דו שיח מדעי בלתי שיגרתי

בתמונה מימין רוברט בראון ומשמאל ג'ון נילס-גמון.

תופעה לא שגרתית מתרחשת בימים אלה: דו שיח מדעי, ענייני, בין פיסיקאי ומדען ספקן ( רוברט בראון מאונ' דיוק) לבין מדען האקלים החממיסט ג'ון נילס-גמון מאונ' א"מ טקסס. במקום השגרה הרגילה של חילופי קללות בין המחנות ("משרת חברות הנפט", "שמאלני"), התווכחו השניים על המדע, בטונים ענייניים.

עד כה התפרסמו חלק 1 ו חלק 2 מתוך סידרה של 6 חלקים, וזה מעניין.

הנה כמה קטעים:

בראון אומר שאין שום דבר יוצא דופן בטמפרטורות הגבוהות של היום, שהיו כאלה בעבר הרחוק, ושכדור הארץ עובר בין שני מצבים יציבים – תקופת קרח קרה, ותקופת ביניים חמה, ואין ראיות לאפשרות של מצב שלישי – מצב של חום יותר גדול, אסוני.

נילס-גמון (נ"ג) מסכים לשתי הטענות הראשונות, אבל לא לשלישית, ומציין שלפני 30 מיליון שנה יבשת אנטרקטיקה הייתה חופשית מקרח, כלומר היה מצב שלישי של חום גדול. ייתכן שאנו צועדים לקראת עידן נוסף של חום גדול בגלל סיבות של חוסר איזון אנרגטי, חישובים פיסיקליים ומודלים כולם מצביעים על כך. מצב כזה לא בלתי אפשרי.

בראון: לפני 30 מיליון שנה שררו תנאים שונים לחלוטין מאלה של היום, המיקום של היבשות היה אחר, זרמי האוקיינוסים אחרים, עוצמת הקרינה של השמש אולי הייתה אחרת (איננו יודעים). יש הרבה תיאוריות למה כדור הארץ היה חם אז, אבל הכול סיפורים. אנו לא יודעים. באשר למודלים – עם הרבה פרמטרים משתנים, אתה יכול להוכיח איתם כול דבר.

נ"ג: אני מסכים שיש סט מאד מורכב של גורמים פיסיקליים שהביאו אותנו למצב הדו-סטבילי של היום (מצב של התחלפות תקופות קור-קרח עם חום בין-קרחי). אין זה אומר שלא יכול להיות גורם חדש שיוציא אותנו מהיציבות הזאת למצב חדש – למשל שמש חמה ב 20% למצב חם חדש, או שמש קרה יותר ב 20% למצב של קרח חדש. שני הדברים קרו, בעבר הרחוק.

וכך הלאה, קראו בעצמכם...

הדו שיח הזה מבליט את החורים הגדולים בידע שלנו, את המכלול הגדול של גורמים פיסיקליים שמשפיעים על האקלים. על רקע חוסר הידע על הגורמים שהביאו לתנודות גדולות באקלים בעבר, קשה לקבל את הטיעון שהיום אנו יודעים בדיוק מה משפיע על האקלים, ושההשפעה של גזי החממה היא מכרעת.

יעקב