19 בנובמבר 2012

תחנת כוח תרמו-סולארית באשלים – בזבוז ללא תועלת.


משרד האוצר הודיע על הזוכה במכרז להקמת תחנת כוח תרמו-סולארית באשלים. הזוכה היא חברת מגלים שבבעלות ברייטסורס. ברייטסורס היא חברה אמריקאית שמקורה בישראל, בחברה שקראו לה לוז. הטכנולוגיה והייצור הם ישראליים, המימון והשיווק אמריקאיים.

התחנה תהיה בהספק נומינאלי של 121 MW שפירושו – הספק בפועל של כרבע מזה – כלומר 30 MW – כי תחנה סולארית פעילה רק כאשר יש שמש גבוהה, בערך רבע מהזמן. 30 MW הם כרבע אחוז מצריכת השיא של החשמל בארץ. המכרז היה בשיטת ה BOT , החברה מקימה ומפעילה את התחנה על חשבונה, ומקבלת עבור כול החשמל שתייצר מחיר מובטח של 79 אג לקוט"ש במשך 28 שנה. המחיר הזה הוא בערך פי שניים ממחיר העלות של חשמל רגיל (מדלקים פוסיליים) של חברת החשמל. (במכרז הקודם, לתחנה פוטו-וולטאית, בהספק נומינלי 30 MW באשלים, התקבל מחיר הרבה יותר נמוך – 51 אג לקוט"ש).

מה ההיגיון ומה הטעם בכול הסיפור הזה? זה מה שיציל את העולם מהתחממות גלובאלית? ההוצאה השנתית העודפת גדולה למרות שמדובר בכמויות חשמל זעירות, ההוצאה היא אולי 120 מיליון שקל (כול שנה, התחייבות ל 28 שנים) – מה התועלת בהרפתקה זו? שום תועלת.

ברייטסורס (לוז לשעבר) היא חברה וותיקה, גדולה ומכובדת, אולי הגדולה ביותר ובעלת הטכנולוגיה המתקדמת ביותר בתחום התרמו סולארי. היא מקימה כעת תחנת כוח תרמו-סולארית ענקית בקליפורניה, באייבנפה, בהספק נומינלי של 377 MW . התחנה הזו נבנית על אדמת ממשלה, בשטח ענקי של כ 4000 אייקר (16 קמ"ר), בשטח מישורי של אגם מיובש. התחנה קמה בזכות מאנדטים – מדינת קליפורניה מחייבת את חברות החשמל שלה לייצר כרבע מהחשמל מ"מקורות מתחדשים", "יעלה כמה שיעלה". העלות של התחנה – 2.2 מיליארד דולר, הכסף רובו ממענקים ממשלתיים והלוואות בערבות ממשלתית. כדי להשוות מחירים: תחנת הכוח הפרטית, על גז, של OPC, במישור רותם, תהיה בהספק דומה – 440 MW אך הקמתה יעלה רק 400 מיליון דולר. היא תספק באופן רצוף 440MW חשמל 24/7, ולא כמו התחנה הסולארית שמספקת רק כאשר השמש זורחת, 6-8 שעות בכול יום. לפי חשבון גס שלי, מההפרש בעלות ההקמה (2.2 מיליארד פחות 0.4 מיליארד = 1.8 מיליארד) אפשר לקנות גז להפעלת התחנה במשך 36 שנים.

התחנה בקליפורניה היא עצומת ממדים, היא כוללת 300 אלף מראות מכוונות על ידי בקרים ממוחשבים, המטילות את האור על שלושה מגדלים בגובה כ 150 מ' כ"א (כמו בנייני עזריאלי, בערך), שבראשם דודי קיטור. היא אמורה להתחיל בייצור חשמל בשנה הבאה. ברייטסורס (לוז) מפעילה מאז 2008 תחנת כוח ניסיונית במישור רותם, הכוללת 1600 מראות, ומגדל בגובה 60 מ', בהספק 6 MW. אין עדיין בעולם שום מתקן דומה, בהיקף תעשייתי, שפועל זמן מה. אין שום טעם שאנו (עם התחנה באשלים) נקפוץ בראש ונהיה שפני ניסיון. ניתן היה לחכות כמה שנים, ללמוד מניסיון הפעלת התחנה בקליפורניה, ולהמתין לירידה אפשרית במחירי הבנייה של התחנה.
הדבר היחידי שניתן לאמור בזכות פרויקט בזבזני וחסר תועלת זה (שעדיין לא מאוחר לעצור אותו) הוא שהבזבוז יחסית לא גדול...
המדינה לא צריכה להקים בכוח תחנות כוח סולאריות. אם הייצור הסולארי יהיה כדאי (כמו שטוענים החסידים), שיקומו תחנות כוח סולאריות על בסיס מסחרי, ללא צווים ממשלתיים, או מחיר ממשלתי מובטח ל 28 שנים.

יעקב 

הערה: הוכנס תיקון טעות לגוף הפוסט.


4 תגובות:

יוסי אמר/ה...

לפי מה שאני יודע אחד מיותרנות המרכזים של הטכנולנגיה התרמו סולאוריתי היא שהיא שמתקן כלול תחנת כוח שעושה שימוש בגז טבעי בשביל להיות מסגול לספק חשמל 24 שעות גם בליליה ובעננות.כמובן שעדיין יש לה את חסרונות המחיר הגובה,שטח הקרקע הגדול שהיא צריכה ועוד.

יעקב אמר/ה...

אכן קיימת אופציה להוסיף מבער גז שמייצר קיטור בלילה כאשר השמש לא מחממת, ומאפשר המשך ייצור החשמל.
אבל, הדבר לא יעיל. בתחנת כוח משולבת, על גז, עיקר החשמל נוצר כאשר הגז מניע ישירות את הטורבינה, לא באמצעות קיטור.

יש גם אופציה לאגור אנרגיה ביום במיכלים גדולים של מלח מומס, שאת החום שלהם אפשר לנצל בלילה ליצירת קיטור. מתקן אגירת אנרגיה זה יקר, וגם מחייב עוד קולטי שמש, ליצירת עודף אנרגיה לאגירה, במשך היום.

בקיצור נמרץ: השמש לא זורחת בלילה.

תחנות כוח תרמו-סולאריות נוסו כבר בשנות ה 1970, בעת משבר האנרגיה הקודם, כולל של חברת לוז עצמה. הן נזנחו.

אינני יודע אם, ומתי, מחנות תרמו-סולאריות יהיו מעשיות מבחינה כלכלית. אולי, פעם. אבל לנו אין מה למהר ולהוציא כספים על זה סתם.

אחד אחר אמר/ה...

השאלה כמה מהכסף הזה חוזר ממיסים לממשלה (מיסי הכנסה , מיסי חברות , מיסי קניה עלל כל מה ששכירי שם קונים וכו)

אם יש כאן גם כסף מחול והשקעה של החברה מאיפשהו
ויש דרך שהסכום עלות המופחת יכול להישחק איכשהו- אולי זאת לא עסקה גרועה כל כך.
אם את צריך לשלם מס שפתיים לירוקים עדיף במשהו כזה.

יעקב אמר/ה...

הייתה טעות חישוב בקטע.
ההוצאה העודפת היא בסדר גודל של 100 מיליון שקל לשנה. זה כסף גדול.

לא משנה כמה מזה חוזר לממשלה ממיסים, וממקומות עבודה שנוצרים. אפשר היה בכסף הזה לעשות דברים יותר מועילים, וגם מהם היה חוזר לממשלה כסף ממיסים ומקומות עבודה.