9 באפריל 2012

סין, מעצמת הפחם החדשנית.


בימים אלה, כאשר סוכנות שמירת הסביבה בארה"ב EPA מנסה לאסור בניית תחנות כוח פחמיות, הנה כמה עובדות על מעצמת הפחם מס' 1 בעולם, סין, ההופכת יותר ויותר חלוצה ומחדשת בתחום הפקת האנרגיה.
סין עברה את ארה"ב כפולטת הגדולה של פד"ח בשנת 2007, כיום היא פולטת יותר מאשר ארה"ב והודו ביחד (לפי מנהל מידע האנרגיה של ארה"ב). בסין 1.3 מיליארד תושבים וכמות אדירה של מפעלים, כולם רעבים לאנרגיה. יש לה מעט מאד נפט או גז טבעי, לכן היא תלויה כמעט רק בפחם. כ 70-80% מהאנרגיה בסין מיוצרת מפחם, אחוז גבוה פי שלוש מהאחוז של ארה"ב. סין אפילו משתמשת בפחם כדי לייצר דלק דיזל ודשן אמוניה. בסין יש 15000 (חמש עשרה אלף) מכרות פחם, תנאי העבודה והזיהום (פיח) במכרות ובעיירות הסמוכות הם איומים. כ 5 כורים ביום (1800 בשנה) מתו בשנת 2010 בתאונות עבודה במכרות פחם.
למרות שהיא צורכת כמות פחם גדולה מכול שאר ארצות העולם גם יחד, עדיין יש בה מחסור בחשמל, ניתוקי זרם, ועיכובים בפיתוח המחוזות המערביים, העניים, אומר איש מיניסטריון המדע בסין. עד 2025 יצטרפו עוד 250 מיליון סינים לערים, חלקה של סין בפליטות העולמיות יגדל ל 30%. [במאמר כותבים "זיהום" – pollution  - אמנם יש בסין הרבה מאד זיהום, אבל פד"ח לבד, כידוע, אינו זיהום ולא צריך לקרוא לו כך].
"סין אינה יכולה להיגמל מפחם, זה בלתי אפשרי. אבל עכשיו, כאשר לאנשים יש בשר ודגים על השולחן כול יום, ניקוי הסביבה הפך לדאגה גדולה. אנו לא יכולים להפסיק להשתמש בפחם, אבל אנו צריכים לנסות ולנקות אותו" אומר ז'ו פנז'י, יועץ לממשלת סין. ניקוי הסביבה הופך לעניין דחוף כי הוא גורם, לפי הערכות מסוימות, לתמותה מוקדמת של 470 אלף בני אדם בשנה. זיהום האוויר בסין כבד. כך למשל הערפיח היה כה כבד בביג'ין שנאלצו ביום אחד לבטל 200 טיסות. (שוב, זיהום אמיתי, לא פד"ח).
מדען אמריקאי אומר: "סין חייבת לפעול עכשיו. אם לא תוריד באופן דרמאטי את פליטות הפד"ח מפחם אין שום אפשרות שנמנע שינויי אקלים, תוך פרק זמן קריטי". הוא יכול להמשיך לחלום, אין דרך שסין תמנע מפליטות פד"ח, ובטח לא בעתיד הקרוב. כמו שאמר המדען הסיני: בשר ודגים על השולחן קודמים לדאגת הפד"ח.
אבל, סין מנסה, לא כול כך בגלל הפד"ח, כמו בגלל הזיהום. הם מפתחים ומנסים טכנולוגיות חדשות. הם גם מפתחים ובונים תחנות כוח גרעיניות, וגם "אנרגיה ירוקה" (בעיקר סכרים הידרואלקטריים). [מן הסתם, הם יגשו גם להפקת גז ונפט ממרבצים של פצלי שמן שיש ביבשה, וגם משדות נפט בים הסיני (מדרום לסין)]. הפקות הגז בשיטות החדשניות של הפראקינג עדיין לא החלו בסין, אבל זה יבוא. הם שמו לעצמם למטרה להקטין את אחוז הפחם בהפקת חשמל מ 80% היום ל 60% עד 2020. סין משקיעה יותר מכולם בטכנולוגיות ל"ניקוי" הפחם בו היא משתמשת – בעיקר למניעת זיהומים, וגם, קצת, בנסיונות ללכוד ולקבור את הפד"ח הנפלט CCS ) ).
מפעל שנהואה במונגוליה הפנימית מעבד פחם לדיזל, תוך ייצור מוצרי לוואי נוספים כמו מתנול ופלסטיק. הוא גם מנסה להטמין פד"ח בשדות נפט, כלומר להשתמש בו להגברת תפוקת הנפט. היא גם פיתחה תחנות פחם "נקיות" המצליחות לנקות עד 98% מהמזהמים בגזי הפליטה (אבל לא מהפד"ח). חידוש אחר הוא טורבינות קיטור יותר יעילות, הצורכות רק כ 270 גרם פחם לכול קוט"ש חשמל מיוצר, ירידה ניכרת לעומת 400 גרם שהינה הצריכה בתחנות רגילות. כעת מצליחה סין לנצל כ 37% מהאנרגיה הטמונה בפחם, לעומת ממוצע של 30% בארה"ב.
חברת שנהואה שהזכרנו קודם מייצרת מיליון טון של דיזל, גז נוזלי ונפטא (נפט) בשנה, מפחם, מאז 2008. זהו המפעל הכי גדול שנבנה אי פעם ליצירת דלקים נוזליים מפחם. את עודף הפד"ח הם מאכסנים בצורה נוזלית, ומוכרים לחברות נפט, כדי לדחוס אותו לתוך הקרקע, בשדות הנפט, ולהגדיל בכך את תפוקת הנפט.  המפעל הזה מסוגל להפריד בקלות יחסית את הפד"ח, כי זה חלק מתהליך הייצור שלו. לעומת זאת, בתחנות כוח השורפות פחם קשה ויקר הרבה יותר להפריד (ולקבור) את הפד"ח מגזי הפליטה. כמו כן, בונה סין תחנת כוח פחמית שעובדת בתהליך חדשני שנקרא מחזור גסיפיקציה אינטגרלית משולבת – IGCC – שמתעתד ללכוד ולקבור את הפד"ח. בתחום זה סין היא חלוצה טכנולגית, וארה"ב קנתה ממנה את הטכנולוגיה ובנתה מתקן דומה במדינת אינדיאנה, בעלות 3.3 מיליארד דולר.
זוג מדענים ממוצא סיני, שחי 18 שנה בארה"ב המציאו תהליך לשריפה יותר יעילה ומשלמת של הדיזל במנועים, שמאפשר הפחתה גדולה בזיהום ממכוניות ומשאיות. הזוג הזה חזר לסין והקים חברה לשיווק המצאתם, כי בסין, הביקוש לשיטות ניקוי האוויר הוא גדול. עד כאן המאמר עם סין.

הבאתי את המאמר כדי להראות עד כמה גדולה ועצומה סין, עד כמה גדולה תלותה בפחם. כול וועידות האקלים למיניהן, הדנות ב"יעדים לצמצום הפליטות" מנותקות לחלוטין מהמציאות. האוכל, הבריחה מעוני מרוד הם היעד הראשון. אין שום דרך לגרום לסין לשרוף פחות פחם, כול עוד יש מאות מיליוני בני אדם על סף הרעב שמשוועים לפיתוח. אין דרך לגרום לסין (ולהודו) להתנזר מאנרגיה. תשכחו מזה. הפחם הוא המלך, בסין ובהודו, ושום דבר לא יזיז אותו, בטח לא בעשורים הבאים. ארה"ב ואירופה יכולים לגזור על עצמם לא להשתמש בפחם, כפי שהירוקים דורשים ולשבת בחושך, אבל: א. אין אפשרות לכפות זאת על הסינים או ההודים, ו ב. ללא השתתפות הודו וסין – כול הצנע המערבי לא ישיג כלום. ההתפתחויות הטכנולוגיות של "פחם נקי" משפרות בהרבה את הזיהום (פיח, תחמוצת גופרית) הנפלט לאוויר – שזו מטרה חשובה בזכות עצמה, אבל מפחיתות את פליטת הפד"ח רק במעט.

יעקב

תגובה 1:

אנונימי אמר/ה...

ומצחיק שאצלנו בישראל משתמשים בפחם פעיל, דווקא בשביל לשמור על הסביבה ולא בשביל לזהם אותה...