סוף לסבסוד הרוח בארה"ב

תחנות הרוח בארה"ב נהנו מסבסוד בצורתו הנוכחית מאז 1992. לפני זה היה סבסוד אחר, החל מימי הנשיא קארטר, בסביבות 1977. הסובסידיה הנוכחית נקראת "זיכוי מס ייצור" או PTC – production tax credit . גובה הסבסוד היה 2.3 סנט של דולר לקוט"ש ( כ 8 אג לפי שער היום). הסובסידיה הזו פג תוקפה ב 31 בדצמבר 2013, ולא חודשה בינתיים – לא מן הנמנע שתחודש בהמשך אגב דיוני התקציב.

חלקה של הרוח באספקת החשמל בארה"ב הייתה  3.5% ב 2012, וכ 4% ב 2013. ס"ה יש כושר ייצור מותקן של כ 60 ג'יגוואט, שהנם משהו כמו 30-40 אלף טורבינות. (רק בסין יש יותר...)

מלבד הסובסידיה הישירה הזו, נהנית הרוח ממנדטים  -  ב 29 מדינות בארה"ב התקבלו חוקים המחייבים אחוזים מסוימים של אנרגיה מתחדשת, כלומר מחייבים את חברות החשמל לקנות חשמל רוחני בכול מחיר, כדי לעמוד במכסות. יש גם סובסידיות ישירות, בגבהים שונים, במדינות של ארה"ב, שממשיכות, ה PTC  שפג תוקפו היה פדראלי.

דוגמה למנדטים: קליפורניה התחייבה להשיג שליש מהחשמל שלה ממקורות מתחדשים עד 2020, ואילו מיין (בצפון מזרח ארה"ב) הציבה מנדט גבוה של 40% עד 2017.

לפי תחזית משרד האנרגיה האמריקאי, עלויות קוט"ש חשמל ממקורות שונים, יהיו, בשנת 2018 – כדלקמן: מגז – 6.7 סנט לקוט"ש, 8.7 סנט לרוח, 10 סנט לפחם ו 11 סנט לאנרגיה גרעינית. (שימו לב שהעלות לפחם כיום הרבה יותר נמוכה, משרד האנרגיה כנראה מניח שיטילו בעתיד מיסים על פחם).

שנת 2013 ראתה ירידה בהתקנות תחנות רוח, לעומת 2012. אנשי תעשיית הרוח מזהירים שביטול הסובסידיה תפגע בהמשך בניית התחנות. תחנות רוח שאושרו עד 31 בדצמבר 2013 תמשכנה ליהנות מהסובסידיה הזו במשך 10 שנים, גם אם עדיין לא הוקמו. ביטול הסובסידיה מתייחס רק לפרויקטים חדשים שעדיין לא אושרו בכלל. בשנים בהן פג תוקף הסובסידיה ירד מספר התחנות החדשות שהותקנו ב 93%.

חוות טורבינות חדשה בטהצ'אפי. הצילום הזה מכאן, רבים מהפרטים בטקסט (בקישור) אינם נכונים.

ארה"ב היא מדינה גדולה, ויש בה מרחבים פתוחים רבים, כלומר מקומות כמעט לא מיושבים. במקומות כאלה טורבינות הרוח מפריעות פחות. הבעלות על הקרקע פרטית במידה מאד גדולה, ובעל קרקע מקבל דמי חכירה שנתיים בין 3000-5000 דולר לכול טורבינה. הקרקע ממשיכה לשמש לגידולים חקלאיים או מרעה. הדבר שונה לחלוטין מארצות אירופה, כמו דנמרק, בריטניה, גרמניה או הולנד, שמאוכלסות בצפיפות רבה, וקשה למצוא שטח מרוחק מישובים בו הטורבינות לא יפריעו.

בעיה אחרת היא קווי ממסר. בגלל הפיזור של הטורבינות במקומות מרוחקים, נחוצים קווי ממסר ארוכים במיוחד כדי להביא את החשמל למרכזי הצריכה. הדבר כרוך בעלויות גבוהות (שלא מועמסות על בעלי הטורבינות), ובבעיה של התנגדות סביבתית למסלולי הקווים.

בס"ה תחנות הרוח הן תעשייה ענקית, בעלות גבוהה, שהתועלת ממנה אפסית, הן מבחינת הפקת חשמל והן מבחינת קיטון בפליטות הפד"ח.  הטורבינות מזהמות את הסביבה ופוגעות בערכי טבע. כולה בנויה במטרה להפיק רווחים מהסובסידיות. התקנת תחנות רוח חדשות תיפסק לחלוטין ברגע שייפסקו הסובסידיות והמנדטים.

יעקב

אנרגיה בגרמניה – אין מהפכה.

הנה סיכום נתונים על הפקה ושימוש באנרגיה בגרמניה לשנת 2013.

תחנות כוח פחמיות סיפקו 45.5% מצריכת החשמל בגרמניה, עלייה מ 44% ב 2012.

למרות ההשקעות העצומות ב"אנרגיה מתחדשת" – הפיקו האנרגיות המתחדשות רק 23.4%, עלייה קטנה ביותר מ 22.8% ב 2012. הנתח של הגז ירד מ 12.1% ב 2012 ל 10.5% ב 2013, כי הגז יקר. האנרגיה האטומית ירדה מאט מאד, מ 12.1% ל 10.5%. אותם 9 הכורים הגרעיניים שפעלו כול הזמן עדיין פועלים, למרות שמתכננים לסגור אותם בהדרגה עד 2022. שמונה כורים אחרים נסגרו אחרי פוקושימה, ב 2011, כלומר הכורים היו סגורים לצורך תחזוקה ולא הופעלו מחדש.

בין האנרגיות ה"מתחדשות" הפיקה השמש (אנרגיה סולארית) 4.5% לעומת 4.2% ב 2012, רוח 7.9% לעומת 8% ב2012. זה לא שסגרו תחנות רוח חס וחלילה, ההיפך, בנו תחנות חדשות, פשוט הרוח, ב 2013, נחלשה מעט...השמש והרוח יחד מפיקים 12.4% מהצריכה. שאר המקורות הירוקים: ביומסה (עצים) – 6.8%, מים – 3.4% ופסולת ביתית: 0.8%.

שימו לב: זה לא שחסרים פאנלים סולאריים או טורבינות רוח, זה לא שהתקמצנו, או שלא הספיקו עדיין להתקין מספיק, לא. יש בגרמניה 1.3 מיליון מתקנים של פאנלים סולאריים (כ 20-30 לוחות מינימום, בכול מתקן). 1.3 מיליון, (זה מיליון לא אלף). "כושר התפוקה" הנומינאלי הוא כ 35 ג'יגאווט – כמות אדירה, כמחצית מצריכת השיא של כול גרמניה (פי שלוש מצריכת השיא של ישראל). אבל, הפאנלים לא מפיקים הרבה חשמל... לא חשוב מה ה"כושר הנומינאלי". כנ"ל תחנות הרוח – יש בגרמניה כ 23 אלף תחנות רוח, בכושר נומינאלי של בטח משהו כמו 40 ג'יגאווט. הם פשוט מפיקים מעט אנרגיה. "הכושר הנומינאלי" זה אוטופיה, לא אנרגיה. ובנוסף – כאשר הם כן עובדים – לא ניתן לכבות תחנות כוח פחמיות. אז – חברות החשמל חייבות לפי החוק לקנות את כול החשמל הסולארי והרוחני התזזיתי, אם צריך אותו או לא. תחנות הכוח הפחמיות ממשיכות כל הזמן לשרוף פחם (אולי על אש קצת יותר נמוכה), ולפלוט פד"ח, גם בלי להפיק חשמל (כי הרשת רוויה עם החשמל הרוחני).

בינתיים התחייבה ממשלת גרמניה בחוזים לשלם סובסידיות בשיעור של כ 20 מיליארד אירו לשנה (נכון ל 2014), ליצרני חשמל ירוק, לפי שיטת התעריף הגבוה, המובטח ל 20 שנה. את הכסף הזה (והתוספות שיבואו עם הזמן) מעמיסה גרמניה על חשבונות החשמל של הצרכנים. שר האנרגיה החדש, סיגמר גבריאל, מנהיג המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, הבטיח לפרסם עד פסח מדיניות חדשה שתכלול כנראה קיטון הסובסידיות לתחנות רוח יבשתיות. בכול אופן – את הסובסידיות שלהן התחייבה הממשלה, בחוזים, עד כה, עם יצרני חשמל ירוק, היא תצטרך להמשיך ולפרוע במשך 20 שנה.

סיכום: חשמל ירוק הוא הוצאה גבוהה, ומעט מאד אנרגיה, ועוד פחות הפחתה בפד"ח.

(קטעים קודמים על גרמניה – כאן).

יעקב

הפסקות חשמל צפויות בבריטניה.

סר ג'ון ארמיט, המקורב ללייבור, שעמד בראש מנהלת האולימפיאדה של לונדון, מזהיר כי בריטניה בדרך למשבר אנרגיה. הוא אומר שסדרה של ניתוקי זרם עשויה להועיל לבריטניה, כי היא תכניס את הממשלה להלם, ואז יטפלו בהגברת כושר הייצור של חשמל. 

לדבריו, רק בעת משבר חמור מתפקדת הממשלה טוב. סר ארמיט, שמשמש יועץ למפלגת הלייבור בנושאי תשתית ומילא בעבר שורה של תפקידי מפתח, אומר שהמדינה סובלת ממחסור בכושר ייצור, בגלל שהממשלה לא בנתה מספיק תחנות כוח כדי להחליף את התחנות הפחמיות והגרעיניות שעומדות להיסגר. מומחה אחר, דיטר הלם, יועץ אנרגיה מאוספורד מצטרף לאזהרה. אספקה סדירה ובטוחה מחייבת רזרבות כושר ייצור בשיעור 25%. כעת הרזרבות הן רק כ 4%, ועד 2015-16 הן תהיינה אפס, דבר שיגרום לניתוקי זרם.

דובר של ארגון התעשיינים דוחה את הטענה שהפסקות חשמל יהיו דבר "טוב", אבל בהחלט חושב שיש בעיה, והממשלה צריכה להתרכז בלהבטיח מקורות ייצור אמינים וגמישים (קרי: תחנות כוח רגילות) במקום מקורות תזזיתיים כמו רוח.

דוברי אופג'ם (רשות החשמל) ו"הרשת הלאומית" (חברת החשמל) אמרו שננקטו צעדים לפתיחת "שוק כושר ייצור" ב 2014 – שיבטיח שמספיק כושר ייצור יהיה זמין החל מ 2018-19. מאחורי המילים היפות "שוק כושר ייצור" Capacity Market – מסתתרת תכנית לשלם לתחנות כוח רגילות (גזיות ופחם), עבור "כוננות" – כלומר עבור בניית תחנות כוח ותחזוקתן במצב תפעולי – כדי שתהיינה זמינות כאשר הרוח לא נושבת והשמש לא זורחת (יותר מ 75% מהזמן).

כלומר – חוץ מהמחיר הגבוה, המובטח, שהממשלה (כלומר הצרכן) משלמת עבור החשמל הירוק, צריכים לממן גם תחנות כוח לגיבוי (שעובדות 75% מהזמן, ב"גיבוי"...), כלומר – לשלם להם דמי כוננות גם כאשר הן אינן עובדות, באותו זמן מוגבל שכן יש רוח.

המדיניות הבלתי שפויה של הסתמכות על מקורות תזזיתיים intermittent – במקום לבנות תחנות כוח רגילות מובילה למשבר, וכתוצאה ממנו – לבניית אותן תחנות כוח פחמיות וגזיות שלא נבנו עד כה. החשמל הירוק הוא אשליה, משחק בנדמה לי, שההסתמכות עליו מובילה, בהכרח, לסכנת ניתוקי זרם. בסוף הברירה ברורה: או ניתוקי זרם, או בניית תחנות כוח בעלות כושר ייצור מלא, שהיו נבנות גם ללא החשמל הירוק.

על מדיניות חוסר האנרגיה של ממשלת בריטניה, ועל סכנות ניתוקי הזרם כתבנו בבלוג הרבה.

יעקב

סין אוהבת פחם.

אולי היא לא כול כך אוהבת (בגלל זיהום האוויר), אבל היא זקוקה לאנרגיה, ואין משהו אחר. סין אישרה 15 פרויקטים גדולים, חדשים, למכרות פחם בשנה האחרונה, בעלי כושר ייצור של יותר מ 100 מיליון טון חדשים..

כושר הייצור, הכולל גם מכרות יותר קטנים, יגדל ב 860 מיליון טון בתקופה 2011-2015. הפרויקטים שאושרו ב 2013 הם פי 6 יותר מאשר ב 2012, ומהווים (לצורך השוואה) כ 10% מהיקף הצריכה של ארה"ב.

למרות שסין מחפשת מקורות אנרגיה חליפיים, כמו סכרים הידרו וגרעין, צופים שהייצור והצריכה של פחם יגדלו ב 2-3% לשנה, בחמש השנים הקרובות.

ייצור הפחם הכולל של סין, בשיעור 3.66 מיליארד טון, בסוף 2012, מהווה כמחצית הצריכה העולמית, והינה גבוהה פי כמה מהצריכה השנתית של כ 1 מיליארד טון בארה"ב ומיליארד נוסף באירופה.

המכרות החדשים שאושרו הם במחוזות מרוחקים, בצפון מערב סין ובמונגוליה. באותו זמן נסגרו בעשור האחרון מכרות בכושר ייצור של 300 מיליון טון שהיו יותר קרובים למרכזי האוכלוסייה, ורגמו לזיהום אוויר גדול בהם.

קצב הגידול וסדר הגודל של ייצור הפחם הם גבוהים בהרבה מאשר בשאר העולם.

על פי תכנית החומש הסינית, יוקמו תחנות כוח פחמיות חדשות בהיקף כושר ייצור של 300 ג'יגוואט, פי שניים מכושר הייצור של גרמניה. תכנית החומש מדברת על צריכת 4.1 מיליארד טון פחם ב 2016, אבל מומחים מעריכים שהדרישה תגבר, והצריכה תהיה 4.7 מיליארד טון ב 2015.

על תחיית הפחם באירופה, בגרמניה במיוחד כתבנו בקטע הקודם. הנה ידיעות נוספות על גידול בייצור ושריפה של פחם בגרמניה, פולין וצ'כיה.

הנה, אם כן, העובדות בשטח: לא תהיה שום הפחתה בפליטות פד"ח העולמיות בשנים הקרובות.

יעקב

שנת שיא בצריכת פחם בגרמניה.

מהפכה אנרגטית-שמפכה, הגרמנים שורפים יותר פחם מאשר אי פעם. בשנת 2013 הפיקו 162 מיליארד קוט"ש מפחם חום (ליגניט, הפחם הזול והמזהם ביותר). רק בשנת 1990, כאשר תחנות הכוח הישנות של מזרח גרמניה פעלו, הפיקו יותר (171 מיליארד). זאת למרות הטענות על הפקה של כמעט 25% מהחשמל ממקורות "מתחדשים" (חשמל ירוק). מהמתחדשים – רק 10-12% באים משמש ורוח, השאר מסכרים הידרו שהיו קיימים מקודם, ומשריפת "ביומסה" – כלומר עצים.

הפחם הוא זול, ומכסות הפחם הסחירות באירופה גם כן זולות מאד ולא מרתיעות. כמות האנרגיה שהופקה מפחם שחור (פחם אבן) עלתה גם היא ב 8 מיליארד, ל 124 מיליארד קוט"ש, ואילו ההפקה מגז (היקר) ירדה ב 10, ל 66 מיליארד קוט"ש. תחנות כוח פחמיות הן שהחליפו למעשה את 8 תחנות הכוח הגרעיניות שנסגרו. מאז 2012 נתפתחו תחנות כוח פחמיות בהספק 2743 מ"ו, בעוד תחנות ישנות בהספק 1321 מ"ו נסגרו.

עלות הסובסידיות של החשמל הירוק (שמש ורוח) היו כ 23.5 מיליארד אירו בשנה זו, שפירושו – הוצאה נוספת של כ 220 אירו לכול משק בית, לשנה.

בנוסף, היה ייצוא חשמל של כ 33 מיליארד קוט"ש מגרמניה לשכנותיה, כלומר השכנות (בעיקר הולנד) גם "נהנו" מחשמל פחמי.

העניין עם הייצוא הוא זה: מיליוני הפאנלים הסולאריים ועשרות אלפי טורבינות רוח בכול זאת מייצרים קצת חשמל, מדי פעם. כאשר זה קורה, כאשר יש רוח ויש שמש, נוצר עודף גדול של חשמל שגרמניה נאלצת לייצא, במחיר שהיא יכולה לקבל, בדרך כלל – רחוק מהתעריף הגבוה, המובטח ליצרנים הירוקים. את תחנות הכוח הפחמיות לא ניתן לכבות ולהדליק לפי גחמות הרוח, לכן הן פועלות רציף, 24/7, אם יש חשמל מרוח או אין, וגם פולטות פד"ח. את החשמל הרוחני זורקים לחו"ל במחירי היצף כי אין מה לעשות איתו בגרמניה.

השורה התחתונה – יש לשער שפליטות הפד"ח בגרמניה יעלו גם השנה (לעומת השנה שעברה), כפי שקרה לפני שנה. (המספרים עדיין לא התפרסמו). מהפכת האנרגיה והחשמל הירוק הם מקסם שווא.

יעקב

טמפרטורות מרכז אנגליה – רגילות לגמרי.

טמפרטורות מרכז אנגליה, , CET  מתייחסות לסט של כ 10 תחנות מטאורולוגיות במרכז אנגליה שמקיימות מדידות מדויקות אמינות ורציפות מאז שנת 1659 בערך. את הסט הזה מנהל מרכז הדלי של המט-אופיס (השרות המטאורולוגי הממשלתי הבריטי).  כעת התפרסמו התוצאות עד סוף 2013, והממצא: התוצאות רגילות בהחלט.

שנת 2013 הייתה השנייה הקרה ביותר מאז 1996, רק 2010 הייתה קרה יותר. 3 מתוך 4 השנים האחרונות היו הקרות ביותר מאז 1996. שנת 2013 הייתה מס' 55 בדרוג השנים החמות, מאז 1900.

בציור למטה רואים את המגמות בקו האדום:

בסך הכול רואים שמאז 2006 יש מגמת ירידה עקבית בטמפרטורות, וחוסר עלייה (או מגמה שטוחה) מאז 1996. יש לשער שהממוצעים לאנגליה כולה (שטרם פורסמו)  יהיו דומים.

יעקב

טמפרטורות חודש דצמבר

ה UAH  - מדווחים על טמפרטורות חודש דצמבר, והסיכום השנתי ל 2013. האנומליה (סטייה מהממוצע שבין 1980-2010) הייתה 0.27 מעלות צלסיוס.

שנת 2013 כולה הייתה הרביעית בשיעור ההתחממות, השנים החמות יותר היו 1998, 2005 ו 2010.

מגמת ההתחממות מאז 1978 היא 0.14 מעלות לעשור, כלומר כ 1.4 מעלה למאה שנה, רחוק מאד מתחזיות של 3 מעלות התחממות או יותר עד סוף המאה.

יעקב

2013 בסביבה: ההיסטריה ובזבוזי הסרק נמשכים.

פרופ' אורי מרינוב, המנכ"ל הראשון של משרד איכות הסביבה, מפרסם מאמר קיטורים שבלוני, רצוף אי דיוקים, בוואינט, תחת הכותרת "העולם מתחמם אבל למי איכפת?" הנה קטעים ותגובה שמעמידה דברים על דיוקם.

"נרשם ריכוז שיא של 400 חלקים למיליון [פד"ח] - הנתון הגבוה ביותר שנרשם אי פעם מאז החלו המדידות." נכון. אז מה? הריכוז עלה, מאז 1955 מ 0.028% ל 0.040% הוויכוח הוא על משמעות הדבר.

"מדענים רבים פרסמו עבודות המראות כי כל ריכוז מעל 350 מסוכן לשלומו של כדור הארץ". מדענים רבים פרסמו השערות. אין שום ראיה ממשית שאכן ריכוז של 350 מסוכן, הכול ניחושים והשערות ונבואות וטענות מהבטן.

"התוצאה של עליית ריכוז גזי החממה באטמוספירה הורגשה היטב בכל רחבי העולם." . זהו שקר או טענת סרק. כול התועמלנים טוענים ככה, אבל המדענים אומרים בפירוש שהם אינם יכולים לשייך שום מאורע באופן ישיר להתחממות. למרות זאת ממשיכים תועמלנים (גם פרופסורים) להפיץ את המנטרה הזו.

"אין כמעט אזור שלא נפגע בצורה כזו או אחרת. ... אירועי מזג האוויר היכו קשות במהלך כל השנה. " נכון, היו מספר אסונות טבע, מספר בלתי חריג לחלוטין לעומת מה שהיה תמיד.  נכון, הייתה פגיעה במספר מקומות מאסונות טבע, שגרתיים לחלוטין.

נזקי הטייפון בפיליפינים (צילום: AFP) בכתבה - לא קשור או נובע מהתחממות אך עושה את עבודת ההפחדה.

"חלק מאירועים אלה היו חסרי תקדים בעוצמתם". לא נכון. לא היו אירועים חסרי תקדים. פשוט לא נכון לחלוטין.  ." איש לא טוען כי ההתחממות גורמת לאירועים אלה הם גרמו נזקים גם בעבר, עוד לפני שהחלה ההתחממות." , נכון!  אבל זה בדיוק מה שטען מרינוב עצמו במשפט הקודם...." אולם אין היום כל צל של ספק, כי ההתחממות גורמת להקצנתם" שקר. אין צל של ראיה שההתחממות גורמת להקצנתם, ואין שום ראיה שיש הקצנה בכלל – מזג האוויר הוא רגיל ושיגרתי, כולל אסונות הטבע, אין שום הקצנה.

"עד היום, למרות הנזקים האדירים שגורמת ההתחממות בנפש וברכוש, אף מדינה לא החליטה לפעול בצורה יסודית ומקיפה כדי להפחית בצורה משמעותית את פליטת גזי החממה". שוב חזרה על אותם השקרים. מי שגרם נזק אדיר, אבל לא יוצא דופן, בנפש וברכוש הם אסונות הטבע (סופות, שיטפונות), ולא ההתחממות.

"אף מדינה לא החליטה" – עוד טענה לחלוטין לא נכונה. כול מדינות אירופה, וגם ארה"ב, ועוד מדינות רבות "החליטו" גם החליטו לפעול, וגם פעלו. העולם מוציא, בשנים האחרונות  360 מיליארד דולר, כול שנה, על "אנרגיה ירוקה".  נכון – לא הייתה שום ירידה משמעותית בפליטות – כי כול הצעדים שננקטו הם צעדי סרק שאין בהם תועלת. לא הייתה ירידה בפליטות – לא מפני ש"לא החליטו" או לא רוצים להוציא כסף (הוציאו מעל ומעבר). לא הייתה ירידה, כי ירידה בלתי אפשרית היום, באמצעים הטכנולוגיים שברשותנו.

"ארגון האנרגיה הבינלאומי קבע בדו"ח שפרסם השנה שכדי להגיע ליציבות אקלימית צריך להפסיק את הגידול בפליטות בתוך 5-10 שנים ואחר כך יש להתחיל לרדת בפליטות בצורה משמעותית." אינני יודע איזה "ארגון אנרגיה בינלאומי" קבע ככה, בוודאי זה ארגון "האנרגיה המתחדשת", כלומר ארגון האינטרסנטים הנהנים מסובסידיות נדיבות. אבל הרבה אנשים טוענים טענה זו, זה לא הופך אותה לנכונה. זו טענת סרק בלתי מעשית, רדיפה אחרי אוטופיה, ואחרי עוד כסף סובסידיות קל. מי שעוקב אחרי המציאות כפי שהיא (ולא אחרי משאלות ליבו) מבין שלא אפשרית שום ירידה ממשית בפליטות ב 30-40 השנים הבאות, לפחות.

"בפעם הראשונה בהיסטוריה, חלה בשנת 2013 ירידה מסוימת (אמנם קלה ביותר) בפליטות של גזי חממה.". לא נכון לחלוטין. בעולם הייתה עלייה של כ 2.5% בפליטות הפד"ח, שום ירידה. הייתה ירידה קטנה בפליטות של ארה"ב (וקצת באירופה) – אבל זה לא בזכות המאמצים הירוקים, אלא רק בזכות ייצור הגז הזול בשיטת הפראקינג, שמאפשרת יצירת אנרגיה עם פחות פליטות. זו גם הסיבה שאכן נסגרו תחנות כוח פחמיות בארה"ב – הגז זול יותר. 

"בפעם הראשונה בהיסטוריה" – לא נכון – בארה"ב יש ירידה עקבית (קטנה מאד) בפליטות כבר ארבע או חמש שנים. בעולם בכללו, בס"ה, מעולם לא הייתה ירידה בפליטות. והגורמים הירוקים (שמרינוב מייצג נאמנה "בארה"ב החלה תנועה עממית נגד שיטת הפראקינג לייצור גז ודלק") נלחמים מלחמת חורמה נגד הגז, והצליחו לאסור את הפקתו במדינות אירופה וכמה ממדינות ארה"ב. לכן – כול הירידה בפליטת (הקטנה, הבלתי משמעותית) שהושגה בארה"ב הושגה על אפם וחמתם של הירוקים, ולא בזכות ההטפות שלהם. מרינות מציג תמונה מסולפת לחלוטין של העובדות.

"בעולם הולכת ומתפשטת המודעות לנושא ההתחממות בציבור הרחב " – בעולם הולכת ומתפשטת המודעות לכך שכול ההיסטריה של ההתחממות מבוססת על כלום, מבחינה מדעית, על אידיאולוגיה, תחושות בטן והטפה פסיאודו-דתית. ככול שאנו קוראים יותר דברים הזויים ובלתי נכונים בעליל, כמו דברי מרינוב ופרופסורים אחרים, אנו יותר ויותר משתכנעים שאנשים אלה לא יודעים מה הם מדברים.

יעקב

צרות של חובבים באנטרקטיקה

אנטרקטיקה מקום מסוכן, גם בקיץ, לא רק בחורף. מדען האקלים מאוסטרליה, קריס טורני, שאירגן את הטיול הכושל, כנראה איננו יודע איפה הוא חי, ומה זה אנטרקטיקה. הטיול באנייה הרוסית "אקדמיק  שוקלסקי" נערך ברשלנות רבה, ללא שמירה על כללי זהירות ובטיחות. קריס טורני לקח לטיול את אשתו ושני ילדיו (בגיל העשרה). שני שליש מהנוסעים היו עיתונאים או תיירים סתם שלא היה להם מה לחפש שם.

מסתבר שהאנייה שלהם נתקעה בקרח באשמתם. באחד הימים, לפני שנתקעו, תחת מזג אוויר טוב, ירדו ה"מדענים" והתיירים לחוף  (או למשטח הקרח)  "לעשות מדידות" (כלומר לטייל). אך מזג האוויר משתנה במהירות באנטרקטיקה, והחלו רוחות חזקות. הקברניט היה מודע לסכנה, והזעיק את ה"מדענים" לעלות במהירות לסיפון כדי שיוכל לברוח למקום בטוח. המדענים התמהמהו, כי לא בא להם להפסיק את ה"מדידות" שלהם, והאיחור בהפלגה גרם לכך שהאנייה נלכדה בקרח.

52 התיירים חולצו על ידי מסוק סיני, מאנייה שוברת קרח סינית שבאה לחלץ אותם, והועברו לאנייה שוברת קרח אחרת, אוסטרלית, שהצטרפה לכוחות החילוץ. כעת, עושה רושם שכולם תקועים בקרח, גם שוברת הקרח הסינית, וגם האוסטרלית. עכשיו מחכים שהסערה תחלוף, שהרוחות ישתנו, ואולי, אז, יתפזר הקרח מעט ויאפשר לאניות להפליג לדרכן.

בתמונה (צילום זמן אמת) רואים את שוברת הקרח האוסטרלית, ואת נתיבה החסום בקרח.

קלות הדעת וחוסר הידע והמקצועיות של המדען האוסטרלי קריס טורני בולטים לעין.

האנשים האלה, במטיפים כול העת בנושא ההתחממות הגלובאלית חיים בתוך עולם דמיוני משלהם. מישהו יצטרך לענות על שאלות רבות, ולחשוב מי ישא בהוצאות החילוץ.

יעקב

עידכון: הניו זילנד הרלד מספר כי בטרם יציאתם למסע הצהירו מנהלי המשלחת כי ינטעו יער של 800 עצים על מנת לתקן את הנזק בפליטת פד"ח שהמשלחת תיצור... כעת מעדכן ראש המשלחת, קריס תורני,  כי ידרשו יותר עצים והוא עדיין עסוק בחישוב. על פי הכותרת בהרלד כנראה שידרש יער של אלפי עצים.

חשמל סולארי על ראש שמחת הפוליטיקאים

כתבנו רבות על האיוולת של תוכניות הסיבסוד הממשלתיות לחשמל סולארי (כאן). היום מדווח הדהמרקר על הישג תעמולתי נוסף לאנשי המכירות של החשמל הסולרי בישראל. על פי תיאור הפרוייקט של התקנת קולטים סולריים במחיר של 1.5 (ועד 7 לכלל הפרוייקטים ) מיליון ש"ח על גג הכנסת בעיתון "יחסכו" שליש מהוצאות האנרגיה של הכנסת ובין השאר כשליש מצריכת הגפ"מ (גז בישול, אולי במזנון). בכל האמור בקולטי שמש במציאות אולי יורידו את השימוש בגז אבל יגדילו את ביזבוז הכספים והנזק.

כך "חוסכים" בכנסת ישראל.

מי שמתעניין יוכל לראות את פירסומי הפרוייקט באתר הכנסת. מעניין לגלות כי במצגת המלווה את דף הפרוייקט באתר הכנסת מוצג תחת הכותרת "דוגמאות מן העולם" מקרה אחד בלבד מן הפרלמנט הגרמני שמצא כי פרוייקט סולארי וגיאו-תרמי שנבנה אינו כלכלי (לאחר שביזבזו את הכסף על הבנייה)...

מביך שכל מה שהצליחו יוזמי הפרוייקט שעלותו המוצהרת כ- 7 מיליון שקל (מספר שאני מוכן לחתום שיעלה בהמשך) הוא לאתר כדוגמא פרוייקט כושל כלכלית.