דפים

3 באוקטובר 2013

תרגיל מחשבה על ה IPCC.



נניח, רק נניח, לרגע, סצנריו הפוך:  ב 17 השנים האחרונות לא התרחשה עצירה של ההתחממות הגלובאלית אלא הגברה של ההתחממות, נניח ממגמה של 0.2 מעלות צלסיוס לעשור, לרמה של 0.3 מעלות. איך היה נראה אז דו"ח ה IPCC ?

האם הם היו אומרים (אפשרות 1):

"באופן כללי, ההתחממות המוגברת הזאת היא בתוך מרווחי השגיאה של המודלים, לשנים 1951-2012 ולכן, המודלים בסדר ואין צורך לשנות את התחזיות ההתחממות לעוד 100 שנה (שנשארות בשיעור ממוצע של 3 מעלות). בכול מקרה זו תקופה קצרה מכדי שתהיה משמעותית מבחינה אקלימית. ייתכן שההתחממות הנוספת נגרמה מסיבות טבעיות, או משחרור חום מהאוקיינוסים, או מקיטון אירוסולים, אנחנו לא יודעים בדיוק ממה, אבל זו לא סיבה להקטין את הביטחון שלנו בתחזיות המודלים".

או שמא הם היו אומרים (אפשרות 2):

"ההתחממות המהירה מעל לצפוי, ב 17 השנים האחרונות, היא סימן שצריך לעדכן את המודלים. המודלים אומנם טובים ואמינים, אבל הם זקוקים לעדכון קטן, מדי פעם, על פי מדידות אמת, כי מספר גורמים לא הוערכו מספיק טוב עד כה. התחזית המעודכנת לעליית הטמפרטורות בעוד מאה שנה היא, כעת, 5 מעלות, בממוצע".

תומס סטוקר, מדען אקלים, אחד מראשי המנסחים של דוח IPCC, אמר (לפי דיווחי העיתונות), בנושא העצירה בת ה 17 שנים: "מגמות אקלימיות אינן משמעותיות לתקופות קצרות מ 30 שנה".

בשנת 1988, ד"ר האנסן העיד, לראשונה, בסנאט על ההתחממות הגלובאלית, וזו גם השנה בה הוקם ה IPCC. מגמת ההתחממות ב 10 השנים הקודמות, 1977-87 הייתה בדיוק אפס. בשנת 1991, כאשר פורסם הדוח הראשון של ה IPCC, מגמת ההתחממות הייתה רק בת 11 שנים. לפני זה היו 30 שנים (1945-75) של עצירה או התקררות.
בשנת 1992 הוקם, בוועידת האקלים הראשונה בריו, הארגון של האו"ם לאקלים, UNFCC. באמנת היסוד נקבע שמטרתו להלחם בשינויי אקלים שנגרמים על ידי בני אדם. אך באותה שנה היו רק 12 שנים של התחממות אחרי 30 שנה של התקררות.

כאמור, ה IPCC הוא גוף פוליטי בעל דעה ומטרה ברורה. היושרה המדעית אינה נמנית על מטרותיו או תכונותיו.

יעקב





אין תגובות: