יום הכיפורים של ההתחממות הגלובלית והבטחון הלאומי

פרופ' ג'ון בריגנל יצר רשימה של מעל  600 נושאים שפורסמו לאחר שנקשרו בהתחממות גלובלית; כמעט כל מחלה, אירוע פוליטי, מעשה טרור וסכנה אפשרית זכו לפרשנות אקדמאית או פוליטית כזאת הקושרת אותם להתחממות הגלובלית ולא נראה שהוא עומד בקצב הנדרש על מנת לעדכן את הרשימה.

עד לאחרונה עיקר ההשחתה היתה בתחומי המחקר הקרובים או המשיקים (והם רבים) אך כעת אנו עדים לעוד ביטוי המתבטא בהכרזות של אנשי צבא ומומחי ביטחון בתפקידי ביצוע ה"מתחברים" לאג'נדה ומתחילים לתאר את האיומים הבטחוניים דרך פארדיגמה של "התחממות גלובלית". 

קשה להמעיט בסכנה של בניית פארדיגמה, דפוס מחשבה, המנסה לתרץ ולאלץ כל שביב מידע במסגרתו באופן שיתאים לדפוס שמתמסד והופך להיות מחייב מבחינה פוליטית, תקציבית, וכלכלית.

בתחום הביטחון הלאומי הסכנה לחשיבה במסגרת פרדיגמה עלולה להתממש מידית, כפי שלמדנו מן האירועים שהובילו למלחמת יום הכיפורים. לכן ראוי לציין כי אנו מתקרבים לשיא חדש בתחום, שיא שקיבל העצמה בכנס בנושא אקלים שהתקיים בספטמבר האחרון באו"ם.

כבר ראינו (וסיקרנו) גנרלים בדימוס המייצרים "תחזיות ביטחוניות" ותסריטי אימה על בסיס הנחות מופרכות במסגרת מכוני מחקר מטעם כלשהו, לאחרונה צצים גם אקדמאים ו"מומחים" ביטחוניים המסבירים כי עלייתה של ISIS  והאיומים הבטחוניים החדשים בעירק וסוריה קשורים בשינוי אקלים, וקבוצות מחקר נהנות מתקציבים שופעים המכוונים למאמץ אקדמאי מתמשך בנסיון להסביר את "ההיסטוריה האלטרנטיבית" של האנושות על בסיס שינוי אקלים קדומים.

סקרנו בעבר בבלוג כי בשנת 2008 הגיש ה- CIA הערכת מודיעין לאומית שכללה טענות כגון: "שינויי האקלים עלולים לערער את יציבותן של מדינות עניות ברחבי העולם, להוביל להגירה המונית וליצור בכך תנאים שיטפחו טרור". וכי "מדינות עשירות יתמודדו טוב יותר עם ההתחממות הגלובלית, אך אף מדינה לא תהיה חסינה מהשלכותיה."

אך ככל הנראה בשיא המטריד מחזיק אדמירל סמואל לוקלר המפקד על הצבא האמריקאי בזירה הפאסיפית וממונה על האיומים העולים מכיוון סין, קוריאה הצפונית והמתחים המתפתחים בזירה זאת שהגיב בתשובה מאוד לא צפויה כשנשאל על דעתו לאיומים הבטחוניים החמורים ביותר לטווח הארוך.
בתשובתו הסביר לוקלר כי האיום קשור בהתחממות הגלובלית; "זה כנראה הדבר הצפוי ביותר לקרות... זה יפגע בסביבה הביטחונית, כנראה בסבירות גבוהה יותר מאשר תסריטים אחרים עליהם דיברנו." הוא הוסיף והסביר: "אנשים מופתעים לעיתים... יש כאן פוטנציאל אמיתי בעתיד הלא רחוק של אומות שיאלצו לעקור ממקומם בשל עליית מי הים. בוודאי שאירועי מזג אוויר הינם יותר חמורים מאשר היו בעבר..."

ב-22 בספטמבר חזר על טענות אלו גם מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי שטען כי "שינויי אקלים מסוכנים בדיוק כמו דאע"ש". כבר לא מדובר ביועצים חיצוניים או סוכנויות הערכה, מדובר על בכירי מתווי המדיניות ואיש צבא בכיר האמונים על ישום מדיניות הביטחון של העולם החופשי.

גם בישראל מנסים פעילים ירוקים להחדיר גירסה מקומית של האג'נדה החממיסטית לתפיסת הביטחון הלאומית.

כפי שסיקרנו בפוסט בעקבות כנס האגודה הישראלית לאקולוגיה שנערך בספטמבר האחרון, לצד הדיון בבטחון האנרגטי של מדינת ישראל צץ המושג "בטחון האקלים".

המושג הועלה  מיודענו האידאולוג דני רבינוביץ וחזר על עצמו גם ע"י דוברים אחרים שהיו רחוקים מאוד מדעתו, ללמדנו שגניבת הדעת הזו הצליחה. המונח "בטחון האקלים" נובע משתי הנחות יסוד; האחת, מוכרת, ולפיה כל ההתחממות נגרמת מפליטות גזי חממה, אך השנייה מופרכת עוד יותר ולפיה פעולותיה של מדינת ישראל יקבעו בדרך כלשהי את מצב האקלים העתידי בארץ, כאילו שהגבולות וחומות ההפרדה בארץ מגיעים עד קצה האטמוספירה ואיננו מושפעים מהעלייה בכמות הפליטות בעולם כולו". 

תחת הנחה בלתי סבירה זו החל הדיון בשאלה כמה משאבים צריך להקצות ל"בטחון האקלים" על חשבון בטחון האנרגיה של המדינה ולהיפך. אם דפוס המחשבה הזה ימשיך להתפשט לתחומי הרשויות המבצעות בעולם ובישראל אנו עלולים לשלם מחירים יקרים.

בנתיים חוגגים על העניין ציירי הקריקטורות. נקווה שהעניין לא יהפוך לבדיחה רעה.

בועז

.