החובה הקדושה להפחיד

החובה הקדושה להפחיד גורמת לאנשים "מכובדים" להפיץ דברי כזב. הנה מאמר בוואינט בו מרואיין פרופ' מרסלו שטרנברג מאונ' ת"א. הכותרת: "מפלס פני הים עלול לעלות ב 4 מטרים".....

מאיפה נלקחה התחזית הזו? על מה היא מסתמכת? יוק. אין מידע. הצרה היא שזה לחלוטין לא נכון, פרופ' שטרנברג עוסק בהפחדה מצוצה מהאצבע ללא סימוכין וביסוס, זאת למרות תוארו ומעמדו המכובד. אילו הנשיא טראמפ היה אומר דבר כזה כול העיתונות הייתה זועקת בקול אחיד "שקר... שקר... שקר!" אבל על דברי פרופסור מכובד (מומחה למדעי הצמח והמזון – לא לאקלים) לא נעים להשתמש במילים כאלה.... (פוליטיקאים תמיד "מגזימים" ומזבלים בשכל, אנו מצפים ממדענים לדבר בעניין דברים מבוססים).

"כשני מיליארד טונות של קרח נמסו ביום אחד בלבד בגרינלנד בשבוע שעבר והמצב המדאיג הזה מעורר דאגה אצל המדענים, שצופים כי גובה פני הים יעלה - דבר שיביא בסופו של דבר להצפת ערים הסמוכות לחוף."

 כן, שני מיליארד טונות של קרח נמסו בגרינלנד – אירוע לחלוטין נורמלי ושגרתי. כול קיץ נמסים כמה מיליארדים טונות של קרח, וכול חורף הם קופאים חזרה. עכשיו קיץ. למשל – בשנת 2012 כמות הקרח שנמסה בכל גרינלנד הייתה 200 מיליארד טון (במשך כול השנה). שני מיליארד טון עד עכשיו (אולי באמצע עונת ההפשרה)  זה מעט (מאית, אחוז אחד)....

אם כול הקרח בגרינלנד יימס, עלולים פני הים לעלות בכ 20 רגל (6 מ'), אבל בקצב ההמסה הנוכחי ייקח אולי 12,000 שנים לכול הקרח להיעלם... שנהיה בריאים עד אז. בינתיים, מאז 1970, תרמה ההמסה של הקרח בגרינלנד לעליית פני הים ב חצי אינטש – או סנטימטר ורבע – בכמעט חמישים שנה! הערים שלנו בסכנת הצפה כפי שטוען שטרנברג?? לפי הקצב הנוכחי עלייה ב 4 מטר והצפה יתרחשו בעוד 8000 שנה....  ואם הקצב יגדל כפי שטוענים, אז, חלילה, בעוד 4000 שנה...

האיומים של פרופ' שטרנברג הם חסרי שחר וחסרי ביסוס. אינני מבין כיצד יכול בעל תואר פרופסור להפיץ מידע כוזב וחסר בסיס כזה, ואיני מבין כיצד הכתב המכובד של וואינט לא מוצא לנכון לבדוק את המידע, לקרוא את המחקר או המאמר שעליו מתבסס לכאורה שטרנברג (ולהביא קישור אליו), או לראיין עוד מומחה כדי לבדוק את סבירות הדברים. אני קורא לפרופ' שטרנברג לנמק ולהסביר דבריו. פרופ' שטרנברג טוען שאמר  "1 עד 4 מ'" ועיתון הגזים בכותרת כאשר כתב 4 מ'. בסדר... אבל מאיפה שטרנברג לקח את ה 4 מ'???

בנושא האקלים – כול הגזמה, הפחדה, וכזב מתקבלים בברכה על ידי הכול באקדמיה ובעיתונות. כי מצווה להפחיד, ואם משקרים הרי זה למטרה נעלה! הכול פייק ניוז...

יעקב

נ.ב: מה עליית פני הים הצפויה עד 2100?   לא יודעים. אבל ה IPCC  מעריך שאולי 30-90 ס"מ. פרטים בקטע נוסף על הנושא בהמשך.

גם האוליגרכית פיגרס במטיפים.

תמונה: וויקיפדיה

כריסטיאנה פיגרס מקוסטה ריקה כיהנה כיו"ר אמנת המסגרת של האו"ם לשינוי האקלים (UNFCCC) בשנים 2010–2016. אח"כ הייתה מועמדת למזכ"ל האו"מ. ג'ובים מאד טובים ומפנקים (ע"ח הציבור) עבור בת למשפחת אוליגרכים ופוליטיקאים וותיקה מקוסטה ריקה. (אביה ואחיה היו נשיאים במדינה זו מספר פעמים, אמה מארה"ב). היא הייתה דמות מרכזית בניסוח והשגה של הסכם פריז לפטפוטי סרק משנת 2015. כעת היא באה לארץ לרגל הזכייה בפרס דן דוויד.

היא באה לארץ בין השאר  כדי "להציע הצעות מעשיות לאופן בו כל אחד מאתנו יכול לפעול למען עתיד טוב יותר" – כלומר – לעסוק במה שהיא יודעת – לתת עצות סרק ולפטפט. היא אומרת (בין השאר):

"מעניין לבחון את שינוי אקלים בהקשר הדורי. הדורות הקודמים הורישו לנו את אורחות החיים שיצרו את בעיית שינוי האקלים, אבל הם בזמנו לא הבינו שזו בעיה. הדור שלי הוא הראשון שהבין שהאקלים משתנה..."

תרגום: אוכלוסיית העולם גדלה מ כ 1 מיליארד ב 1800, ל 3 מיליארד ב 1960 ו7.7 מיליארד כיום. רמת החיים עלתה פלאים, ובזמן שאפילו ב 1960 80-90% מהאוכלוסייה חיה בעוני מחפיר, עמל כפיים מיגע בשדות, תת תזונה וסכנה מתמדת של מוות ברעב – היום הרוב הגדול חי בעושר יחסי, ותת התזונה מצטמצמת לכ 10% בלבד מאוכלוסיית העולם הגדולה. כול זה התאפשר בזכות המהפכה התעשייתית והטכנולוגית של הדורות הקודמים, ובייחוד רתימת האנרגיה הפחמית (פחם ונפט) לרווחת האנושות.... מזל שהדורות הקודמים "לא הבינו" את החוכמה העילאית של גב' פיגרס ומטיפים ירוקים דומים, כי לו הבינו הייתה האנושות ממשיכה לעבוד קשה בעבודת כפיים ולמות ברעב, כפי שהיה בתקופה הטרום-תעשייתית והטרום-אנרגטית (בימי הביינים).

לא אייגע אתכם בשאר ההטפות של גב' פיגרס. זה החומר השגרתי, "יעדים" (של פטפוטי סרק),  היא חיה בעולם דמיוני שבו כול מה שחשוב הוא להתכנס, לפטפט ולחתום על ניירות ריקים מתוכן (ולקבל משכורות עתק על חשבון הציבור). היא חושבת שאם "המדינות" רק יחליטו ויקבעו יעדים – האקלים יינצל. היא נלחמת, כמו כול הירוקים, נגד מקורות האנרגיה שהם בלבד הוציאו את האנושות מעוני מחפיר. היא חושבת שפטפוטי מדינאים הם שיצילו אותנו מסכנות. היא מבינה באקלים ובטכנולוגיה בדיוק כלום. היא רק מומחים לאידאולוגיה האופנתית.

היא גם מפיצה את השקרים הרגילים ""תהליך ההפחתה של פליטת פחמן דו-חמצני הוא מנוע הצמיחה של המאה ה-21, שיביא ל-65 מיליון משרות חדשות במאה ה-21." כלומר: אם נשרוף לריק (על מקורות ירוקים שאינם אלא אשליה) את העושר שצברנו בעמל רב בעזרת מקורות האנרגיה הפחמיים שלנו – זה "מנוע צמיחה". זה לא מנוע צמיחה. זה מנוע של שריפת עושר ויצירת עוני. לפרנס 65 מיליון אנשים ב"משרות ירוקות" שלא יוצרות דבר, ורק חוסמות את מקורות האנרגיה הממשיים שלנו, ייצור עוני ולא "קידמה".

"אני מאמינה שאם נמשיך בכיוון הנוכחי עד שנת 2030 מחצית מהחשמל בעולם ייוצר ממקורות מתחדשים" פטפוטי סרק, גם אם אכן 50% מהחשמל ייוצר משמש ורוח [וזה לא יקרה] – גם אז זה רחוק מלהספיק כדי להציל את האקלים [אם אכן הוא מהווה סכנה חמורה כפי שהיא מציירת]. תחזית האנרגיה של BP, למשל, צופה שאפילו ב 2040, 70-80% מאנרגיה שלנו תבוא ממקורות פחמיים (פחם, נפט וגז), בדיוק כמו היום, ולא מפטפוטי הסרק של גב' פיגרס. (השאר מאנרגיה גרעינית. שמש ורוח הם מקורות זניחים).   למרות פטפוטי הסרק והסכמי פאריס, הפליטות בעולם במגמת עלייה, וגם תחנות הכוח הפחמיות. אנשים זקוקים לאנרגיה כדי להיחלץ מעוני ולא לפטפוטי הגב' פיגרס.

"אין שום הגיון שישראל עדיין מייבאת פחם" מטיפה לנו פיגרס, בכותרת הקטע. שום הגיון באמת, חוץ מהבטחת אספקת החשמל. למזלנו התגלה גז מול חופינו ואנו פחות תלויים בפחם, גז הוא בהחלט מקור אנרגיה טוב. אבל, גז הוא מקור פחמי, היוצר פליטות פד"ח Co2 – ואם זה היה תלוי בפיגרס היה הגז נשאר באדמה, ואנו היינו מפיקים אנרגיה מכוונותיה הטובות של פיגרס בלבד. אבל הגז קצת בעייתי ופגיע. הפחם (והנפט) חיוניים ביותר כדי להבטיח אספקת אנרגיה (חשמל) סדירה בארץ. אבל, הצורך באנרגיה והחשיבות שלה אינו דבר החודר לתודעה של ופיגרס והמטיפים ירוקים. ה"יעדים" זה הדבר היחידי שהם יודעים.

העולם נדבק בשיגעון חסר השחר של מלחמה נגד מקורות האנרגיה הממשיים שלנו, מקורות בהם תלוי קיומנו, והחלפתם באשליות ירוקות. מערכת אספקת האנרגיה והחשמל בארץ מודרנית היא גדולה ומסובכת מאד, פלא גדול הוא שהאנרגיה זורמת וזמינה באופן רציף, בארץ, כמו בארצות מפותחות, למרות כול הקשיים. במרבית ארצות העולם יש מחסור באנרגיה, ניתוקי זרם שגרתיים, וכתוצאה מכך – עוני. עכשיו באים המטיפים הירוקים ותוקעים מקלות נוספים בגלגלי המערכת המופלאה הזו.

 גב' פיגרס היקרה, תודה על בואך, ועצותייך. שמענו אותך ונשתדל כמיטב יכולתנו להתעלם מפטפוטי הסרק האופנתיים שלך. הסכנה של ניתוקי זרם והעוני שזה גורר היא סכנה הרבה יותר מידית ומוחשית וגדולה מהסכנה כביכול של שינויי האקלים [שבמילא רובם טבעיים ולא קשורים לבני האדם].

יעקב

נ.ב. לנאמני פרס דן דוויד (בעיקר לאונ' ת"א) – האם דן דוויד ז"ל יצר פרס לפטפוטי סרק? הפרס מוענק (לפי ויקיפדיה) " לאנשים שהגיעו למצוינות ותרומה לאנושות במדעי הרוח, באמנות, במדעי הטבע ובעסקים". לאיזה קטגוריה נכנסת גב' פיגרס?

אני לא חושב שהוא היה מתלהב מכלת הפרס השנה. אני חושב שהיה אדם מעשי (אני לא הכרתי אותו) ולא אחד שנסחף אחרי אופנות סרק.

פתרונות מארץ הפלאות.

מסיבת תה מטורפת, איורו של ג'ון טניאל (ויקיפדיה)

ד"ר דניאל מדר מספר לנו על הפגיעות של מערכת החשמל שלנו:

"בעיצומו של ירי הרקטות לעבר ישראל [בתחילת מאי], פורסם כי שר האנרגיה הורה על הפסקת הזרמת הגז הטבעי מאסדת תמר אל טרמינל קליטת הגז באשדוד, זאת "משיקולים ביטחוניים". החשש היה שפגיעת רקטה באסדה שמכילה גז עלולה לגרום להרס נרחב לאסדה. בנוסף, הוכרז על מצב חירום במשק לשבוע, על מנת לאפשר שימוש חלופי בגז נוזלי (LNG) ובסולר מזהם לצרכי רשת החשמל והמפעלים בארץ."

"רשת החשמל והאנרגיה של ישראל במצבה הנוכחי תלויה במספר מצומצם של אסדות גז טבעי וצינורות לאספקת גז (כיום אסדה אחת וצינור אחד - ובעתיד שתי אסדות ושני צינורות). בהמשך, מיוצר חשמל בכ-30 תחנות כוח ברחבי הארץ. תחנת הכוח אורות רבין, למשל, אחראית לייצור של 15-20 אחוז מהחשמל בישראל. לכן, פגיעה קריטית בחיבור תחנה זו לרשת החשמל עשויה לשתק את משק החשמל."

כל זה נכון... מזל שיש לנו את ד"ר מדר להאיר עינינו. [הערת אגב: מזל שתחנות הכוח הפחמיות שלנו עדיין קיימות ופעילות ומספקות חשמל כאשר יש בעיות עם הגז...]. ומה הפתרון?

"מה הפתרון לבעיית הריכוזיות של משק האנרגיה? לבזר. כבר היום ניתן להתחיל להקים מערך אספקת חשמל ואנרגיה זול, סביבתי, יציב, ובעל חוסן אנרגטי, שיהיה מבוסס ברובו על תאים פוטו-וולטאיים (פאנלים סולאריים)"

כל בית יצויד במערכת לוחות שמש ובטריות ויספק לעצמו את החשמל, והנה יש לנו מערכת מבוזרת שאינה תלויה באספקה מרכזית מחברת החשמל ונוכל לסגור את תחנות הכוח המזהמות והשנואות טוען מדר. מה רע? הרע הוא שהפתרון הזה קיים בחלום, במדע בדיוני, לא במציאות. כמו שאמרו חכמים: אוטופיה אינה אופציה. הפתרון המוצע אינו עובד ואינו יכול לעבוד. כדי להיווכח צריך לעשות חשבון פשוט ולחבר כמה מספרים, אבל ד"ר מדר, בעל שני תארי דוקטור ושני פוסט-דוקטורטים אינו מסוגל להתייחס לכמויות ונתפס לחלומות שווא.

כדי לספק חשמל לצרכן ביתי ממוצע צריך כ 30 לוחות שמש בשטח 45 מ"ר. כדי לספק מספיק חשמל כדי לצבור עבור שעות החושך צריך אולי פי שניים או שלוש מזה. לכמה בתים יש שטח גג דרומי של 45 מ"ר (או 90 מ"ר)? לא טרחתי לבדוק, אבל בטח לא יותר מ 25% מתושבי הארץ גרים בצמודי-קרקע.  ומה אחרי שקיעת השמש? קיימים מצברים אומר מדר.  טוענים ביום והם יכולים לספק קצת חשמל (במחיר גבוה) – שיספיק להפעלת כמה מנורות ואולי מקרר ומחשב במשך שעות מעטות. אבל – אנו רוצים להפעיל מזגן, מייבש כביסה, קומקום חשמלי, מכונת כביסה, תנור אפיה, דוד חימום מים.... לכל אלה אין המצברים מספיקים כי כמות החשמל שהם צוברים היא קטנה (למרות מחירם הגבוה). ומה אם יש יום מעונן? או יומיים מעוננים רצופים, בהם אין לוחות השמש מפיקים כלום ולא טוענים מצברים? ומה עם התעשייה, והמסחר, ובתי החולים, והתחבורה (רמזורים רכבות חשמליות) – אלה צרכנים של כמויות גדולות של חשמל - כיצד "יבוזרו" אלה?

" להקים מערך אספקת חשמל ואנרגיה זול, סביבתי, יציב, ובעל חוסן אנרגטי " – שימו לב: המערך הדמיוני המוצע הוא לא רק זול ונקי (סביבתי) הוא גם "חוסן אנרגטי" – כלומר 20% מהזמן (הזמן שהשמש מפיקה חשמל). בקיצור: ד"ר מדר הוא דוגמה למדען ואדם מלומד שאין לו חשיבה כמותית, ואינו מסוגל לחשב גדלים, ואין לו מושג מה הוא מדבר ומציע פתרונות ברמה של ספרי אגדות. אדם רגיל מבחין בין מציאות ואגדה, אתה צריך להיות סופר-מלומד כדי לבלבל ביניהם. היה נהדר אם כול אחד הייתה לו קופסה קטנה בבוידם (מבוזרת) כמו מנורת אלאדין, שמפיקה את כול החשמל שצריך... כול ילד קרא וחולם על זה.

אבל, המלומדים לא נחים על זרי הדפנה, הם צריכים להטיף להדיוטות. למה אנו, עמך, הטיפשים לא חשבנו על הפתרון הפשוט והנהדר והמבוזר שצץ במוחו המלומד של ד"ר מדר?

ד"ר מדר, אל נא תראה בזה מתקפה אישית, אינני מכירך ואיני מתכוון ספציפית אליך אלא – באופן כללי יותר, גנרי, ל"מטיפים ירוקים" (מקצוע מאד פופולארי וצפוף)  שמנפחים את השכל עם הצעות חסרות שחר מעולם הדמיון.

יעקב 

האוסטרלים לא מתלהבים מהמלחמה באקלים.

באוסטרליה היו בחירות בשבת האחרונה. ראש הממשלה המכהן, מהמפלגה הליברלית (באוסטרליה היא המפלגה השמרנית) שמר על מקומו ונבחר לקדנציה נוספת. התוצאה מפתיעה, בגלל שהסקרים ניבאו ניצחון דווקא ללייבור (מפלגת העבודה) המרכז-שמאלית-חברתית. כרגיל – הסקרים לא שווים כלום וטעו בגדול כמו אצלנו, בארה"ב, בריטניה ובכול מקום. הם מנבאים מה שהבטן שלהם משתוקקת ולא מה שקורה בשטח. וגם – כרגיל – אנשי השמאל (כלומר העיתונאים) בכו שהאוסטרלים הם "טיפשים, רשעים וחמדנים-קמצנים" בגלל שסירבו לבחור ב"אנשים הטובים" של השמאל  (שמציעים יותר מיסים, יותר רגולציה, ויותר הוצאות "חברתיות").

הממשלה ה"שמרנית" הקיימת נמצאת בשלטון כבר 6 שנים. היא מורכבת מקואליציה של המפלגה הלאומית והמפלגה הליברלית (שהיא בעד כלכלה חופשית), ועוד מפלגות קטנות. היא מתאפיינת בשערוריות ומריבות פנימיות תכופות, ראש הממשלה הראשון, טוני אבוט סולק מתפקידו על ידי הקואליציה, השני מלקולם טורנבול סולק בגלל שהתנגד למכרות פחם חדשים, וראש הממשלה הנוכחי, סקוט מוריסון הוא מועמד פשרה שלא ניבאו לו קדנציה ארוכה (הוא גם נוצרי אדוק).

בהיעדר נושאים בוערים ומחלוקות של ממש החליטה מפלגת הלייבור לעשות את המלחמה נגד שינויי האקלים לנושא מרכזי בבחירות. השמרנים שבשלטון הם "ספקנים" (כלומר לא קונים את ההיסטריה האקלימית). הם ביטלו את המס על הפחם שהנהיגה ממשלת הלייבור הקודמת, שלא היה פופולרי.

אוסטרליה התקינה הרבה תחנות רוח ולוחות שמש ואפילו בטריה גדולה, וסגרה תחנות כוח פחמיות ישנות אחדות, כלומר היא מאד "מתקדמת" במלחמה באקלים. לכן היא סובלת את התוצאה ההכרחית של מדיניות כזו: מחירי חשמל גבוהים כול הזמן וניתוקי זרם לפעמים, כאשר אין רוח ושמש. הניתוקים מעצבנים וגורמים נזק לאוכלוסייה ולתעשייה.

מפלגת הלייבור הבטיחה להגביר את המלחמה באקלים, לקבוע "יעדים" "שאפתניים" (על הנייר, ללא יכולת או תוכנית ביצוע) כמו 50% חשמל "ירוק" עד 2030. היא גם הבטיחה המשך הסגירה של תחנות כוח פחמיות ומס על פליטות פד"ח. היא נורא התלהבה מהמלחמה באקלים וחשבה שהבוחרים יתלהבו גם. אבל לבוחרים יש יותר שכל מאשר לפוליטיקאים השמאליים. הם בחרו דווקא בשמרנים, למרות הסלידה מהבלגן, המריבות הפנימיות, התככים והשלטון הממושך של מפלגות המרכז-ימין.

הקהל באוסטרליה לא אוהב לא את הבזבוזים הגדולים על תחנות רוח שלא עובדות ומשחיתות את הנוף והסביבה, ובטח שלא אוהב את מחירי החשמל הגבוהים (ללא צורך) ואת ניתוקי הזרם. תכנית מצוקת האנרגיה (קיצוב, ניתוקי זרם ומחסור, במחיר גבוה) נדחתה. סקוט מוריסון, לעומת זאת, הבטיח לפעול להורדת מחירי החשמל – שפירושו פחות תחנות רוח...

יש להניח שגורל דומה צפוי לשאר "לוחמי האקלים" גם באירופה וארה"ב שמוכרים תוכניות אוטופיות (לצמצום הפד"ח) אבל נזקים ממשיים במחירי חשמל גבוהים וניתוקי זרם. העייפות הרבה מהמלחמה האקלימית היקרה והעקרה ניכרת כבר באירופה, בה ההשקעות וההתקנות של אנרגיה "מתחדשת" (רוח ושמש) קטנו מאד בשנה האחרונה.

יעקב

מחיר החשמל הסולארי צונח, אולי...

דה-מרקר: "מחיר החשמל הסולארי צונח: הליך תחרותי למתקנים פוטו וולטאים קרקעיים המחוברים לרשת המתח העליון, הניב מחיר חשמל נמוך במיוחד של 14.44 אגורות לקוט''ש באחת מארבע הצעות שאושרו אמש במליאת רשות החשמל." (למתקנים קרקעיים גדולים).

במכרזים אחרים, למתקנים על גגות גדולים ומאגרי מים, התקבל מחיר של 23.3 אג' לקוט"ש. בחו"ל היו מכרזים שהניבו אף מחיר נמוך מזה. זאת – בהשוואה למחיר מכירת חשמל בתחנות גזיות של כ 20 אג' לקוט"ש.

מצויין!

אז למה מיהרה רשות החשמל ואישרה, החל משנת 2008, מתקנים במחיר שהחל ב 230 אג' או יותר. למה אנו תקועים עם מתקנים שמקבלים מחיר גבוה כזה במשך 20 שנה (צמוד למדד ולדולר)? למה אנו משלמים תוספת של כ 3-5% על מחירי החשמל (בחשבונות החשמל) בשביל סבסוד לחשמל סולארי, תוספת שעלולה להגיע למעל למיליארד ₪ לשנה?

נקודה ראשונה היא למה קפצו אצלנו בראש? למה רצו להתקין לוחות במחירים יקרים ישר בהתחלה, ב 2008 (ואילך)? מה התועלת שאנו מפיקים מאותם מיליארד שקל מיותרים שאנו משלמים דרך חשבונות החשמל כול שנה? אי אפשר היה להמתין קצת ב 2008 שהמחירים ירדו? האם ישראל או העולם או האקלים או מישהו בכלל הפיק איזושהי תועלת מההתקנה המוקדמת של מתקנים סולאריים בישראל במחירים אסטרונומיים?? לא. אבל, כשמגיעים לחשמל סולאריים לא פועלים לפי הגיון ולא בודקים תועלת, ולא נזהרים. קופצים בראש, על סמך תחושות בטן. יעלה כמה שיעלה (מיליארד ₪ לשנה לריק)! מעתיקים מהגויים בלי לחשוב. כי חשמל סולארי הוא טוב, כול הדיוט יודע.

שאלה נוספת: אם חשמל סולארי כול כך זול מדוע צריכה רשות החשמל להתערב, ולפרסם מכרזים, ולהבטיח מראש קנייה של כול קוט"ש, במשך 20 שנה, במחיר מובטח צמוד למדד? אם החשמל הסולארי זול – שיימכר בשוק. יקימו יזמים מתקנים ייצרו חשמל וימכרו בשוק למטרות רווח, ב 20 אג' לקוט"ש. מוצרים זולים וטובים נמכרים ללא תמיכה ממשלתית, משיקולים כלכליים. מדוע הולכים היזמים על מכרזים ממשלתיים שמשלמים רק 14 אג'??

כמו שאמרתי בעבר – יש בארץ ובעולם מאות או אלפים של מפעלים, משרדים ועסקים (ומרכזי קניות) שמשתמשים בהרבה חשמל בשעות היום בעיקר (כאשר המפעלים עובדים וגם השמש זורחת) ומשלמים חשבונות חשמל במיליוני שקלים מדי חודש. אם חשמל סולארי זול – כדאי להם להתקין על כול גג וכול מגרש לוחות שמש, ולהשתמש בחשמל סולארי הפרטי שלהם להקטנת הצריכה של חשמל מהרשת. עבור חשמל רשת הם משלמים (מחיר קמעונאי) כ 50 אג' לקוט"ש... אם הם יכולים לייצר ב 14 אג' הם מרוויחים הרבה... ולא זקוקים לשום חוזה ממשלתי או אישר של רשות החשמל. מדוע אין מתקנים כאלה?? עוד לא שמעתי על מתקן פרטי אחד... משהו פה מוזר... כול המתקנים שהוקמו עד כה הוקמו כדי לקצור את הסובסידיות הממשלתיות, לא כדי לייצר חשמל....

האם המחיר שהתקבל במכרז (14 אג') הוא ריאלי? האם הוא מבטיח רווח למשקיעים? איני חושב... אבל זה לא עסק שלי... אני מעלה השערות. ראשית המחיר הוא על הנייר ... עוד לא הותקנו הלוחות... לא בטוח שיותקנו... (תלוי אם ימצאו משקיעים) ואם יותקנו – לא בטוח שירוויחו כסף. בהחלט ייתכן שיזמים זריזים רוכבים על גל האופנה, ומקווים לגייס משקיעים על בסיס רגשות בטן ("חשמל העתיד") – בונים מתקן עם כסף של אחרים, וכאשר צריך להחזיר את ההשקעה אומרים "אופס... טעינו", והלך הכסף של המשקיעים (אבל היזמים כבר גזרו את הקופון שלהם). ראה "בטר פלייס" ו 400 מיליון דולר של עידן עופר שהתאדו. ויש אפשרויות נוספות – כמו סובסידיות נסתרות במחיר הקרקע, בפטור ממיסים וכאלה... ויכול להיות שהם בונים על כך שבעתיד הממשלה "תציל" אותם כאשר יתברר שלא יכולים להפעיל את השדה, ותוסיף להם כסף... וייתכן שהם אולי מקווים שיוכלו למכור את החשמל בעתיד לצרכנים במחיר של אולי 20 אג' (או יותר, אם מחירי הגז יעלו) – והמחיר המובטח בחוזה עם רשות החשמל הוא רק "רצפה" ?

חשמל סולארי זה טוב... אולי... אני בעד. אלא שהחשמל שלוחות השמש מפיקים הוא מועט, וזמין רק 20% מהזמן, (אצלנו, בארצות אחרות פחות). יתקין נא כול מי שרוצה וחושב שכדאי לוחות שמש כמה שהוא רוצה, על גגות או על קרקעות שבבעלותו. ירוויח כול מתקין ויצרן כמה שיכול. בשביל מה צריכה הממשלה להתערב? למה צריכה הממשלה לחתום חוזים ולהבטיח מכירה בטוחה לחשמל הסולארי, ולקבוע מחיר ל 20 שנה צמוד למדד? שימכרו בשוק. ואם הממשלה התערבה בעבר (בטעות) כאשר מחירי הלוחות היו גבוהים, מדוע צריכה הממשלה להמשיך ולהתערב כעת, כשהמחירים נמוכים ויש (לכאורה) כדאיות כלכלית בהתקנת הלוחות?

יש שיטענו שהחשמל הסולארי מקטין את זיהום האוויר (אולי... קצת) – וכול הציבור נהנה מזה, ומגיע ליזם עידוד על כך. נניח. אז שיתנו לו פטור ממס... למה קנייה מובטחת, במחיר מובטח, ל 20 שנה?

עוד נקודה חשובה חייבים לזכור: השמש מסוגלת להפיק חשמל רק 20% מהזמן. לא חשוב כמה חשמל סולארי זול (אפילו אם היה חינם) – אנו חייבים תחנות כוח רגילות (פחם וגז) המסוגלות לספק את מלוא היקף הצריכה שלנו כאשר השמש לא פעילה. כלומר – המתקנים הסולאריים הם גיבנת הרוכבת מעל למתקנים פחמיים, הדרושים בכול מקרה. יש השקעה כפולה במתקני הפקת חשמל. יותר מזה: החשמל הסולארי גורם לתחנות הרגילות לפעול פחות שעות מהמתוכנן (וביעילות ירודה), והדבר מעלה את עלות החשמל הפחמי, שכאמור, מספק את צריכתנו 80% מהזמן לפחות. כלומר – האנרגיה ה"חינמית" שאנו מקבלים לכאורה מהשמש עולה ביוקר בכול מקרה.

אבל - כאשר מדובר בדת מאמיני השמש – אין מקום לשאלות הגיון או עלות...

יעקב

קצב התקנת אנרגיה מתחדשת בירידה

אירופה הגיעה לרוויה בנושא אנרגיה מתחדשת. היא קבעה לעצמה יעדים נהדרים של 80% אנרגיה מתחדשת עד 2050, אבל אלו דיבורים ריקים. לקבוע יעדים לא עולה כסף, זה רק מילים.

בפועל הייתה ירידה גדולה בקצב התקנת מתקנים חדשים.

28 ארצות אירופה פולטות רק כ 10% מפליטות הפדח (CO2 ) העולמיות, ורק כרבע מפליטות אלה באת מייצור חשמל. שאר הפליטות הן מתעשייה, תחבורה וחימום בתים.

קצב ההתקנה של מתקנים חדשים, תחנות רוח ולוחות שמש, ירד ביותר מ 50% בהשוואה לשנים 2010-11.

מדינות אירופה התעייפו כנראה מהוצאות אסטרונומיות של מאות מיליארדי אירו לשנה על מתקנים חדשים שמפיקים מעט מאד חשמל ולא מובילים לשום מקום. כול היעדים של אנרגיה מתחדשת הן מילים ריקות ללא אפשרות מעשית ליישום.

חישוב עלויות גס והשוואה בין עלות המתחדשים לאנרגיה רגילה (גז או גרעינית) בפוסט של אד הוקינס. באופן גס רואים שעלות האנרגיה המתחדשת היא פי 10 מאנרגיה מגז.

אבל, לא העלות חשובה. האנרגיה המתחדשת היא לא רק יקרה. היא גם יקרה וגם חסרת תועלת. כי אנרגיה מתחדשת אינה מסוגלת לספק את צרכינו לחשמל רציף ואמין. לכן, אנרגיה מתחדשת היא תמיד רק תוספת, או גיבנת, מעל למתקנים הרגילים (גז, פחם וגרעין) שהם לבד עובדים רציף ומבטיחים אספקת חשמל סדירה. לא חשוב כמה אנרגיה מתחדשת תתקין, הקיטון בפליטות לא יהיה משמעותי.

מדינות אירופה לומדות את השיעור הזה על בשרן, ומתעייפות מהוצאת הכספים האדירה שלא מובילה לשום מקום (לשום יעד). חכמי ציון בישראל קפצו על העגלה האופנתית של אנרגיה מתחדשת בלי לעשות חשבון ונגררו להוצאות שווא גדולות. נקווה שילמדו מהניסיון האירופאי ויפסיקו לבזבז כסף לשווא על מתקנים שמספקים כמויות זניחות של חשמל, באופן תזזיתי ולא נשלט.

יעקב

הפיל הלבן הסולארי מתחיל לשרוף כסף.

תחנת הכוח באשלים (תמונה ויקיפדיה)

שתי "תחנות הכוח" התרמו-סולאריות באשלים מוכנות כעת להפעלה (בשעה רעה), אחרי 12 שנים של תלאות וצרות. כעת הן קיבלו אישור סופי להתחבר לרשת ולספק חשמל. כלומר – אישור סופי לשלוח יד לכיסנו ולקבל סובסידיות שאנו משלמים, בעל כורחנו, באמצעות חשבון החשמל. מעריכים השנה תעריפי החשמל כבר עלו ב 2% לצורך סבסוד החשמל הסולארי. ועוד היד נטויה – העליות בתעריפי החשמל לצורך סבסוד מתקנים שאין בהם תועלת תימשך.

חשבון פשוט מראה: שני המתקנים מספקים, ביחד (כאשר השמש זורחת) כ 240 MW חשמל, כפול 1750 שעות בשנה (מתוך 8760 אפשריות – 20%)  הם 420 אלף MW-שעה, שהם 420 מיליון KW-h או קוט"ש (קילווט-שעה). על כול קוט"ש הובטח להם מחיר של 88 אג' (צמוד למדד, ל 20 שנה), בעוד מחיר ייצור חשמל בגז הוא כ 20 אג' לקוט"ש – כלומר יש סיבסוד של 68 אג' לקוט"ש. כפול 420 מיליון נותן 285 מיליו ₪ - כלומר כ 300 מיליון ₪ לשנה, ל 20 שנה, רק לשני מתקנים אלה. ביחד עם שאר אלפי המתקנים הפוטו-וולטאיים (לוחות שמש)  המפוזרים בארץ – הסבסוד הכולל לחשמל סולארי מגיע, או יגיע בקלות לכ מיליארד שקל לשנה. כול שנה, במשך 20-25 שנה....

עד כה החשמל הסולארי סיפק כ 2-3% מצריכת החשמל, יחד עם המתקנים שהחלו לפעול החודש יגיעו אולי ל 5%... אולי... כמות אפסית – במחיר אסטרונומי. כמה עוד אפשר לשרוף כסף כדי להשיג "יעדים" בלתי משמעותיים ושרירותיים כאלה או אחרים? הממשלה החליטה על "יעד" של 10% חשמל ירוק עד 2020, יעד שכמובן לא יושג, למרות הוצאת הכספים האדירה. ונניח שהיה מושג – מה זה היה נותן? זה היה מציל את העולם (או אותנו)?  היעדים חסרי שחר, כול ההיסטריה של ההתחממות הגלובאלית חסרת שחר, כול ה"הישגים" הם כלום. הדבר הממשי היחידי שקיים זו ההוצאה המיותרת של מיליארד שקל, כל שנה, במשך 20-25 שנה...

הפרויקט כולו נולד בחטא. זה החל בשנת 2007 כאשר רשות החשמל החליטה לצאת במכרז להקמת שני מתקנים תרמו-סולאריים באשלים – אחד בשיטת מראות הפראבוליות והשני בשיטת דוד על מגדל שמראות מסביב ממקדות בו את קרינת השמש. שתי השיטות היו חדשות ולא מנוסות (לא היו מתקנים גדולים בעולם שעבדו בשיטות אלה). פקידי הממשלה שלנו החליטו לקפוץ בראש ולעשות ניסויים בשיטות לא ידועות, על גב הכסף שלנו. כי – דחוף! דחוף! – צריך להציל את העולם ויעלה כמה שיעלה! (בכסף של אחרים!). בינתיים נבנו כמה מתקנים כאלה בעולם ונלמדו הלקחים. המתקנים יקרים מאד ובעייתיים בתפעול – כלומר מפיקים פחות חשמל מהחשמל המועט שציפו מהם... העולם ירד מהטכנולוגיה התרמו-סולרית וגנז אותה. אין נבנים מתקנים חדשים בטכנולוגיות אלו.  התברר מעל לכול ספק שהטכנולוגיה הפוטו-וולטאית – מפיקה חשמל סולארי במחיר נמוך בהרבה ובהשקעה התחלתית נמוכה, ועלות תחזוקה ותפעול יותר קטנים. למרות זאת וכאשר עובדות אלו כבר היו ידועות, דהרו אצלנו במלוא הקיטור קדימה. בשנת 2015 הייתה הזדמנות לרדת מהעץ, כאשר אחד הזוכים פשט את הרגל (החברה הספרדית אבנגואה). בכול זאת אישרו את המשך הפרויקט, בטכנולוגיה שכבר הוכחה ככושלת.

הטיפשות ההיסטרית הזאת – הדהירה להציל את העולם, הרצון של ממשלתנו ופקידיה לקפוץ בראש... כול אלה מדהימים. שר האנרגיה הפילוסוף שלנו שלא עושה שיעורי בית והלך שבי אחר אידאולוגיות ואופנות עולמיות... ועושה אקספרימנטים על גב הכסף הציבורי... וכי אי אפשר היה להמתין כמה שנים וללמוד מהניסיון של הגויים והמתקנים הכושלים שהם הקימו (בספרד וקליפורניה)? (הם הפסיקו עם הקמה של מתקנים תרמו-סולאריים). אי אפשר היה להמתין כמה שנים ולאמץ טכנולוגיות מנוסות ומוכחות?

ולבסוף – נניח שאכן 5 או 6% או אפילו (בעתיד, אולי) 10% מהחשמל שאנו צורכים יופק ממתקני שמש למיניהם (תרמו-סולאריים ופוטו-וולטאיים). מה זה מועיל? האם פירושו שאנו נשרוף 10% פחות דלק (פחם וגז) להפקת החשמל? לא! כי אנו צריכים חשמל גם בערב, כאשר השמש שוקעת, ואת תחנות הכוח אי אפשר לכבות בבוקר ולהדליק מחדש בערב. אז תחנות הכוח הרגילות (הפחמיות או גזיות) תמשכנה לשרוף דלק גם ביום – כאשר יש חשמל סולארי – כדי להיות מוכנות לשעת שקיעת השמש... הן תמשכנה לשרוף דלק כאילו שאין כלל מתקנים סולאריים... (אולי קצת פחות...). לפי הערכות גסות – אספקה של 10% מצריכת החשמל על ידי מתקנים סולאריים יאפשר חיסכון של אולי 5% בדלק הנצרך... השפעת החשמל הסולארי על חסכון בדלק (ולכן על חסכון בזיהום אוויר ופליטות פד"ח) היא אפסית. הדבר הממשי היחידי שהתחנות הסולאריות משיגות הוא בזבוז הכסף. מיליארד השקל המיותר שנגזר עלינו לשלם דרך חשבונות החשמל הוא מאד ממשי, הוא ה"הישג" הממשי היחידי! המטרות המוצהרות – הגנה מפני התחממות גלובאלית וירידה בזיהום האוויר – ההישגים בתחום זה הם קטנים כול כך שלא יורגשו כלל.

יעקב