השימוש באנרגיה של הרוח איננו חדש. התחום בו
השתמשו ברוח הכי הרבה הוא הספנות. עד אמצע המאה ה 19, כול ההובלה הימית העולמית
נעשתה באמצעות ספינות
מפרש. הדבר הוכיח שבהחלט ניתן לעשות שימוש מועיל באנרגיית הרוח. בהמשך עברו
לשימוש בספינות קיטור, ואח"כ בספינות מנוע, מונעות על ידי מזוט (דלק מנפט, הזול
והמלוכלך ביותר).
היום יש ניסיון של ניצול אנרגיית הרוח
להפקת חשמל, על ידי בניית עשרות או מאות אלפים של טורבינות. ארצות נורמאליות ושפויות לכאורה, כמו בריטניה
וגרמניה, מתכננות (על הנייר) להפיק את מרבית החשמל שלהן באמצעות תחנות רוח, עד
2030, או 2050 (או לא חשוב איזו שנה).
כדי להמחיש עד כמה הרעיון בלתי מעשי –
בואו נתבונן בתחום בו הרוח הייתה תמיד הכי חזקה, היסטורית, הכי מתאימה, הכי מנוצלת
– תחום הספנות. הרוח, כמו שאומרים חסידיה (השוטים) היא חופשית. מדוע לא מנצלים את
הרוח בתחום הספנות? האם מישהו יכול לתאר לעצמו את ההובלה הימית מוסבת לעבוד על
רוח? אני לא שמעתי על משוגע כזה.
הסיבות מדוע השימוש ברוח להובלה ימית
אינו מעשי הן ברורות. ספינת המפרש הגדולה ביותר אי פעם הייתה במשקל 14 אלף טונות.
ספינת מכולות גדולה היום היא בת 140 אלף טונות, פי 10. אנרגיית הרוח שניתן לאסוף במפרשי
ספינה אחת כנראה לא מספיקה להנעה של ספינה ענקית, רק לספינה קטנה. בסדר, מדוע שלא
נעבור לספינות קטנות, ובמקום כול ספינה גדולה נבנה 10 קטנות?
אח"כ – ספינת מפרש שבויה בידי
גחמות הרוח. כאשר הרוח לא נושבת, היא יושבת במים וממתינה. לפעמים יש סערה שסוחפת
אותה רחוק מנתיבה המתוכנן, ומבזבז עוד מזמנה. ספינת מפרשים לוקח לה לפחות פי 3 זמן
לעבור מסלול נתון (למשל חציית האוקיינוס). מה הביעה, יגידו החסידים, נבנה פי 3
ספינות...
כמות המטענים הימיים (הטונות) גדלה, מאז
אמצע המאה ה 19 עד היום, פי... אינני יודע פי כמה. אולי
פי אלף, אולי יותר. שיטות הייצור והשיווק המודרניות דורשות אספקה של סחורה
בזמן קצר, ידוע, ומוגדר, שניתן לסמוך עליו.
בקיצור: הבעיה היא כמותית. הרוח יכולה
לשמש להובלה ימית – זה מוכח, היסטורית. אבל היא לא יכולה להוביל את כמות המטענים
הענקית שדרושה היום, ולא בזמן הקצר והקבוע, הדרוש, ולא במחיר סביר.
יגידו החסידים: בסדר, אי אפשר לבנות רק
על רוח, אבל בואו נתקין מפרשים על אוניות המשא המודרניות, הגדולות (בנוסף
למנוע). הדבר יחסוך דלק, יגביר את
המהירות, למה לא? הרוח בחינם... בכול זאת אין מתקינים מפרשים על אוניות משא, כי
העזרה שהרוח עשויה לעזור אינה שווה את המאמץ. זה משחק בקטנות, העזרה של הרוח
זניחה.
כנ"ל טורבינות רוח להפקות חשמל. זה לא מעשי ולא
אפשרי, בכמויות הדרושות וברמת הביטחון והאמינות הדרושה, בעולמנו, במציאות של
היום. אולי הדוגמה של הספנות יותר קלה להמחשה ותפיסה, ויכולה להמחיש את האבסורד
שבניסיון להשתית את אספקת החשמל המודרנית (של אנגליה או גרמניה, למשל) על הרוח.
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה