16 ביוני 2012

תחנות כוח גרעיניות בירדן


ירדן יצאה במכרז להקמת שתי תחנות כוח גרעיניות בהספק כולל של 2GWe    (2 ג'יגאווט). שתי חברות זרות מתחרות – רוסאטום מרוסיה וארבה מצרפת. ירדן מייבאת כעת את מרבית החשמל שהיא צורכת, כנראה מעירק וסעודיה, העשירות בנפט. ירדן מקבלת משם גם את כול הנפט שלה, במחירים סימליים...
בירדן יש מרבצי אורניום, והרעיון הוא לשלם עבור התחנות הגרעיניות באמצעות אספקת אורניום לחברות הנ"ל. ירדן גם מתעקשת על זכותה להעשיר את האורניום בשביל תחנות הכוח, וארה"ב, שהתנגדה לכך בעבר, חזרה בה והסכימה. על פי אמנת אי ההפצה של נשק גרעיני, יש למדינות החתומות (ירדן ביניהן) זכות להעשיר אורניות לצורכי שלום (תחנות גרעיניות). אולם, לא נראה שהחברות שיפעילו את הכורים ימהרו להקים מפעל העשרה בירדן, נראה שהן יספקו את הדלק ממפעלים הצרפת או רוסיה, וגם יעבירו לשם את מוטות הדלק המשומשים למיחזור.
ממשלת ירדן הציבה לעצמה כיעד, חתימה על חוזה אספקה עד סוף 2013. בתוך ירדן ניטש וויכוח על מיקום התחנות, שלא הוכרע עדיין. אני משער שיוקמו על שפת ים סוף, המוצא היחידי לים של ירדן.
דיווחנו כאן בעבר על תחילת הקמה של שתי תחנות כוח גרעיניות בטורקיה, אחת מהן על חוף הים התיכון, ליד אדנה, במזרח טורקיה, יחסית קרוב אלינו. תחנות אלה אמורות להתחיל לפעול עד 2023.
יעקב

7 תגובות:

יוני אמר/ה...

חדשות טובות! מכמה סיבות:
1. הדיון על אנרגיה גרעינית חוזר שוב, והפעם כנראה בצורה עניינית. הרבה מדינות שאין להם משאבים מבינות שכורי גרעין הן פיתרון מצויין עבורן, מפני שעלות הדלק הגרעיני היא רק בערך 5% מעלות ייצור החשמל, ומשחרר אותן מהצורך ביבוא דלק.
2. מדינות רבות מתחילות להבין שהאנרגיה הגרעינית היא יחסית מאוד בטוחה, ושפוקושימה היה למעשה test-case שהראה את זה: למרות הגל הנורא ומספר הקורבנות האדיר בנפש, למעשה התחנה הגרעינית עמדה יפה במבחן ולא קרה כלום שם.
3. וכמובן הזוית המקומית - חשמל (יותר) בזול לירדנים אומר פיתוח כלכלי שמייד מעלה את רמת החיים וכתוצאה - את היציבות האזורית.
לסיכום - יופי!
יוני

איל אמר/ה...

יוני, אני נאלץ להסכים איתך.

יעקב אמר/ה...

אני לא כול כך מסכים...
ירדן קיבלה חשמל מסעודיה, לה מקורות אנרגיה גדולים וזולים. זה סידור יותר טוב לנו. אנו לא צריכים תחנת כוח גרעינית במפרץ אילת, מול אילת.
גם אם הסיכון קטן, עדיף בלי הסיכון הקטן הזה. (איזור השבר הסורי אפריקני מועד לרעידות אדמה)

אני גם לא מסכים עם יוני בקשר לפוקושימה. הכורים גרמו לזיהום רדיואקטיבי שחייב פינוי כ 80-100 אלף תושבים, שלא ברור אם ומתי יוכלו לחזור לבתיהם. זה לא "כלום לא קרה שם". זה מפגע רציני. שלא לדבר על הטיפול decomissioning והטיהור באתר של התחנות ההרוסות, טיפול שעלול להימשך 20 שנה ולעלות אינסוף כסף. (מי משלם?)

גם תומכי האנרגיה הגרעינית (ואני ביניהם) לא צריכים להקל ראש או להתעלם מהבעיות שיש עמה. זה לא נשמע טוב.

יוני אמר/ה...

יעקב,
הנתונים המספריים לגבי פוקושימה מדברים בעד עצמם: כמות הקרינה שנפלטה באיזור היא שולית וזניחה, ואינה מהווה שום סכנה לא לתושבים, לא לגידולים ולא לאף אחד. הפינוי היה אמצעי זהירות (מוצדק), אי-החזרה היא טעות מיותרת שנובעת מהיסטריית המונים ופופוליזם. אין שום בעייה לגור באיזור פוקושימה.
כמו שאני מנסה להסביר הרבה - פוקושימה היא בעצם ההוכחה שכורים גרעיניים הם מקור האנרגיה הבטיחותי ביותר שלנו: אתה מוזמן להשוות כמה אנשים נהרגו מהצונאמי (המון!) מול כמה אנשים נהרגו מהתמוטטות הכור (אפס!). אתה גם מוזמן לקרוא דוח שנכתב על-ידי מכון מחקר של MIT לגבי הכור בפוקושימה, http://web.mit.edu/nse/pdf/news/2011/Fukushima_Lessons_Learned_MIT-NSP-025.pdf במיוחד עמוד 16 שם מנתחים את ההשפעה האפשרית של כמות הקרינה שתספג ע"י מי שיגור ממש סביב הכור בשנה הראשונה (20 מיליסיוורט), ומסתבר ש: א- אי אפשר להעריך את ההשפעה, כי זו מנה קטנה מידי, אפשר רק לתת ערכה שהיא over-shoot. ב- הערכה זו מייצגת עלייה של חצי אחוז (!) לסיכוי לחלות בסרטן אחרי 20 שנה. כלומר - שום השפעה מדידה!

אני אשמח לענות על עוד שאלות בנושאי אנרגיה גרעינית...
יוני

NirD אמר/ה...

רק למנוע אי הבנות. עליה של חצי אחוז בסיכוי לחלות בסרטן לא אומרת שעוד חצי אחוז מהאוכלוסיה יחלה אלא שאם למשל מתוך מליון יחלו בממוצע 1000 אז עכשיו המספר יעלה ל1005. חשוב גם להבין שיחלו בסרטן שונה מאוד מימותו מסרטן. סביר להניח שמי שנמצא בסיכון יבדק באופן סדיר ועצם הגילוי המוקדם יפחית מאוד את הסיכוי למות. מה גם שעוד 20 שנה המחקר הרפואי יהיה הרבה יותר מתקדם ממה שהוא היום וגם היום המצב לא רע.

משהו ליוני או מישהו אחר שיכול לעזור.
ניסיתי לברר לגבי הסכר שקרס ביפן בצונאמי והנזק שגרם. בחדשות נכתב שזה היה סכר של תחנת כוח ושקריסתו גרמה למותם של 1800 תושבים ובויקיפדיה כתוב שזה היה סכר חקלאי שגבה רק 8 קורבנות.
זו אולי התרשמות סובייקטיבית שלי אבל הערך בויקיפדיה נראה לי כמנוסח באופן מכוון להראות שחשמל גרעיני זה רע וחשמל ירוק זה טוב ואולי אפילו בכוונה מטשטשים את השימוש האמיתי של הסכר והנזק שגרם כדי לא לפגוע בחשמל הירוק.
מישהו יכול להפנות אותי למקור מידע אמין לפענוח התעלומה? אנא אם אפשר מידע שברור מה מקורו לא סתם דיווחים נטולי מקורות.

יוני אמר/ה...

ניר,
תודה על ההבהרה, זה באמת המשמעות של עלייה בחצי אחוז. אני ממליץ לכולכם לקרוא גם את הפסקה הפותחת של הדו"ח שצירפתי (http://web.mit.edu/nse/pdf/news/2011/Fukushima_Lessons_Learned_MIT-NSP-025.pdf) בעמוד 5, כדי להבין עד כמה טוב למעשה תיפקד הכור באירוע הכי קיצוני שפקד את יפאן בהיסטוריה המתועדת.
לגבי שאלתך, לא ברור לי על איזה סכר אתה מדבר, כי רעידת האדמה והצונאמי פגעו בשטח ענקי ויכול להיות שמדובר בשני סכרים שונים...לגבי פוקושימה, מה שנפלבהתחלה היה אכן מן חומת מגן של התחנה, ואז גם נפלו הגנרטורים (הם תוכננו לעמוד בצונאמי של 6 מטר, שזה בערך מטר מעל הצונאמי הגדול ביותר שהיה עד אז, אבל הצונאמי הנוכחי הביא גלים בגובה 9 מטר). נהרגו מספר מועט של אנשים התחנת הכח מנפילות קירות והתפוצצויות, אבל לא משהו משמעותי (9 נשמע סביר). לגבי שאר יפאן, שם נגרם הנזק הרציני (בערך 300 מיליארד דולאר נזק ישיר, כלומר לרכוש), אז בטח יש גם כמה סכרים בחשבון הזה.

יעקב אמר/ה...

יוני,
נכון הוא שכנראה **כנראה** קרינה בעוצמה נמוכה - הנזק שלה לא גדול. אבל אנחנו לא יודעים. פשוט לא ידוע מה בדיוק ההשפעה של קרינה בעוצמה נמוכה. המתנגדים אומרים שכול עלייה ברמת הקרינה, מעל למה שהיה קודם, אפילו הקטנה ביותר היא אסון. זה לא נשמע לי סביר, אבל אין ידע ברור לכאן או לכאן.

איני בטוח שניתן לאמור בביטחון שהאנשים שפונו יכולים לחזור לבתיהם בשקט. (אני צריך ללמוד יותר את החומר).

בכול אופן - אפילו אם זה ככה, הרי זה במזל. בקלות יכלה להיפלט כמות יותר גדולה של קרינה מהכורים. הכמות שנפלטה, גם אם אולי אינה מסוכנת היא על סף הסכנה.

אני, בכול אופן, בגלל שאני לא מודאג במיוחד מפליטות פד"ח - מצדד במחקר לפיתוח כורים יותר בטיחותיים, למשל קורים-מיקרו, ולא כול כך מצדד בבניה המונית של הכורים בטכנלוגיה הישנה (של היום) שהינם די בעיתיים.