תגובה
לקטע הקודם של RC.
יציבות
האקלים היא מושג "מודרני"? אולי פוסט-מודרני.
האקלים לא
יציב. האמונה שבידי האדם המפתח לשמירה על יציבותו היא אשליה ומשאלת לב.
בשמונת
אלפים השנים האחרונות הוא היה יציב יחסית – יחסית לתקופות יותר
קדומות. כללית, האקלים לא יציב. האקלים בימינו אינו חורג במאום מרמת היציבות
היחסית של שמונת אלפים השנים האחרונות, שגם בהן היו עליות וירידות. הנסיון הנואש
של מחקרי ההוקי-סטיק לתאר כאילו האקלים בימינו חריג נכשל כשלון חרוץ. זה פשוט לא
נכון. הנסיון לאמור: "האקלים היה יציב שמונת אלפים שנה ואנו כעת מערערים
אותו" – מבוססת על שום דבר של ממש. האקלים לא יציב, ואנו לא שינינו אותו, הוא
ממשיך להיות בלתי יציב, ושום תופעה מהתופעות של הזמן המודרני אינה חריגה ואינה
מצביעה על שינוי באקלים ששונה מהשינויים הטבעיים שהיו תמיד.
האקלים
עשה בעבר פליפ-פלופס חריפים ומהירים, בלי עזרה של פליטות פד"ח אנושיות. RC אומר:
"האילוצים החיצוניים (מידת השינוי בקרינת השמש, או השינוי בריכוזי גזי החממה) שמהווים טריגר לשינויי האקלים האלו הם קטנים מאד, והשפעתם הראשונית מתעצמת מאד על ידי מערכת פידבקים במערכת האקלים עצמה."
הוא מסכים
בהמשך ש"הידע שלנו על מערכת האקלים מוגבל" אבל במשפט הקודם הוא אומר
שאנו יודעים "שהאילוצים החיצוניים... היו קטנים מאד". ובכן אנו לא
יודעים.
זו האמת – אנו לא יודעים מה גרם לאקלים להשתנות בעבר. יש השערות רבות –
שינויים אורביטליים, שינויים בקרינת השמש, שינוי בריכוז גזי חממה – אבל זה לא ידע
– אלו סיפורים. אנו לא מסוגלים להצביע בדיוק על הגורמים ועל ההשפעה
הכמותית של כול אחד, לא יודעים – למשל – מה הייתה עוצמת קרינת השמש בעבר, או מה
בדיוק השינוי האורביטלי.
אולי היו גורמים נוספים שלא ידועים כלל, ולא נכנסו
לסיפורים עדיין .unknown unknowns אנו לא יודעים
ש:"האילוצים החיצוניים... היו קטנים מאד". אנו לא יודעים באיזו מידה
השינויים נגרמו על ידי השפעה חיצונית (אילוצים) לעומת תנודתיות פנימית (פידבקים).
אנו לא
ידועים בדיוק לאיזה גורמים המערכת רגישה, ועד כמה (כמותית) היא רגישה לגורמים אלה.
אנו לא ידועים הרבה על הפידבקים, ואפילו לא לאיזה כיוון הם פועלים (התחממות או
התקררות).
אומר RC: "
אני מאד לא מסכים שמישהו טוען שהוא יודע בדיוק מה דוחף את האקלים" – אבל זה בדיוק מה שאומרים החממיסטים – למשל נציג בולט ואופייני שלהם – ד"ר אנדריו לאסיס,
מומחה למודלים אקלימיים בנאס"א (חבר
של ד"ר האנסן) אומר:
atmospheric CO2 is the principal control knob … that governs the global surface temperature of the Earth.
"הפד"ח באטמוספירה הוא כפתור הבקרה ששולט על
הטמפרטורה הגלובאלית של פני כדור הארץ."
אני שמח ש
RC מסכים עם הספקנים
השוללים מכול וכול את הטענה הנ"ל של ד"ר לאסיס (והחממיסטים) שהם יודעים
בדיוק מה שולט על הטמפרטורות של כדה"א.
האם שינוי
ריכוז הפד"ח מ 0.018% ל 0.028% או ל 0.039% בעיה קשה לאקלים? האם הוא מהווה בעיה בכלל? אם אתה מאמין שהפד"ח הוא
כפתור הבקרה העיקרי של האקלים (לאסיס) – אתה מאמין שכן, אם לא – לא. אני אישית
נוטה להאמין יותר לפיסיקאי ומדען האטמוספירה
גארת' פאלטרידג' (בין השאר) שאמר שלמרות שידוע שהפד"ח משפיע, לא ברור
שניתן בכלל להבחין בהשפעתו בין שאר הגורמים הידועים והבלתי ידועים שמשפיעים על
האטמוספירה. כלומר – ייתכן בהחלט שהשפעתו, מבחינה כמותית – זניחה. על זה כול
הוויכוח: מהי ההשפעה מבחינה כמותית.
RC: " אבל יש לנו הערכות כלליות על "הרגישות
האקלימית" ".
יש לנו הערכה?? מהי ההערכה ? 2-4 מעלות לפי גירסת ה IPCC ? ועל מה מבוססת הערכה זו ? על
ממוצע של הרצת הרבה מודלים אקלימיים. מה שווי המודלים? לא ידוע. מה שווי ממוצע של
הרבה מודלים? כנ"ל. ההערכה של ד"ר קורי היא רגישות של 0-10 מעלות שפרושו
שאין לנו מושג ירוק מה הרגישות... ה"הערכות הכלליות" אינן אלא ניחוש.
ניחושים זה כול מה שהאלרמיזם האקלים מבוסס עליו, ניחושים ומודלים שזה היינו הך.
(על מודלים בקטע נפרד).
"
"האם אנחנו מעוניינים "להתעסק" עם מערכת.. [האקלים]?" על זה בקטע הבא..
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה