דפים

3 באוקטובר 2013

הפרופסורים המבוהלים.



פרופ' עדי וולפסון (במאמר בוואינט) רואה חובה קדושה להצטרף לנביאי הזעם של ההפחדה האקלימית. חבל שהוא חש פחות מחויבות לאמת.

הוא אומר שמאחר וההמון הנבער לא מסוגל להבין את ענייני האקלים דרך השכל, הוא יבין אותם בסוף דרך הכיס. הוא ממשיך ומנסה להראות כיצד ההתחממות הגלובאלית פוגעת בנו כבר עתה, מבחינה כלכלית (ועוד תמשיך לפגוע). אלא, שכול ה"פגיעות" שהוא מונה פשוט לא נכונות, ולא קשורות לאקלים.

פגיעה ראשונה: מחיר המים התייקר. וולפסון טוען שבגלל שינויי האקלים התמעטו הגשמים, נוצר מחסור במים, אנו זקוקים להתפלה ומחיר המים גבוה. לא נכון מס' 1: הגשמים לא התמעטו. לו טרח וולפסון לעיין בנתוני השרות המטאורולוגי היה מבחין שממוצע הגשמים הרב שנתי בארץ לא ירד. לא נכון מס' 2: אנו זקוקים להתפלה (יקרה) בגלל ההתחממות הגלובאלית. הנכון הוא שהאוכלוסייה בארץ המדברית שלנו עלתה מפחות ממיליון לפני 100 שנה ל 11-12 מיליון השנה (כולל ערבים), ורמת החיים (וצריכת המים לנפש) גם כן עלו. אלה הסיבות להתפלה והמחיר היקר של המים. לא קשור כלל לאקלים.

ממשיך וולפסון: "גם מחירי החשמל עולים" – נכון. אבל (לא נכון מס' 3) לא קשור לאקלים. מחירי החשמל עולים בגלל עליית מחירי הדלק. יש מרכיב אחד בעליית מחירי החשמל שכן קשור - בעקיפין - אבל לא לאקלים עצמו אלא להיסטריה האקלימית. אלו הסובסידיות לחשמל מתחדש שתורמות לעליית מחירי החשמל מבלי שמביאות תועלת של ממש.

פגיעה שלישית: מחירי המזון עולים. נכון. ומה הסיבה – לדברי וולפסון? בגלל ששינויי האקלים (בצורת, שיטפונות) פוגעים ביבולים. לא נכון מס' 4: אין ירידה ביבולים, או בתוצרת המזון בעולם. ההיפך, יש עלייה. פשוט אין ירידה.

גם כאן תורמת ההיסטריה האקלימית לעליית מחירי המזון – כי ממשלות ארה"ב ואירופה מאלצות אותנו לשרוף חלק מהמזון שלנו בתור דלק, על ידי צווים המחייבים שימוש בביו-דלק המופק מצמחי מזון. כך למשל, משתמשים ב 40% מיבול התירס בארה"ב להפקת דלק אתנול. חוקי הביו-דלק התקבלו תחת לחץ ההיסטריה האקלימית, מתוך הנחה שגויה, שהביו-דלק תורם להפחתת הפליטות.
הסיבות האמיתיות לעליית מחירי המזון לא קשורות לאקלים, והן: 1. גידול אוכלוסיית העולם ורמת החיים שלה – שמגדיל את הביקוש למזון, ו 2: האינפלציה. כול המחירים של משאבי הטבע – כמו דלק, ברזל, נחושת - עולים וזה לא קשור לאקלים כלל.

עוד אומר וולפסון שנזקים גדולים נגרמים על ידי  תופעות קיצוניות כמו בצורת, שיטפונות או סופות. נכון, יש נזקים. אבל שוב לא קשור לשינויי האקלים. לא נכון מס' 5: אין עלייה בשכיחות או בחומרה של התופעות הקיצוניות ב 50-60 השנים האחרונות. שיטפונות, בצורות וסופות תמיד היו (ותמיד יהיו) ולא הייתה עלייה או החמרה בהם בשנים שבהן התרחשה (כביכול) ההתחממות הגלובאלית הנוראית. היה גידול בנזקים, בערכים מוחלטים בדולרים. הגידול הזה (כמו השינויים האחרים) נובעים מצד אחד בגידול האוכלוסייה, עושרה,  וצפיפותה באזורי האסון, ומצד שני מהאינפלציה. אם בודקים נזקים ביחס לתל"ג לא הייתה עלייה בנזקים אלא דווקא קיטון.

ההמון הנבער, המזלזל בהפחדה האקלימית, יותר חכם מהפרופסורים הירוקים והמבוהלים. כי המדיניות שהירוקים דוחפים היא הגורמת לפגעיה כלכלית חמורה ומיידית, בעוד ההתחממות הגלובאלית הנוראית עוד לא גרמה, עד כה, לשום נזק כלכלי. הסובסידיות הירוקות, מיסי הפחם, והמגבלות על שימוש הדלק ואנרגיה גורמים פגיעה כלכלית קשה, כאן ועכשיו. מצד שני התועלת שהם מביאים במניעת פליטות או שינויי אקלים בעתיד הרחוק – היא בדיוק אפס.

פרופ' וולפסון רשאי להאמין, כמו ה"זרם המרכזי" (וה IPCC ), שההתחממות הגלובאלית מהווה איום לעתיד האנושות. קשה לדעת מה יהיה בעתיד, קשה להוכיח שכן, וקשה להוכיח שלא. אבל הוא אינו רשאי לנסות לזרוע בהלה על סמך דברים שאינם נכונים בעליל: כמו הטענות על ירידה בגשמים או ביבולים (ולא חשוב מאיזה סיבה). לא הייתה, עד כה, ירידה כזו.

יעקב

4 תגובות:

אשר פט אמר/ה...

יעקוב, כרגיל, מאמר מצוין, אך האם תוכל לפחות להכניס את המאמר שלך כתגובה למאמר של הפרופסור להנדסה כימית?

יוני אמר/ה...

יעקב
תודה על הפוסט הזה. הכתבה של פרופ' וולפסון (שהוא כימאי, אגב, אבל כנראה מבין קטן מאוד בכלכלה) עוררה בי צחוקים רבים, ותהיתי כמה זמן ייקח ללך עד שתגיב על גיבוב השטויות שלו.
יישר כח כרגיל
יוני

אנונימי אמר/ה...

יעקב

הכל זה אינטרסים

הפרופ' המכובד בכתבה חנך את מחלקת הקיימות במכללת "סמי שמעון" והוא צריך סטודנטים מפוחדים

יעקב אמר/ה...

לא צריך להשמיץ.

ניקח את הדברים כפשוטם. פרופ' וולפסון מאמין במה שהוא כותב.