם השקיעו לפחות כ טריליארד דולר בשנים האחרונות באנרגיה ירוקה. ומה יצא מזה? כלום. לא הייתה הפחתה משמעותית בפליטות, כמויות הדלק הפחמי שנחסכו הן זניחות. הפליטות בעולם ממשיכות ועולות. האנרגיה הירוקה היא אשליה. כול ההוצאה הייתה לריק. האם עלינו לחקות את כול השטויות שמתבצעות במדינות אחרות? האם, בגלל שהם עשו שטות, אנו צריכים לעשות אותה שטות (כפי שכבר עשינו)? זה מה שמציע וולפסון: להעתיק את השגיאות של אחרים, כפי שאנו כבר עושים, בלי לחשוב?

בסוף מסכם וולפסון [על נסיעת נתניהו לפאריז]: "אבל אל תצפו ממנו לבשורות בנוגע להפחתת פליטות גזי חממה בישראל." יש לשער שיהיו הרבה "בשורות" בפאריז, והרבה פטפוטי סרק. הפחתות בפליטות לא יהיו כמו שלא היו אחרי הסכם קיוטו ב 1997. הפחתות בפליטות אינן אפשריות ללא "הפחתת הצריכה", כמו שאומר וולפסון – כלומר ללא עוני, ועוני זה דבר, שמשום מה, האנשים לא אוהבים....

ועוד דבר לא נכון אומר וולפסון: שאנו (בארץ ובעולם) לא עושים כלום נגד ההתחממות הגלובאלית ונגד זיהום הסביבה (אלו שני דברים שונים). לא נכון! אנו (בארץ ובעולם) עושים הרבה. הרבה שטויות. כמו ההוצאה חסרת התועלת של טריליארד דולר (אלף מיליארד) שהעולם מוציא על אנרגיית שמש ורוח – זה בהחלט "משהו" שעושים ולא "כלום". וגם אנו בארץ מוציאים מעל למיליארד דולר לשנה, כול שנה, בהתחייבות ל 20 שנה, על אנרגיה סולארית, שהתועלת בה מועטה מאד.

מעבר להתחממות הגלובאלית נעשה הרבה מאד למען שיפור איכות הסביבה. נזכיר את כול המפעלים לטיהור שפכים, את הפיקוח על הזיהום התעשייתי, את עבודות הניקוי והטיהור של הנהרות (ירקון וקישון). איכות הסביבה הולך ומשתפר, כול הזמן, איכות האוויר, ניקוי הנהרות, טיפול בשפכים ובאשפה כול אלו השתפרו לאין הכר, מאז שנות ה 1960.  הטענה של וולפסון על "הררי אשפה" הולכים וגדלים כתוצאה  בלתי נמנעת של "צריכת היתר" אינה נכונה. אפשר לאמור שמאז שנות ה 1960 ועד היום היה שיפור גדול בניקוי הסביבה, בכול הנושאים – בעולם המערבי המפותח והעשיר. הרי האשפה ניתנים לטיפול וניקוי, את זה אנו כבר עשינו וממשיכים לעשות. גם העולם העני, שהוא עדיין מזוהם למדי, יתחיל לטפל בזיהום וניקוי הסביבה לכשיתעשר.

בשורה תחתונה אין לפרופ' וולפסון הצעות קונקרטיות, מעשיות,  נוסח: "תעשו א' וב' וג'". הוא סתם מטיף בנוסח: "תהיו ילדים טובים", בלי שום עוגן במציאות. זה תמיד הולך...

יעקב

משק החשמל נחשף במערומיו

בתמונה: טורבינת החשמל הירוקה של ויליאם קמקומבה (ראו בבלוג שלו)

כך כותב פרופ' עדי וולפסון ב ynet , אגב ניתוק הגז המצרי והתקלה באסדת ים-טטיס שהביאה לניתוק הגז הישראלי גם כן, והשאירה את חברת החשמל עם המכנסיים למטה, ללא יכולת לספק את כמות החשמל הנחוצה. למזלנו תוקנה התקלה באסדת ים-טיס תוך זמן קצר, ועוד לא היו הפסקות חשמל. עוד לא. אבל עד כמה אפשר לסמוך על המזל ? אני מתנבא שבקרוב יהיו הפסקות חשמל בארץ, כנראה כבר הקיץ. הסיבה העיקרית לכך – שהלחץ והתעמולה של הרומנטיקנים, יחד עם השר המרחף ארדן, לא מניח לחברת החשמל לבנות את התחנות הנחוצות כדי לקיים רזרבה ראויה בכושר ייצור, רזרבה שתבטיח אספקה סדירה, ולא תהיה תלוי יותר מדי במקור דלק אחד ובמזל. בקיצור: מנעו את הקמתה של תחנה פחמית נוספת באשקלון.

עדי וולפסון חושב אחרת (כמובן). לדעתו: "העתיד טמון בייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, אך מדינת ישראל של 2011 טרם השכילה להוביל את השינוי."

אולי העתיד טמון בייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת. ד"ר וולפסון אולי חזק ממני בנבואה, אין לי כושר מיוחד בתחום חיזוי העתיד. אבל אני יכול להגיד לכם מה ההווה בלי להתפס לגעגועים רומנטיים ובלתי מציאותיים. ההווה הוא שאין אנרגיות מתחדשות. אם "מדינת ישראל של 2011" תסמוך על "אנרגיה מתחדשת" היא תשב בחושך.

צריך לחקור ולחפש אפשרויות להפיק אנרגיה מתחדשת מאנרגיית השמש. בהחלט צריך. זה מאד, מאד רצוי שיהיו לנו מקורות אנרגיה מתחדשים. צריך להשקיע במחקר. לדעתי לא הממשלה צריכה לחקור (שמעת, נתניהו?) , ולדעתי אכן גורמים רבים בארץ ובעולם משקיעים בלי סוף כסף בחיפוש מקורות מתחדשים של ממש. הנושא בטיפול.

אבל לא צריך להתפס לאשליות כאילו השיטות והמתקנים הקיימים היום, עונים על הדרישות. זה פשוט לא נכון, עובדתית. לא צריך להיות נביא כדי להבין זאת, מהנדס מספיק. צריך להבדיל בין השקעה במחקר, לקראת עתיד רחוק ירוק, לבין בניית תחנות כוח עכשיו (לא בעתיד) כדי לספק חשמל של ממש עכשיו. השקעה גדולה במתקנים סולאריים ורוחניים הידועים עכשיו לא תפתור את הבעיה, כי חשמל רב לא ייצא מהם. אם רוצים לא לשבת בחושך, צריך תחנות של ממש.

לא צריך לבלבל בין מחקר לייצור. לא צריך לבלבל בין השקעה במחקר לעתיד, לבין בניית תחנות כוח בעלות כושר ייצור מוכח, בטכנולוגיה מוכחת, עכשיו. אם נשקיע סכומי עתק בבניית מתקני ייצור חשמל על בסיס טכנולוגיות לא מעשיות (סולארי ורוח), לא יהיה לנו כסף לתחנות שכן מייצרות חשמל. נרגיש נורא טוב בבטן שבנינו תחנות ירוקות, אבל נשב בחושך. ד"ר עדי וולפסון כנראה חושב (כמו רבים) שהברירה היא בין לבנות עוד תחנת כוח פחמית, לבין בניית תחנה סולארית שתספק אותה כמות חשמל. ברירה זו לא קיימת במציאות. אולי יש לד"ר וולפסון כושר נבואי, אבל יש לו חולשה בהבנה של עובדות הנדסיות. התחנה הסולארית אינה מספקת חשמל בכמות ובאמינות הדרושה (בלי לדבר על המחיר). התחנה הסולארית אינה תחלופה לתחנה פחמית, לכול היותר היא יכולה לעבוד לצידה (מבלי לתרום בעצמה הרבה). אנו זקוקים כעת לתחנות כוח נוספות של פחם וגז, שיספקו את הביקוש העולה לחשמל. 

האם ישראל צריכה להיות המובילה העולמית במחקר של מקורות אנרגיה מתחדשת ? אולי. אולי ישראל צריכה להיות אור לגויים. אבל ישראל לא צריכה להעתיק כמו תוכי את השגיאות של הגויים, רק כדי להיות באופנה. הגויים (הגרמנים והספרדים) בנו טונות של תחנות סולאריות, בהשקעת עתק, והרבה חשמל לא יוצא מזה, רק ביזבוז כסף גדול, לריק. לא צריך לבלבל בין מה שרצוי בעתיד לבין מה שקיים ודרוש עכשיו. עכשיו אנו צריכים חשמל לא חזון. "גם הירוקים צריכים חשמל" – אמר בצדק ד"ר וולפסון.

יעקב

הטפות סרק ריקניות

זה מה שהמטיפים הירוקים מפיצים כול העת. קחו למשל את פרופ' עדי וולפסון הכותב הוואינט:

"רובנו וגם מנהיגי מדינת ישראל רוצים איכות סביבה, אבל לא מוכנים להשקיע דבר בכדי להגיע ליעד הנכסף. אז מאיפה יבוא השינוי בחשיבה?"

בשביל מטיף מקצועי – מה שלא תעשה לא מספיק, תמיד יגיד לך "למה אתה לא עושה כלום?" ככה גם עדי וולפסון. מדינת ישראל (באמצעות רשות החשמל) מאלצת אותנו להשקיע כמיליארד שקל בשנה ל 20 השנים הבאות, על חשמל סולארי. אז למה הוא אומר: "לא מוכנים להשקיע"? בין אם אנו מוכנים או לאו אנו משקיעים. אבל, כמובן, כמה שנשקיע לעולם זה לא יהיה מספיק והוא ימשיך להטיף... בנוסף, הוקמו מפעלים לטיהור מי שפכים בכול הערים, טוהרו הנהרות (הירקון והקישון) – יש שיפור באיכות האוויר, הושקע ונעשה הרבה. חלק גדול מהעשייה למען הסביבה הניב תוצאות ברוכות (וחלק היה הוצאת סרק). להגיד "שרובנו וגם מנהיגי מדינת ישראל רוצים איכות סביבה אבל לא מוכנים להשקיע דבר בכדי להגיע ליעד הנכסף." זה שקר.

ממשיך וולפסון במלל הריקני המקובל כול כך על מטיפים ואנשי אקדמיה:

אולם אחד המחסומים העיקרים בטיפול בנושאים אלה, הוא העדר תוכנית לאומית כוללת, שמחברת בין כולם ומתזמרת את הפעולה של כלל משרדי הממשלה בנדון. ואיך מחברים בין מחיר החשמל והקוטג', קירוב הפריפריה למרכז והפחתת זיהום האוויר? אתם שואלים, התשובה היא על ידי תוכנית להפחתת פליטות גזי חממה.

קחו עצה ממני, אם אתם שומעים משיהו מדבר על "תכנית לאומית כוללת" – תדעו שהנ"ל מזבל בשכל. אין דבר כזה "תכנית לאומית כוללת" ולא יכולה להיות, ולו הייתה היא לא הייתה שווה כלום, וכול מי שאומר אחרת חי בעננים. לא יכול להיות דבר כזה עם הקואליציות והממשלות המתחלפות אלצנו כול 6 חודשים. "תכנית לאומית כוללת" הייתה במדינות קומוניסטיות טוטליטריות – שבהן המנהיג מורה על מה שהוא רוצה. קראו לזה שם "תכנית חומש". גם שם כול התכניות האלה היו בלוף מהתחלה עד הסוף, ותנאי החיים שבהם חיו האנשים בצל "תכניות החומש" היו מחפירים. יש אצלנו רבים שמאד מתגעגעים למשטר טוטליטרי ולתכניות החומש שלהם ומאמינים בעומק הלב שרק היעדר תכנית חומש ממשלתית הוא מה שמונע את בוא המשיח. המערב הגיע להישגים אדירים בעליית רמת החיים ללא שום "תכנית חומש" או "תכנית לאומית כוללת".

אבל לפרופ' וולפסון יש עוד שיגעון לדבר אחד (חוץ מ"תכנית כוללת"): "תכנית להפחתת פליטות גזי חממה" – זה הדבר שחסר במדינת ישראל לדבריו, ואם תהיה לנו תכנית כזו – הכול יבוא על מקומו בשלום, מחירי הדיור, מחיר הקוטג' ואפילו השוויון בנטל. רק תכנית להפחתת פליטות חסרה! לא צריך להרבות בהסברים למה הדבר הזה אבסורדי.

אני יכול לנחם את פרופ' וולפסון: הפחתת פליטות משמעותית לא תהיה, לא אצלנו ולא בעולם, עם תכנית או בלי תכנית. מדברים על זה (כמו שהוא מציין) כבר לפחות 23 שנה (מאז 1992) וימשיכו לדבר על זה עוד הרבה זמן (עד שהאופנה והאמונות הטפלות תתחלפנה), כי הפחתה לא תהיה, רק דיבורים. ולא חשוב מה תעשה ישראל, אנו בלתי רלוונטיים לחלוטין בהקשר של פליטות עולמיות. הפליטות העולמיות לא יקטנו מפני שלא קיימים (כעת) מקורות אנרגיה (ממשיים) ללא פליטות. רק אשליות קיימות בנושא זה.

פרופ' וולפסון ממליץ על מעבר לשימוש בגז בהפקת חשמל ובתחבורה גם. המלצה טובה, בייחוד נוכח מאגרי הגז תמר ולוויתן, העומדים לרשותנו (לא בזכות ההטפות של הירוקים). אין צורך בהטפות, מעבר לגז יתרחש מפני שזה כדאי, אם רק הירוקים יפסיקו להפריע בהתנגדויות גורפות לכול פרויקט תשתיתי ותעשייתי, כמו למשל למסופי הגז. זה גם יפחית את הזיהום והפליטות (גז נקי יותר מפחם ונפט).

השיגעון לדבר אחד של פרופ' וולפסון עם "הפחתת גזי חממה" הוא באמת מדהים. כאילו שזה הנושא היחידי העומד על הפרק. אני יכול לתת למשל שתי עצות מעשיות, לדברים שקל לבצע, ויתרמו רבות לסביבה נקייה יותר: 1. התקנת מסננים בארובות תחנות הכוח של חברת החשמל (מלאכה שהחלה אבל לא הסתיימה), 2. מעבר לאוטובוסים חשמליים בתחבורה ציבורית במרכזי הערים, על בטריות, כמו בסין. למען הסביבה כדאי להתרכז בפרויקטים סביבתיים מעשיים, מוגדרים היטב, שמניבים תוצאות ברורות, במקום לדבר על דברים חסרי שחר כמו "גזי חממה" ועל "תכנית לאומית כוללת".

יעקב

המטיף הלאומי מכה שוב

המטיף הירוק הלאומי, פרופ' עדי וולפסון, מכה שוב. תחת הכותרת היומרנית "ליישם מה שבן גוריון הבין מזמן" הוא קורא, כרגיל, להגביר את השימוש באנרגיות "ירוקות" – במקרה שלנו – לוחות שמש.

הוא מתחיל: " למה אנרגיה? כיוון שהיא שם נרדף לחיים; כיוון שהיא קשורה בכל והכל קשור בה" נכון מאד. ובלי אנרגיה אין חיים. הוא ממשיך: "אנרגיה היא משאב הכרחי לקיום ולשגשוג של החברה האנושית. מקורות האנרגיה רבים ומגוונים, ממקורות מתכלים, ובהם דלקים מאובנים, ועד אנרגיה מתחדשת, כגון אנרגית שמש ורוח, והם משמשים לייצור של חשמל, חום ודלקים. "  (הדגשה שלי).  שוב נכון ואחזור על זה: אנרגיה הכרחית לקיום ושגשוג החברה האנושית. כאן לפחות לא נסחף פרופ' וולפסון אחרי חובקי עצים חולמניים אידיאליסטיים, אוטופיים ומנותקים מהמציאות הקוראים ל"אורח חיים חדש – והגמלות מההתמכרות לאנרגיה" – ויש רבים מאד כאלה (כולל וולפסון עצמו – אישיותו חצויה בקטע זה).

היכן שוולפסון טועה הוא כאשר הוא מזכיר בנשימה אחת – כמקורות אנרגיה של האנושות – את הדלקים הפחמיים (פחם, נפט וגז) והמקורות הירוקים – שמש ורוח. הם לא באותה קטגוריה. בזמן שהפחמיים מספקים את כול האנרגיה החיונית לקיום האנושות, בכמות הדרושה – הרי שמש ורוח אינם מסוגלים לספק את האנרגיה בכמות הדרושה – ולכן – האזכור שלהם בנשימה אחת כמקורות אנרגיה שווי ערך כביכול הוא מטעה. שמש ורוח הם אשליה, הם מספקים כמויות קטנות מאד של אנרגיה, והם רחוקים מאד, מאד מלהיות מסוגלים לספק את האנרגיה שחיונית לקיום האנושות. אחרי 20 שנה של פיתוח עולמי מואץ, השקעת כספים אין סופית (4 טריליארד דולר ויותר) והקמה של מאות מיליונים של לוחות שמש ומאות אלפים של טורבינות רוח – מספקים השמש והרוח אולי 2% מצריכת האנרגיה העולמית. הם לא מסוגלים ליותר – כי השמש מפיקה חשמל כ 20% מהזמן והרוח רק כ 30%. לא חשוב כמה מתקני שמש ורוח יקימו – הם לעולם לא יספקו אחוזים משמעותיים מצריכת האנרגיה לנו. הם בגדר ברכה לבטלה, או שחקן שולי במקרה הטוב. צריכת האנרגיה ופליטות הפד"ח העולמיות  ממשיכות לעלות – וכול מאות מיליוני המתקנים של השמש והרוח שהותקנו בעלות גדולה לא הקטינו את הפליטות בכלום, וגם לא ישפיעו בעתיד....

ממשיך וולפסון: "הממשלה הבאה גם תצטרך לקחת אחריות לגבי ההשלכות הגלובליות של שימוש מקומי באנרגיה." זוהי שטות מוחלטת. אין שום "השלכות גלובאליות" למדיניות האנרגיה של ישראל. ישראל בלתי רלוונטית, מבחינה כמותית, ביחס לעולם כולו. עלינו לעשות מה שטוב לישראל ולא להיגרר אחרי אידאולוגיות עולמיות נפוצות אך חסרות שחר.

וולפסון אומר שאחוז החשמל (שימו לב – לא אחוז האנרגיה אלא אחוז החשמל – חשמל הוא אצלנו אולי חצי מהאנרגיה הכוללת) אחוז החשמל שמופק משמש עמד על 3% בשנת 2017 וזה נמוך מדי. למה נמוך מדי? 5% יותר טוב? למה? ההנחה של וולפסון היא שכמה שיותר – יותר טוב (ויעלה כמה שיעלה). הנחה אידאולוגית לקוחה מתחושות בטן ללא ייסוד במציאות. לא משנה בכלל כמה חשמל יופק מהשמש – 3%, 5% או 8% או אפילו 17% (ה"יעד" לשנת 2030). אין זה משנה כלום. לא מבחינת פליטות פד"ח, לא מבחינת איכות האוויר ולא משום בחינה אחרת. הכמות קטנה מכדי להשפיע. תבינו: השמש לא מסוגלת להפיק את כול החשמל שלנו, ולעולם לא תהיה מסוגלת. גם לא חצי או רבע. אז מה זה משנה אם ההפקה היא 5% או 8% (שזה אולי אפשרי)? בינתיים השמש היא רק בזבוז כסף, כי המתקנים הרבים שכבר הותקנו (והמגיעים בקושי ל 3% מהחשמל למרות מספרם הרב) עולים הון תועפות, כי הם פועלים במחירים מסובסדים, מחירים לעיתים פי 2 או 3 ממחיר חשמל רגיל, המובטחים ל 20 שנה. מתקני השמש עולים לאזרח ישראל, היום (3% מהחשמל) בתוספת של מעל מיליארד שקל לשנה, ל 20 שנה, לחשבונות החשמל  שלנו (תוספת של אולי 400 ₪ לשנה לכול משפחה).

עוד טוען וולפסון שגילוי הגז אצלנו מאיים על פיתוח האנרגיה הסולארית. לא נכון. הבעיה עם האנרגיה הסולארית היא הבעיה המהותית: הכמות הקטנה מאד של אנרגיה שמתקנים סולאריים מסוגלים להפיק, ורק בזמנים קצובים (20% מהזמן). לא קשור לגז. הגז מחליף פחם ונפט מיובאים – והוא לכן ברכה נטו, וברכה גדולה. לא רק שהוא "שלנו" – זול יותר ומייצר הכנסות – הוא גם נקי הרבה יותר – מייצר 50% פחות זיהום מהפחם או הנפט המיובאים. הברירה אינה בין גז לסולארי – הברירה היא בין גז נקי "שלנו" לבין פחם ונפט מיובאים. נכון – גם הגז יוצר זיהום, אבל הרבה פחות מתחליפיו – הפחם והנפט.

מוסיף וולפסון: "בעוד שבמדינות שונות בעולם החליטו על הפסקת החיפושים של גז ונפט, מדינת ישראל ממשיכה להוציא רישיונות ולחלום להיות מעצמת דלקים מאובנים". הלוואי שזה היה נכון וסיפקנו כול צרכינו באנרגיה ממקורות עצמיים. בינתיים אצלנו מערימים חבריו של וולפסון (עסקנים ירוקים) קשיים על פיתוח מקורות אנרגיה, עם הפגנות ובג"צים.  הם מאמינים שאפשר בלי אנרגיה... לפחות וולפסון לא טוען ככה... שוב, שיהיה ברור: הברירה (בחיפושי נפט) אינה בין אנרגיה "מלוכלכת" ואנרגיה "נקיה". אנרגיה "נקיה" היא אשליה. הברירה היא בין נפט וגז שלנו, לבין נפט ופחם מיובאים (עם דרגת זיהום גבוהה יותר). יש מדינות מעטות בעולם (צרפת, מדינת ניו יורק) שאוסרות קידוחי גז. אבל חלילה לנו להעתיק כול שטות שבעולם ואם הם מטורפים שיורים לעצמם ברגל, חלילה לנו לחקות אותם.

אומר וולפסון: "אזרחי העולם המערבי והמדינות המפותחות, וביניהם גם אזרחי מדינת ישראל, מכורים לאנרגיה. " נכון. ומכורים גם למזון ומים... אנרגיה היא מצרך חיוני בדיוק כמו מזון, ובלי אנרגיה אין מזון ואין מים ואין כלכלה ואין חיים. זה לא עניין של "מכורים" – כמו "מכורים לסמים". מסמים אפשר להיגמל, ורק מרוויחים מכך. מאנרגיה אי אפשר להיגמל – כי מחסור באנרגיה פירושו מוות. ולא רק "אזרחי העולם המערבי",  גם אזרחי המדינות העניות שואפים להתעשר, ולחיות חיים טובים יותר, בעזרת האנרגיה. גם הם "מכורים" לאנרגיה למרות שהם חיים כרגע במחסור ועוני מחפיר בגלל המחסור באנרגיה. להגיד "מכורים לאנרגיה" זו פנייה רגשית ,דמגוגית, זולה. זה כמו להגיד "נפט זה פויה" – סיסמה נפוצה בחוגי הקוקואים.

אינני מתנגד לאנרגיית השמש, השמש יכולה להביא תועלת כולשהי (מועטה מאד) בתחום ייצור החשמל. יתקין כול אחד כמה לוחות שמש שהוא חפץ, לשימוש עצמי או למכירת חשמל לאחרים. אבל חשוב שנבין – לא חשוב כמה לוחות שמש יתקינו – זה לא מקור אנרגיה משמעותי ולא יכול להיות. זו עובדה פיסית, ושום כמות של אידאולוגיה ירוקה או החלטות ממשלה או הטפות של וולפסון אין בכוחם לשנות עובדה זו.

יעקב

רומנסה ספרדית

המטיף הירוק הלאומי, פרופ' עדי וולפסון מכה שוב בוואינט. הפעם הוא מצר על היעדר החזון של ישראל בתחום אנרגיית השמש, ומעלה למופת את החזון המתקדם הספרדי. ספרד היא ארץ שטופת שמש, כמו ישראל, וגם דומה מבחינת הרמה הכלכלית. לספרד יש חזון נהדר בתחום האנרגיה המתחדשת – ממשלת ספרד הכריזה שהיעד שלה הוא 70% חשמל מאנרגיה מתחדשת עד 2030 ו 100% (מאה אחוז, טבין ותקילין!) עד 2050. חזון גדול! למה אין לישראל חזון מתקדם דומה? למה אנחנו מפגרים בתחום החזון?

בישראל היעד הוא "רק" 10% עד 2020 (שלא יושג), 17% עד 2030 ומעבר לזה אין לישראל שום חזון... איפה בן גוריון, איש החזון, מצר וולפסון. למה אנחנו לא ספרד?!

ספרד מפיקה כ 40% מהחשמל ממקורות מתחדשים, מספר וולפסון. זה בערך נכון, והנה הנתונים המדויקים: 42% (ומשהו) ב 2013  ו 2014, רק 37.4% ב 2015. למה הירידה? כנראה הייתה פחות רוח או יותר עננות, או בצורת. כי מתוך כ 40% החשמל המופק ממקורות מתחדשים -  מופקים כ 20% מרוח, 11% מהידרו (סכרים), ורק כ 5% מהשמש...(2% "תרמי" – חום של הקרקע). הסכרים נבנו בשנות ה 1960-70 כאשר הם היו אופנתיים (ומומנו על ידי הבנק העולמי). היום כבר לא בונים סכרים במערב כי "זה פוגע בסביבה ובבעלי חיים ודגים" – כך טוענים הירוקים. בכול אופן – לא בונים. בוודאי ובוודאי שפרופ' וולפסון לא ממליץ לבנות סכרים בישראל... (סכרים לאגירת החול...). גם טורבינות הרוח לא רלוונטיות לישראל – כי יש מעט מאד רוחות בישראל. ומלבד זאת – ישמרנו האל מהמפלצות האלה הגורמות נזקי רעש ובריאות לבני האדם, הורסות את הטבע וקוטלות ציפורים, עטלפים וחרקים. אין מקום למפגע הזה בישראל הצפופה.

אז, בספרד מפיקים כ 5% מהחשמל (שימו לב – לא מהאנרגיה, רק מהחשמל) מהשמש, ואצלנו רק 2-3% ! (וולפסון מודה שרק השמש רלוונטית כמקור מתחדש לישראל). אז מה ההבדל הגדול?? האמת היא זאת: השמש מפיקה אנרגיה רק כ 20% מהזמן (אצלנו ובספרד, שזה המקרה הטוב מבחינת מזג האוויר). לא חשוב כמה מיליונים של לוחות שמש תתקין, הרבה אנרגיה לא יוצא מזה.  בספרד התקינו כ 28 מיליון לוחות! (שהם כ 45 מיליון מ"ר), והגיעו לתפוקה של כ 5% מהצריכה... (כושר ייצור מותקן תיאורטי של כ 7 GW).

מה שמלהיב את פרופ' וולפסון הוא לא כמות הלוחות שהותקנו או כמות החשמל שהופקה. לא. מה שמלהיב אותו זה החזון! החזון! 100% חשמל מתחדש!. זה מחמם את הבטן ונשמע נהדר. זה מה שהוא מחפש – לחמם את הבטן עם חזון יפה (עם דיבורים).

פרופ' וולפסון כנראה נמנה עם אלה המאמינים שהממשלה היא האלוהים. אלוהים אמר "יהי אור!" והיה אור. ממשלת ספרד אמרה "יהי 100% חשמל מתחדש!"  והיה חשמל מתחדש. לא חשוב מה קורה במציאות (5% מהשמש), חשוב החזון, חשוב מה מכריזים. כי לספרד הייתה עד השנה ממשלה שמרנית שלא האמינה בהכרזות שטותיות, אולם לפני כמה חודשים התחלפה הממשלה ועכשיו יש ראש ממשלה סוציאליסטי (פדרו סאנצ'ז). הסוציאליסטים אוהבים להכריז הכרזות אוטופיות מנותקות מהמציאות. ופרופ' וולפסון מאמין שברגע שהממשלה הכריזה משהו (אפילו ממשלת ספרד) – אפשר לראות את הנושא סגור וקיים. כי הממשלה היא האלוהים, ואין דבר שאינה יכולה לעשות (אחד מיסודות האמונה הסוציאליסטית). האמת היא שלא חשוב מה ראש ממשלת ספרד מכריז – הפקת 100% מהחשמל ממקורות מתחדשים (בספרד ובישראל בטכנולוגיות המדוברות) אינה אפשרית, מבחינה טכנית-הנדסית, לא היום ולא ב 2050 ולא ב 2100, לא בספרד, לא בישראל ולא בגרמניה, ולא חשוב כמה כסף ישפכו על לוחות השמש הפועלים 20% מהזמן.

האחוזים הבודדים מהחשמל שמופקים מאנרגיה סולרית (אצלנו או בספרד או בגרמניה) אינם חשובים או רלוונטיים משום בחינה. האחוזים הבודדים של חשמל סולארי גם לא מייצגים נכונה את הצמצום בפליטות פד"ח – שהוא נמוך יותר. בגלל האופי התזזיתי של השמש, תחנות הכוח הרגילות (פחמיות, גזיות או גרעיניות) ממשיכות לעבוד ולפלוט פד"ח (ולהיות בכוננות למקרה שתעבור עננה בשמים) למרות שלא סופרים את החשמל שלהן.

החזון הריקני והאוטופי של ממשלת ספרד (100% חשמל מתחדש!) הוא שמלהיב את אלה שלא קולטים את המציאות, ולא מבינים את ההבדל בין דיבורים לעובדות.

בארצנו כבר התחייבה הממשלה (על בסיס תחושת בטן וחזון אוטופי) להוצאה של כ מיליארד-מיליארד וחצי שקלים בשנה, כול שנה, ל 20 שנה, על חשמל סולארי. תיקון: זו לא ההוצאה על חשמל סולארי – זו הסובסידיה בלבד – כלומר העלות העודפת של החשמל הסולארי, מעל לעלות חשמל גזי או פחמי זמין. וכול זה בשביל 2-2.5% מהצריכה של החשמל...

כולם שבויים בידי הסיסמה "חשמל מהשמש הוא טוב, נקי, חינמי" – ומעטים עוצרים לבדוק אם הדבר נכון באמת. צריך לחשוב עם הראש ולא עם הבטן. חשמל סולארי הוא יקר, אבל מעבר ליוקר – אין אפשרות לספק חלק משמעותי מהצריכה שלנו מהשמש, אפילו היה זול, כי השמש עובדת רק 20% מהזמן, אבל אנחנו צריכים חשמל 100% מהזמן. לא חשוב כמה כסף ישפכו על לוחות שמש – תחנות הכוח הגזיות והפחמיות יספקו את צרכי החשמל שלנו, והשמש היא סרח עודף חסר תועלת שרוכב עליהם.

האם ישראל צריכה ללמוד מספרד כפי שממליץ וולפסון? ללמוד מה? להפריח סיסמאות ריקניות ואוטופיות ("יעדים")? ללמוד לבזבז כסף לריק? ממשלת ספרד עד 2012 (של ראש הממשלה הסוציאליסטי הקודם רודריגז זאפאטרו) הוציאה בלי סוף כסף על אנרגיה מתחדשת, עשתה גרעונות גדולים והביאה את ספרד למשבר כלכלי עמוק עם 25% אבטלה (45% בקרב הצעירים). זה היה ההישג היחידי שלה. 5% חשמל סולארי לא הישג גדול... אל תתפסו לאוטופיה... זה עולה ביוקר ומשיג כלום.

יעקב

הפרופסורים המבוהלים.

פרופ' עדי וולפסון (במאמר בוואינט) רואה חובה קדושה להצטרף לנביאי הזעם של ההפחדה האקלימית. חבל שהוא חש פחות מחויבות לאמת.

הוא אומר שמאחר וההמון הנבער לא מסוגל להבין את ענייני האקלים דרך השכל, הוא יבין אותם בסוף דרך הכיס. הוא ממשיך ומנסה להראות כיצד ההתחממות הגלובאלית פוגעת בנו כבר עתה, מבחינה כלכלית (ועוד תמשיך לפגוע). אלא, שכול ה"פגיעות" שהוא מונה פשוט לא נכונות, ולא קשורות לאקלים.

פגיעה ראשונה: מחיר המים התייקר. וולפסון טוען שבגלל שינויי האקלים התמעטו הגשמים, נוצר מחסור במים, אנו זקוקים להתפלה ומחיר המים גבוה. לא נכון מס' 1: הגשמים לא התמעטו. לו טרח וולפסון לעיין בנתוני השרות המטאורולוגי היה מבחין שממוצע הגשמים הרב שנתי בארץ לא ירד. לא נכון מס' 2: אנו זקוקים להתפלה (יקרה) בגלל ההתחממות הגלובאלית. הנכון הוא שהאוכלוסייה בארץ המדברית שלנו עלתה מפחות ממיליון לפני 100 שנה ל 11-12 מיליון השנה (כולל ערבים), ורמת החיים (וצריכת המים לנפש) גם כן עלו. אלה הסיבות להתפלה והמחיר היקר של המים. לא קשור כלל לאקלים.

ממשיך וולפסון: "גם מחירי החשמל עולים" – נכון. אבל (לא נכון מס' 3) לא קשור לאקלים. מחירי החשמל עולים בגלל עליית מחירי הדלק. יש מרכיב אחד בעליית מחירי החשמל שכן קשור - בעקיפין - אבל לא לאקלים עצמו אלא להיסטריה האקלימית. אלו הסובסידיות לחשמל מתחדש שתורמות לעליית מחירי החשמל מבלי שמביאות תועלת של ממש.

פגיעה שלישית: מחירי המזון עולים. נכון. ומה הסיבה – לדברי וולפסון? בגלל ששינויי האקלים (בצורת, שיטפונות) פוגעים ביבולים. לא נכון מס' 4: אין ירידה ביבולים, או בתוצרת המזון בעולם. ההיפך, יש עלייה. פשוט אין ירידה.

גם כאן תורמת ההיסטריה האקלימית לעליית מחירי המזון – כי ממשלות ארה"ב ואירופה מאלצות אותנו לשרוף חלק מהמזון שלנו בתור דלק, על ידי צווים המחייבים שימוש בביו-דלק המופק מצמחי מזון. כך למשל, משתמשים ב 40% מיבול התירס בארה"ב להפקת דלק אתנול. חוקי הביו-דלק התקבלו תחת לחץ ההיסטריה האקלימית, מתוך הנחה שגויה, שהביו-דלק תורם להפחתת הפליטות.

הסיבות האמיתיות לעליית מחירי המזון לא קשורות לאקלים, והן: 1. גידול אוכלוסיית העולם ורמת החיים שלה – שמגדיל את הביקוש למזון, ו 2: האינפלציה. כול המחירים של משאבי הטבע – כמו דלק, ברזל, נחושת - עולים וזה לא קשור לאקלים כלל.

עוד אומר וולפסון שנזקים גדולים נגרמים על ידי  תופעות קיצוניות כמו בצורת, שיטפונות או סופות. נכון, יש נזקים. אבל שוב לא קשור לשינויי האקלים. לא נכון מס' 5: אין עלייה בשכיחות או בחומרה של התופעות הקיצוניות ב 50-60 השנים האחרונות. שיטפונות, בצורות וסופות תמיד היו (ותמיד יהיו) ולא הייתה עלייה או החמרה בהם בשנים שבהן התרחשה (כביכול) ההתחממות הגלובאלית הנוראית. היה גידול בנזקים, בערכים מוחלטים בדולרים. הגידול הזה (כמו השינויים האחרים) נובעים מצד אחד בגידול האוכלוסייה, עושרה,  וצפיפותה באזורי האסון, ומצד שני מהאינפלציה. אם בודקים נזקים ביחס לתל"ג לא הייתה עלייה בנזקים אלא דווקא קיטון.

ההמון הנבער, המזלזל בהפחדה האקלימית, יותר חכם מהפרופסורים הירוקים והמבוהלים. כי המדיניות שהירוקים דוחפים היא הגורמת לפגעיה כלכלית חמורה ומיידית, בעוד ההתחממות הגלובאלית הנוראית עוד לא גרמה, עד כה, לשום נזק כלכלי. הסובסידיות הירוקות, מיסי הפחם, והמגבלות על שימוש הדלק ואנרגיה גורמים פגיעה כלכלית קשה, כאן ועכשיו. מצד שני התועלת שהם מביאים במניעת פליטות או שינויי אקלים בעתיד הרחוק – היא בדיוק אפס.

פרופ' וולפסון רשאי להאמין, כמו ה"זרם המרכזי" (וה IPCC ), שההתחממות הגלובאלית מהווה איום לעתיד האנושות. קשה לדעת מה יהיה בעתיד, קשה להוכיח שכן, וקשה להוכיח שלא. אבל הוא אינו רשאי לנסות לזרוע בהלה על סמך דברים שאינם נכונים בעליל: כמו הטענות על ירידה בגשמים או ביבולים (ולא חשוב מאיזה סיבה). לא הייתה, עד כה, ירידה כזו.

יעקב