האג'נדה הפוליטית של מדעני האקלים

הויכוח האקלימי הוא די ברור וחד. מצד אחד – החממיסטים או, בלשון יותר עדינה, "המודאגים", טוענים שהמדע ברור ויש הוכחות חד משמעיות שמתרחשת התחממות גלובאלית נוראית, שתוצאותיה יהיו הרות אסון, ושהיא נגרמת על ידי הפד"ח שפולטים בני אדם.

מצד שני – ה"מכחישים" או בלשון יותר עדינה – הספקנים, הטוענים שאין הוכחות מדעיות של ממש שהאקלים מתפתח לכיוון אסון, וששינויי האקלים נגרמים ברובם מסיבות טבעיות, ולא בגלל הפליטות של בני האדם, שהשפעתן זעירה.

הספקנים טוענים שהחממיסטים, כולל המדענים שבהם, מונעים במידה רבה ממניעים אידיאולוגיים-פוליטיים, שאינם קשורים באקלים או במדע.

לארי בל כותב מאמר בפורבס בוא הוא מביא ציטוטים המעידים על הנטייה האידיאולוגית-פוליטית של החממיסטים. (הוא גם כתב ספר על הנושא). הציטוטים מראים שהם עצמם אינם מאמינים לטענות ה"מדעיות" שלהם, כלומר הם מגזימים ומעוותים במכוון וביודעין את הטענות המדעיות כביכול, במטרה לקדם את המדיניות שהם מאמינים (מסיבות אחרות) שהכרחית להצלת כדור הארץ.

כך לדוגמה: מוריס סטרונג, שארגן את וועידת האקלים הראשונה בריו דה ז'נירו, ב 1992, גילה את המטרה האמיתית של הוועידה: "אנו עלולים להגיע לנקודה בה הדרך היחידה להציל את כדור הארץ היא להביא להתמוטטות הציביליזציה המתועשת."

הסנטור לשעבר טימוטי ווירת', תת שר בממשל קלינטון-גור אמר באותה וועידת ריו: "אנו חייבים לנצל את נושא ההתחממות הגלובאלית. אפילו אם התיאוריה אינה נכונה, אנו נעשה את הדבר הנכון מבחינת מדיניות כלכלית או סביבתית". ווירת' עומד כעת בראש ארגון מסונף לאו"מ, המנסה להשיג סיוע ממשלתי אמריקאי למדינות העולם השלישי "כדי להלחם בשינויי האקלים".

באותה וועידה אמר סגן עוזר שר החוץ האמריקאי, ריצ'רד בנדיק: "אמנה אקלימית בינלאומית [קיוטו] הכרחית אפילו אם אין ראיה מדעית להשפעה הרת האסון של אפקט החממה".

אחד מאנשי ה IPCC, אוטמר אדנהופר, אמר ב 2010: "אנו צריכים להשתחרר מהאשליה שמדיניות אקלים בינלאומית היא מדיניות סביבתית. במקום זה – מדיניות שינוי האקלים עוסקת למעשה בחלוקה מחדש של המשאבים ברמה עולמית". כלומר: הוא מאמין שזה לא צודק שיש עשירים ועניים, והמדינות העשירות צריכות להעביר מעושרן לעניות, והאקלים הוא רק תירוץ לכך.

סטיבן שניידר ז"ל, מדען אקלים ידוע, שהיה פעיל סביבתי לפני שהלך ללמוד מדע, אמר (ציטוט ידוע) – (בפאראפרזה): אנו רוצים שהעולם יהיה מקום יותר טוב, ולהימנע מאסונות אקלימיים אפשריים. לצורך זה צריך להשיג תמיכה ציבורית בצעדי מדיניות נכונים. לכן – צריכים להגזים בהפחדות כדי להשיג את המטרה.

אחד ממייסדי "גרינפיס", פיטר מור, שחזר בשאלה, אמר, בשנת 2011: "אין לנו שום ראיה מדעית שאנו [בני האדם] הסיבה להתחממות האקלימית שמתרחשת ב 200 השנים האחרונות. המודאגים דוחפים אותנו, על ידי טקטיקה של הפחדה, לאמץ מדיניות בתחום האנרגיה שתיצור הרבה "עוני אנרגטי". העוני לא טוב לאנשים ולא טוב לסביבה..."

יש במאמר של לארי בל עוד הרבה ציטוטים מהא-מיילים של קליימטגייט, שמראים כיצד מדעני האקלים מתייעצים ביניהם כיצד ניתן להציג תמונה מפחידה ככול האפשר,  וכיצד להתעלם ממחקרים מדעיים שאינם תואמים את ה"קו" שלהם.

"מדע האקלים" הוא בהחלט מקולקל, ומזוהם על ידי אידיאולוגיה.

יעקב