לזכרו של ברנרד כהן

ב-17 למרץ 2012 נפטר הפיזיקאי ברנרד כהן, שכיהן כפרופסור לפיסיקה גרעינית באוני' פיטסבורג, החל את דרכו האקדמית באוני' קרנגי-מלון. הוא פרסם מעל 150 מאמרים מדעיים על פיסיקה גרעינית, כ-300 מאמרים בנושאי אנרגיה וסביבה (למשל אנרגיה גרעינית ותחנות כח גרעיניות, השפעות קרינה, פסולת רדיואקטיבית ועוד) וכ-80 מאמרים במגזיני מדע פופולרי. הוא מחברם של שישה ספרים (ביניהם הספר "אופציית  האנרגיה הגרעינית", זוכה פרס החברה האמריקנית לפיסיקה בתחום פיסיקה גרעינית (ואף עמד בראש תחום זה בחברה האמריקנית לפיסיקה), נבחר כחבר כבוד של "האקדמיה הלאומית להנדסה" האמריקאית והיה ראש תחום מדעי הסביבה של החברה האמריקאית לגרעין (American nuclear society).

פרופ' כהן היה ידוע במיוחד כתומך נלהב באנרגיה גרעינית כמקור אנרגיה נקי, עמיד, בטוח וארוך טווח (כפי שנדון בהמשך). הוא מפורסם בכך שהטיל ספק (למעשה הוכיח) שלקרינה ממקור רדיואקטיבי ברמות נמוכות אין השפעה קטלנית ארוכת טווח (וכנראה אף להיפך), וידוע ביותר בהפרכתה של תורת ה-No linear threshold.

נסביר:

קשה מאוד למדוד ולהעריך את הנזקים של קרינה ממקור רדיואקטיבי בעצמה נמוכה לאורך זמן, מכיוון ש-
א. אין הרבה כאלה, ו-ב. קשה להראות שגורמי מחלה או תמותה נובעים ישירות מן הקרינה. 
לכן, הערכת נזקי הקרינה נעשתה בזמנו על-ידי מיפוי של הנזק ביחס לעצמת הקרינה בעוצמות גבוהות מאוד (למשל, בניסויים על עכברים, מהירות התפשטות גידולים כפונקציה של משך זמן החשיפה ועצמתה וכו'). אחר-כך ממשיכים את העקומה בקו ישר עד לקרינות נמוכות ומסיקים מסקנות. (לדוגמא: אם רוח במהירות 100 קמ"ש מפילה בית במשקל 1 טון, ורוח במהירות 50 קמ"ש מפילה בית במשקל חצי טון, אז גם בלי למדוד אפשר להניח שרוח במהירות 25 קמ"ש  תפיל בית במשקל רבע טון). פרופ' כהן הראה שלגבי קרינה ממקור רדיואקטיבי אי-אפשר להסיק כלום על תוצאות קרינה בעוצמה נמוכה מתוך נתונים של קרינה בעוצמה גבוהה. 

מסקנתו אח"כ זכתה לאישור פומבי על-ידי גוף מחקר רשמי של האו"ם שקבע בין היתר כי "There appear to be no nonspecific effects from low doses of radiation that result in a shortening of the life span      " (תרגום: נראה כי אין אפקטים כלליים מרמות קרינה נמוכות שגורמות לקיצור משך החיים). 

כמובן, ההקשר המתבקש להישגיו אלו של פרופ' כהן הוא אירועי הכור בפוקושימה משנה שעברה, שיחד עם היסטריה ציבורית המונית, פרופוגנדה משמעותית מצד הירוקים למיניהם ובורות תקשורתית (ראו פוסט קודם בנושא) גרמו לפניקה כללית נגד פיתוח אנרגיה גרעינית ואף למדיניות סגירת כורים במדינות אירופאיות. העניין הוא, שכמות הקרינה שנפלטה היא כל-כך קטנה, שבכלל אי-אפשר למדוד מה עשויות להיות ההשפעות ממנה. ניתן לקרוא זאת מילה במילה מתוך דו"ח רשמי של המרכז לאנרגיה גרעינית של MIT  (http://pioneer.netserv.chula.ac.th/~mkuntine/391/writing2/writing2_08.pdf, עמוד 15) – 

"קביעת מקרי הסרטן העתידיים ברמות קרינה של מתחת ל-20mSv [הקרינה שנפלטה בפוקושימה, י.ד. ] ואף יותר מכך, איננה אפשרית..."

ובכל זאת, על-ידי שימוש בשיטה הלינארית (שכאמור, פרופ' כהן הראה שהיא אינה נכונה), ניתן לקבוע גבול עליון לסיכונים הבריאותיים שברמות קרינה כזו, והדו"ח הנ"ל טוען כי – " כמות קרינה כזו תראה עלייה של 0.2%  בסיכוי לחלות בסרטן כתוצאה מקרינה למשך העשרים שנה הבאות, וזאת בנוסף לסיכוי של 42% הקיים בכל מקרה", או במילים אחרות – אין לקרינה ברמות נמוכות כאלו שום השפעה אמיתית, והפאניקה סביב פוקושימה היתה מלאכותית, מיותרת ואף מסוכנת.

פרופ' כהן היווה דוגמא כיצד יש להשתמש במדע בזהירות ובחכמה, ולהימנע מלייצר מסקנות חסרות ביסוס מדעי ולהשרישן בדעת-הקהל. הוא היה מדען המהווה מגדלור של יושרה מדעית בתקופה בא המדע מנוצל על ידי פוליטיקאים ובעלי אינטרסים. כן ירבו מדענים כמותו!

יוני