פשיטות
הרגל של חברות המייצרות פאנלים סולאריים נמשכות. מחר תגיש החברה הגרמנית
קיו-סלס Q-Cells
בקשה לפשיטת רגל. החברה הזאת היא מהגדולות בגרמניה, היא קיימת מאז שנת 2001
ומעסיקה 2000 עובדים. היא הפסידה בשנה האחרונה 846 מיליון אירו.
היא
מצטרפת לחברות סולאריות אחרות שפשטו את הרגל לאחרונה, ביניהן סולון, סולר מילניום
ו סולרהיבריד.
החברות
נפגעו מהחלטת ממשלת גרמניה לקצץ בסובסידיות לחשמל סולארי. עד כה אילצה ממשלת
גרמניה את חברות החשמל לקנות חשמל סולארי במחיר גבוה, מובטח. כלומר, היא הטילה על
צרכני החשמל את הנטל של סיבסוד הפאנלים. כעת, נוכח מחאות הציבור נגד יוקר החשמל,
קוצץ מחיר התמיכה ב 30%.
גרמניה
הייתה החלוצה והמתקדמת
ביותר בנושא. בין שליש לחצי מכול הפאנלים הסולאריים בעולם הוקמו בגרמניה. כעת
מתעוררים אנשים שונים ותוהים על החוכמה במדיניות הגרמנית מלכתחילה. גרמניה אינה
ארץ שטופת שמש, ספרד, למשל, מקבלת פי שלוש שמש מאשר גרמניה.
נשאלת
השאלה – האם כמות הקרינה הסולארית בגרמניה לא היתה ידועה קודם שממשלת גרמניה
הפליגה במדיניות הסיבסוד המטורפת לדבר שאינו עובד ? ובספרד, שטופת השמש, האם
הפאנלים הסולאריים כן מיפיקים חשמל, וכן כדאיים? (קדחת).
ממש מדהים
איך אנשים שפויים לכאורה כמו הגרמנים, שראש ממשלתם היא מדענית בכימיה פיסיקלית בהשכלתה,
יכולים כך להתעלם מהמציאות הפיסית-הנדסית וללכת שבי אחרי אמונות בטן אידיולוגיות
חסרות בסיס מציאותי, ולהוציא אינסוף כסף על דבר שאין בו שום תועלת.
יעקב
2 תגובות:
אני מוצא הרבה הקבלה בנושא זה לפיצוץ הבועה של ההייטק בשנות ה 2000.
גם שם כל מי שרק חשב קצת, יכול היה להבין עד כמה מופרכים הסכומים העצומים ששולמו לחברות הזנק קיקיוניות.
גם אז לא היתה שום הוכחה מעשית לכדאיות כלכלית וזה היה בסך הכל טרנד שנדחף על ידי אינטרסנטים.
ההבדל הוא שהפעם זה מלווה בתחושות שליחות דתיות שמקשות בהרבה את התעוררות.
זה קצת שונה.
בועת ההיטק היה בה ממש. הרבה חברות הייטק חדשות קמו אז, והפכו אכן לחברות גדולות ומצליחות (אמזון, א-ביי). היה בשר. הייתה גם היסטריה - ניפחו את ההשקעות ללא פרופורציה.
בנושא הפאנלים - יש היסטריה אבל אין בשר. אם יפסיקו את הסובסידיות הגדולות תיפסק התקנת הפאנלים הסולאריים. אין בהם ממש, הם לא יכולים להתקיים לבד.
הוסף רשומת תגובה