דפים

27 ביולי 2012

RC על יציבות האקלים.


הקטע למטה הוא קומנט שכתב Reality Check לפוסט שלנו על הדריאס הצעיר. אני חושב שהוא  מעניין ןהחלטתי להעבירו לפוסט ראשי. הרשיתי לעצמי להכניס שינויי קלים מאד בניסוח. הנה דבריו של RC   :

הגרף שהבאתם, המראה בברור את תנודות הטמפרטורות החדות בזמן ההתחממות מתקופת הקרח האחרונה, ולעומתן את העובדה שהאקלים בשמונת אלפי השנים האחרונות היה יציב יחסית. כבר כתבתי כמה פעמים בתגובות שלי שיציבות אקלימית היא מושג 'מודרני' מבחינה אקלימית ושתקופות קרחוניות מאופיינות בשינויים חדים (מבחינת עוצמתם ומהירותם) ואני שמח שגרף המראה את זה עלה לבלוג.
מה שאפשר בעצם לראות הוא שמערכת האקלים יודעת להשתנות במהירות ולעשות מן פליפ-פלופ ממצב קר (קרחוני) לחם (בין-קרחוני). בתקופת המעבר שבין תקופת הקרח האחרונה לבין תחילת ההולוקן (לפני כ 10,000 שנה) היו לפחות שני פליפ-פלופס כאלה. האילוצים החיצוניים (מידת השינוי בקרינת השמש, או השינוי בריכוזי גזי החממה) שמהווים טריגר לשינויי האקלים האלו הם קטנים מאד, והשפעתם הראשונית מתעצמת מאד על ידי מערכת פידבקים במערכת האקלים עצמה.

בוא נאמר שאני מסכים שהידע שלנו על מערכת האקלים הוא מוגבל ושהמערכת מאד מסובכת, אני מאד לא מסכים שמישהו טוען שהוא יודע בדיוק מה דוחף את האקלים... אנחנו יודעים מהם הגורמים להם המערכת רגישה, וכן מהי התגובה הישירה לשינוי בקרינת השמש, לשינוי בריכוז גזי חממה, בריכוז אירוסולים ואבק באויר ולשינוי בכסות הצמחייה, אבל הרבה פחות לגבי התגובה השניונית והשלישונית לאילוצים האלו, כלומר מהם יחסי הגומלין בין הגורמים האלו ומה עצמת הפידבקים שהם מעוררים בתוך מערכת האקלים.

המסקנה המתבקשת בעיני מכל זה היא: "האם אנחנו מעוניינים "להתעסק" עם מערכת שיודעת להשתנות כל-כך בחדות ובמהירות?" ולא: "אין לנו מושג ירוק על האקלים ולכן נמשיך כרגיל ונניח שיהיה בסדר..."

אם להשתמש בדוגמא שנתן פעם ריצ'רד אלי: "אדם נמצא בחדר סגור ומואר שעל קירותיו ישנם מאות מתגי חשמל. הוא יודע שחלק מהמתגים מכבים את האור וחלקם אינם עושים דבר. בהנחה שהוא רוצה להישאר בחדר מואר, האם זה יהיה חכם מצדו להתחיל בריקוד הכולל הכאה בלתי פוסקת באגרופים על הקירות?”

אנחנו יודעים שהשינוי בריכוז הפחמן הדו-חמצני הוא אחד הגורמים שהמערכת רגישה אליהם. אנחנו יודעים את זה מניסויי מעבדה, מתצפיות וממודלים. אנחנו לא יודעים בדיוק מהי ההשפעה קצרת הטווח וארוכת הטווח, אבל יש לנו הערכות כלליות על "הרגישות האקלימית" (כלומר מידת שינוי הטמפרטורה כתוצאה מהכפלת ריכוז הפד"ח). אנחנו יודעים גם שהפליטות האנושיות לאטמוספרה גרמו לכך שהריכוז הפד"ח עומד היום על כ385 חל"מ. כלומר "מחוץ לסקלה" של האקלים היציב בעשרת אלפי השנים האחרונות, מחוץ לסקלה גם של מחזורי תקופות הקרח במשך שני מליון השנים האחרונות בהן נע הריכוז הטבעי בין 180 חל"מ (בתקופת קרח) ל 280 חל"מ (בתקופה בין-קרחונית). זהו ריכוז דומה לזה של תקופת הפליוקן (ראה תגובות כאן
,  וכאן )  

האם על רקע הידע הזה, יהיה חכם להמשיך כרגיל בקצב פליטות גזי החממה האנושיות לאטמוספרה?

או כמו שהגיאוכימאי וואלי ברוקר אמר פעם:
and we are poking it with sticks The Climate is an angry beast
  Reality Check 7 ביולי 2012 17:26
עד כאן דברי RC כלשונם, התייחסות שלי בפוסט בהמשך.
יעקב

אין תגובות: