ריבאונדס

תמונה: ויקיפדיה

.

הבלוג הזה עדיין לא הלך לשחק כדורסל.

הריבאונד שבכותרת מתייחס למושג בתחום צריכת האנרגיה.

רבים וטובים אומרים שצריך ואפשר לחסוך באנרגיה. ייצור האנרגיה כרוך בבעיות רבות, כמו זיהום אוויר, פליטות פד"ח, זיהום הנוף בתחנות רוח, שלא לדבר על המחיר. לכן – הוואט הכי זול והכי נקי הוא הוואט שאנו חוסכים – כלומר – נמנעים מלבזבז. מאד הגיוני. כולם מטיפים לצעדי חסכון.

בכול תכנית לאומית לאנרגיה, כמו למשל זו של גרמניה, יש מרכיב נכבד של חסכון. גרמניה שמה לעצמה למטרה לצרוך 10% פחות אנרגיה ב 2020 בהשוואה ל 2010. בטח גם לישראל יש מטרות נעלות כאלה. להכריז על מטרות לא עולה כסף.

צעדי החיסכון המוצעים כוללים, למשל: בידוד יותר טוב של בתים, כדי לחסוך בעלות החימום או הקירור של הבית, החלפת מכשירים חשמליים ביתיים במכשירים יותר חסכוניים, החלפת נורות ליבון בנורות פלואורסצנטיות, החלפת מכוניות ישנות במכוניות חדשות הצורכות פחות דלק לק"מ. הגופים הירוקים דוחקים בממשלות לחייב את האזרחים לנקוט צעדי חסכון, בחוק.

אבל המאמצים לחסוך באנרגיה מתקשים להביא לתוצאות המקוות בגלל תופעת הריבאונדס. כאשר אנשים חוסכים בכסף הודות לחיסכון באנרגיה, הם משתמשים בכסף הנחסך לצריכה נוספת של אנרגיה, כך שהחיסכון הכללי באנרגיה קטן בהרבה מהצפוי לפי התחשיבים.

ככה למשל: אם לבן אדם מכונית יותר חסכונית הוא נוטה לנסוע יותר קילומטרים. אם הוא שם נורות פלואורסצנט בבית, הוא מקפיד פחות על כיבוי אורות שאין בהם צורך, ו/או מתקין יותר נקודות תאורה. ואם חסך כסף בחשבונות החשמל הוא עשוי להשתמש בכסף למימון חופשה, ולבזבז אנרגיה של דלק מטוסים. לפעמים הריבאונד הוא כול כך חזק, שצריכת האנרגיה הכללית אחרי צעדי החיסכון היא יותר גדולה מאשר מקודם.

ספר שלם נכתב על תופעה זו, מאמרים ומחקרים רבים נעשו. התופעה ממשית מאד ומוכחת. הדוגלים במדיניות של חיסכון באנרגיה צריכים להיות מודעים לקושי שיש בהשגת החיסכון. החיסכון באנרגיה שניתן להשיג באמצעות צעדי חיסכון-חובה המוצעים הוא הרבה יותר נמוך ממה שנהוג לחשוב.

יעקב