30 באפריל 2012

פורנוגרפיה של דובים 2:



על גליון 20 לאפריל 2012  של מגזין Science פורסמה תמונת השער הבאה: 


ובכיתוב נאמר (תרגום שלי): "דב קוטב צעיר על פיסת קרח שנסחפת בים ברנטס, צפון-מזרח לאי סוולברד, נורווגיה. דובי הקוטב תלויים בקרחונים ימיים כפלטפורמה לצייד כלבי-ים, אך ההמסה הנוכחית ונסיגת הקרחונים מסיגה אותם אל האדמה. "
כלומר, הקורא שמתבונן בתמונת השער של העיתון מבין מייד שדובי הקוטב בסכנת הכחדה, ושזוהי הסיבה היחידה שהם מעניינים. (דרך אגב, הם לא, כפי שניתן לראות כאן, וכאן. 

אבל, מי שממשיך לקרוא שם לב שהמאמר שמקושר לתמונה כלל אינו עוסק  בעניין זה. הוא עוסק בהשוואה פילוגנטית בין הגנום של דובי קוטב ודובים חומים, ומראה שההתפצלות התרחשה לא לפני 160,000 שנה כפי שהיה מקובל לחשוב, אלא לפני 600,000  שנה, מה שנתן לדובי הקוטב זמן מספיק לעבור אדפטציה אבולוציונית. 
כלומר, אין שום קשר בין נושא המאמר לבין תמונת השער, המגזין המפורסם שוב נוקט עמדת הפחדה.  למעשה, אם חושבים על זה, המאמר הנ"ל מראה בדיוק ההיפך ממה שרצו העורכים להראות: אם דובי הקוטב התפצלו לפני זמן כה רב, הם בוודאי שרדו שינויי אקלים חמורים מאוד כמו תקופות קרח ותקופות חום שונות, ובכל זאת – הם עדיין כאן. מעורר תקווה, לא? 


יוני

מצב הקרח תקין



כפי שרואים (הכוכבית הימנית ביותר), השטח באוקיינוסים המכוסה קרח הוא החמישי בגודלו, מאז החלו מדידות הלוויין ב 1979.


"מדענים מזהירים שייתכן ולא יהיה קרח בכלל בקוטב הצפוני השנה [2008]"
יעקב

29 באפריל 2012

"לנפץ את המיתוס של אנרגיה ירוקה"


זה שמו של מאמר של מני מאור, בדה-מרקר. אני בעד ניפוץ מיתוסים (האנרגיה הירוקה היא כולה, בינתיים, בגדר מיתוס). בואו נראה מה אומר מאור:
...מחיר הפקת החשמל הנקי כבר נושק למחירי החשמל הקונוונציונלי המזהם, המופק כיום משריפת פחם, גז ומזוט. המשמעות היא שאזרחי ישראל כבר לא ייאלצו לממן מכיסם את החשמל הנקי והמתחדש שיופק מחוות סולאריות ורוח. האם ניתן לומר שעידן הסובסידיות קרב לקצו? [הלואי, כן יהי רצון !]
עוד הוא אומר:
"ולמעשה עלות ייצור חשמל מקרינת השמש או מרוח היא כבר כיום כלכלית אם מביאים בחשבון את העלויות העקיפות הנלוות לייצור חשמל ממקורות מזהמים"

כמובן, למחיר החשמל הסולארי צריך גם להוסיף את עלות תחנת הכוח הפחמית או הגזית שצריכה לעמוד בסטנד-ביי למקרה שתעבור עננה ותכסה את פני השמש, ולאספקה בלילה. 

אני לא נגד חשמל סולארי, הוא לא מזיק, בניגוד לתחנות רוח שמהוות פגיעה גדולה בסביבה. שיקנה כול אזרח (או מפעל) פאנלים סולאריים כמה שהוא רוצה, וייצר את כול החשמל שהוא רוצה. אני בעד, מאד, למה צריך לערב את הממשלה בזה?

יתירה מזו: חברת החשמל (מונופול חלוקה) צריכה לקנות את עודף החשמל שמיוצר בעזרת פאנלים סולאריים – כלומר – העודף מעבר לצריכה העצמית. עוד יותר: חברת החשמל והממשלה לא צריכים להיות קטנוניים ולשלם מחיר נמוך עבור חשמל סולארי, חו"ח. לא צריך להסתבך בחשבונות קטנוניים, שישלמו את מחיר הקוט"ש לצרכן  (49 אג' היום) – אבל לא פי ארבע ממנו כמו שהיה עד עכשיו, וגם לא פי שניים כמו שנקבע לפי תקנות חדשות (90 אג).

אני לא מאמין גדול בחשמל סולארי וביכולתו לספק חלק משמעותי מהצריכה. הטכנולוגיה היום עדיין אינה טובה מספיק. אולי בעתיד ימציאו פאנלים יותר יעילים שיהיו כדאיים. אבל – מי אני שאקבע? צריך להשאיר את ההחלטה בידי האנשים, בתנאים סבירים שהם: המחיר המובטח לא יהיה גבוה מהמחיר לצרכן, כדי שכול בעל פאנלים ישתמש בהם קודם כול לאספקת צריכתו, לפני שהוא מוכר את היתר לחברת החשמל. שימוש בחשמל "תוצרת בית" לצריכה עצמית, תוך חיסכון בעלויות החלוקה והניהול של חברת החשמל הוא הסף של כדאיות אמיתית של מערכות סולאריות. כשנגיע לסף זה לא נצטרך מאמרים ש"מנפצים מיתוסים" ומפצירים בממשלה להגדיל את המכסות המסובסדות.

יעקב


הפסקות החשמל כבר התחילו.


ביישוב שלי הייתה הפסקת חשמל ביום העצמאות בין השעות 22.00 ל 24 (עשר עד שתיים עשרה בלילה). מי שהתקשר למוקד חברת החשמל אמרו לו "נקרע כבל". עיתון ה"ארץ" גילה שהסיבה הייתה מחסור בחשמל. כדי לא להשבית את שמחת חג העצמאות והחגיגות בת"א, כיבו את האור ביישובי פריפריה. כמה מסיבות ביישוב שלי סבלו.

הפסקות רבות צפויות בקיץ זה, וכולם מתרוצצים כמו עכברים מורעלים לחפש דרכים למזעור הנזק. בינתיים מתברר, שמעבר להשבתת שמחת יום העצמאות במושב, כול שעה של ניתוק זרם עולה למשק כ 641 מיליון שקל.

מזל שהמצרים נזכרו בדיוק עכשיו לעשות מהפכה, ואגב כך להפר חוזה ולנתק את הגז לחברת החשמל שלנו. בזכות זה יש את מי להאשים – המצרים אשמים. המצרים הם מצרים, הם אינם מחויבים לאספקת חשמל סדירה בישראל (ההיפך...). מי שאחראי להפסקות החשמל בארץ הם הממשלה וחברת החשמל הממשלתית, שלא השכילו להכין מספיק מתקני ייצור מגוונים כדי שתהיה רזרבה של כושר ייצור דרושה.

אבל – אחד האשמים העיקריים הם ארגוני הסביבה שהיו הגורם המרכזי לעיקוב הקמתה של תחנת כוח פחמית באשקלון. התוצאה היא זיהום הסביבה בגלל ייצור בהול של חשמל בכול הדלקים הכי מזהמים שיש (מזוט וסולר) ללא אמצעי סינון וטיהור הפליטות (שהיו אמורים להיות מותקנים באשקלון). ויותר גרוע: התוצאה היא הפסקות זרם, הגורמות נזקים גדולים, מעבר לנזק הכלכלי. למשל: השבתת שמחת יום העצמאות במושב שלי.

אני בעד לתת עדיפות לעיר ת"א, שינותק הזרם שם קודם, כדי שמקבלי ההחלטות (והפעילים הירוקים) יחושו על בשרם את תוצאות מעשיהם ומחדליהם.
יעקב



פורנוגרפיה ירוקה – 2


המאמר ב"גליליאו" על המחקר של פרופ' אלפרט ושות' לווה בתמונות אלה.


התמונות אינן משקפות את ממצאי המחקר. למשל: אחד הממצאים הוא שכמעט בכול אזורי הארץ אין קיטון משמעותי, מבחינה סטטיסטית, בכמות המשקעים.

התמונות האלה הן בגדר "פורנוגרפיה ירוקה", הן פונות לרגש של הקורא הפשוט ונועדו לזרוע בהלה בציבור שאינה מוצדקת על ידי המחקר. אני הייתי קורא לפרסום תמונות אלה: דמגוגיה.

דמגוגיה (הגדרה מויקיפדיה) היא שיטה לשכנוע והשגת כוח פוליטי המתבססת על פנייה לדעות קדומות, פחדים, אמונות תפלות וציפיות הציבור הרחב - לרוב באמצעות שימוש ברטוריקה ותעמולה מתלהמות ורגשניות, ולעתים קרובות תוך שימוש במוטיבים לאומיים או פופוליסטיים, ואזכור סלקטיבי של עובדות.

הכללת תמונות אלה במאמר חתום על ידי פרופ' אלפרט וחבריו מגלה את הלך המחשבה של הפרופסור – החושב כנראה שזריעת בהלה בציבור היא מטרה קדושה שתקדם את "מה שצריך לעשות" לדעתו.
לדעתי , פרופ' אלפרט מהווה דוגמה לתופעת המדענים האקטיביסטים, השמים את האקטיביסם לפני המדע.
יעקב

28 באפריל 2012

מזג האוויר השתגע בחודש מארס, וכך גם ההפחדה.


לא ניתן לקשר בצורה ברורה בין מזג האוויר הקיצוני של החודש האחרון (מארס) לשינויי האקלים (מעשה ידי אדם). זו בערך הקריאה של שני מדענים מכובדים מהפקולטה למדעי האטמוספרה באנ' ואשינגטון.
מייק ואלאס כותב בלוס אנג'לס טיימס: גל החום בחודש מרס (בארה"ב) נגרם על ידי זרימה חזקה של זרם הגולף שהביא אוויר חם צפונה... כדי לטעון שהדבר נגרם על ידי ההתחממות הגלובאלית, צריכים להוכיח זאת. עד כה, הטענה הזו אינה נתמכת על ידי ממצאים מדעיים. נוכח העדר ממצאים מדעיים עלינו לחפש רמזים היסטוריים. בשנת 1910 היה גל חום בחודש מרס, בעוצמה דומה לזה של שנת 2012. דברים מוזרים, חריגים, מתרחשים מדי פעם במזג האוויר.
חברו לאוניברסיטה, קליף מאס, כותב בבלוג שלו:
זה מתרחש לעיתים קרובות לאחרונה: מתרחש אירוע מזג אוויר גדול, אולי הוריקאן, טורנאדו, בצורת או סופת שלג, ומקהלה של אקטיביסטים או אנשי תיקשורת מרמזים, או אומרים בפירוש שהתופעה הינה תוצאה של התחממות גלובאלית מעשה ידי אדם. אולי המגזימים הכי גרועים הם אירגון 350.org ודוברו ביל מק-קיבן... העיתונות ציינה הרבה פעמים שבשנת 2011 היו נזקי טבע בשיעור שיא של 14 מיליארד דולר, והרבה מהמאמרים רמזו על קשר עם ההתחממות הגלובאלית מעשה ידי האדם, כולל בניו יורק טיימס... [במאמר מוסגר: עלות הפאנלים הסולאריים ותחנות הרוח חסרי התועלת הייתה כ 300 מיליארד דולר, ב 2011, בכול העולם]
קצת מביך להודות, אומר קליף מאס,  אבל חלק מהבעיה היא שמיעוט קטן מהקולגות שלי [מדענים בתחום האקלים], אנשים שהיו צריכים לדעת יותר טוב, מזינים את תפעת הטענות האלה של אקלים קיצוני/הגזמה אקלימית מתוך אמונה מוטעית שעל ידי זה [יצירת הפחדה] הם יכולים לעודד אנשים לעשות את הדבר הנכון – להקטים את "תביעת הרגל הפחמית" – carbon footprint .
עד כאן ציטוט מדברי קאס וואלאס.
אני מזמן אומר שמדענים צריכים להציג דברים כמו שהם, ולא לעסוק בהגברת ההפחדה, גם לא אם זה משרת מטרות רצויות, לדעתם.
יעקב

26 באפריל 2012

מי הזיז את (טווח) הנתונים שלנו?

כתב העת למדע פופולרי גליליאו, ואחריו גם אתר "הידען" מפרסמים מאמר המבוסס על מחקר שנערך במסגרת מענק כספי מהמשרד להגנת הסביבה. מה ניתן ללמוד ממנו? הנתונים פחות חשובים (והציבור מנוע בנתיים מגישה אליהם) – העיקר שהמסקנה תצביע על התחממות כדור הארץ (לשם כך נגזר טווח נתונים מוגבל לשנים 1975-2010 תקופה שתחילתה קרה וסופה חמה במטרה לקבל את ההתחממות המבהילה ביותר). האם עכשיו גם אנו "ירוקים" ככל העמים? נצטרך כנראה לחכות ליום בו יפורסמו הנתונים המלאים משנות ה- 60 וה-50 (שהיו חמות יותר) על מנת לגלות שהשד אינו נורא כל כך.
  
תמונה וציטוט מתוך המאמר ב"גלילאו", מרץ 2012
"שיעור [ההתחממות בישראל] עולה פי שניים על שיעור ההתחממות הגלובלית"...

רבים מקוראי הבלוג מכירים את פרשת אקלים-גייט. פרשה שעסקה במניפולציות נתונים שנעשו על ידי חוקרים התומכים בתאוריית התחממות כדור הארץ וזאת על מנת שהמסקנות שיתקבלו יתמכו במסקנה המבוקשת  – כדור הארץ מתחמם. נחשפתי לפרשה זו רק באיחור רב, לפני כשבועיים, מה שהוביל למאמר זה.  
בסמיכות לכך, ב-20 באפריל התפרסם בבלוג הידען מאמר שכותרתו חם חם מתחמם!. המאמר מסכם את ממצאיו של מחקר העוסק בבחינת המגמות האקלימיות בארץ. מסקנת המחקר היא, כמובן, שגם מדינת ישראל מתחממת. במקרה דנן, בניגוד למאמרים אחרים, הופיעה הפנייה לדו"ח 8-810 של המשרד להגנת הסביבה.
אני מניח שרבים מהקוראים שרואים הפניה כזאת, לא באמת הולכים ומחפשים את דו"ח המחקר המקורי. אני לעומת זאת, כעוס וממורמר על העובדה שרק עכשיו גילית את הפרשה שעסקה במשחקים ומניפולציות בנתונים העוסקים בהתחממות כדור הארץ, החלטתי לצאת ולחקור את הדו"ח שאליו הפנה המאמר.
לא קראתי את כל הדו"ח ומסקנותיו אלא התרכזתי במקומות שבהם ניתן לראות את אופן החישוב שהביא את כותבי הדו"ח למסקנה שמדינת ישראל מתחממת. כבר בעמוד 18 לדו"ח, מוצגים נתוני טמפרטורה ממוצעת בחורף ובקיץ, באזורים שונים בישראל השנים 1975-2010 וקו מגמה שמראה שאכן, מדינת ישראל מתחממת.
אך כאשר בוחנים את הנתונים מגלים שללא יוצא מהכלל, שנת 1975 הייתה שנה קרה מהממוצע ושנת 2010 הייתה שנה חמה מהממוצע, כאשר את השינוי רואים בעיקר בחורף.
כאחד שמכיר מקרוב את עניין המניפולציות בנתונים (לא מדעיים), החלטתי לבדוק מה הייתה מסקנת כותבי המחקר אילו מדידת הטמפרטורות הייתה מתחיל כשנה או שנתיים מאוחר יותר ומסתיימת כשנה מוקדם יותר. כמובן שמקרה זה, המסקנה הינה הפוכה – מדינת ישראל מתקררת..
בנוגע לשאלה מה היה קורה אילו היו מדידת הטמפרטורה הייתה מתחיל טרם שנת 1975, אין באפשרותי לדעת מאחר שהדו"ח, בניגוד למקובל בדו"חות מדעיים, לא מציג את מקור הנתונים וגם לאחר חיפוש הנתונים בכל מקום אפשרי ברשת האינטרנט (הלמ"ס, השירות המטאורולוגי וכו') לא הצלחתי למצוא את הנתונים עליהם התבססו כותבי המאמר.


דוגמה:
בעמוד 18 לדו"ח מופיעים ממוצעי טמפרטורות במקומות שונים בישראל. (איור מתוך הדו"ח)

נתרכז במקום עיקרי וחשוב – ירושלים. בקו הכחול ניתן לראות את הטמפרטורה הממוצעת בחורף, בקו האדום את הטמפרטורה הממוצעת בקיץ ובקו השחור את הממוצע של שני הקווים שהוזכרו, כלומר, ממוצע שנתי.
עכשיו אני מבקש מהקוראים לעשות ניסוי קטן, חישבו מה היה קורה אילו הנתונים היו נמדדים החל משנת 1976 ומסתיימים בשנת 2009? נסתכל על הקו הכחול, המדידה בשנת 1976 הינה קצת מעל 11 מעלות והמדידה בשנת 2009 היא בערך 9 מעלות. כלומר, רחמנא ליצלן, ירושלים מתקררת בשיעור של שתי מעלות בחודשי החורף, וזאת במדידה שכוללת נתונים של למעלה מ- 30 שנים. ומה בעניין הקיץ? במקרה של ירושלים נגלה שישנה עלייה של שתי מעלות בערך באותן שנים (או עלייה של פחות ממעלה אם מתחילים לבדוק החל משנת 1977), אך בסיכום כללי של עונת הקיץ ועונת החורף נגלה שהטמפרטורה הממוצעת לא השתנתה וזאת במשך למעלה מ- 30 שנים. מסקנה דומה עולה כאשר בודקים שינוי טמפרטורות במקומות אחרים בישראל, כפי שמופיע בעמוד 18 לדו"ח (בדקו בעצמכם!).
המסקנה שעולה מכך היא שישנה סיבה לכך ששנת המדידה הראשונה היא 1975 – זאת הייתה שנה קרה יחסית וכך ניתן להראות בקלות שישנה התחממות בישראל.
כמובן שניסיתי לשאול, לחקור ולקבל את הנתונים עליהם התבססו כותבי הדו"ח אך התשובה שקיבלתי ממנהל בלוג הידען, אבי בליזובסקי, כללה הכל, מלבד התייחסות עניינית לטענותיי. שאלתי האם המחקר עבר שיפוט כלשהו, ואיך יתכן שבמחקר מדעי לא מופיע מראה מקום לנתונים שמוצגים בו. כמובן שלא זכיתי לתשובה עניינית אלא רק לבליל של האשמות אישיות. את שאלותיי ותגובותיו של אבי בליזובסקי ניתן לראות בטוקבקים של הכתבה "חם חם מתחמם!" באתר הידען.
לבסוף, אפילו כותבי הדו"ח החליטו להגיב אך בתגובה סתומה משהו שאמרה: שהנתונים שעליהם התבסס הדו"ח יפורסמו בעוד כחודש (למה דווקא בעוד חודש?!?!?) וטענה שאמרה שגם כאשר בודקים את התחממות מדינת ישראל החל משנת 1976 המסקנה הינה זהה. התגובה הייתה חסרת גיבוי של נתונים כאלו ואחרים, למקרה שחשבתם אחרת...
מיותר לציין שמסקנה חריפה שכזאת – שישראל מתחממת, צריכה להיות מבוססת ואל לה להיות נכונה אך ורק אם לוקחים בחשבון שנים ספציפיות המתאימות לאינטרסים צרים של כותבי דו"ח כזה או אחר.
בפעם הבאה שאתם קוראים מחקר שמצביע על התחממות באזור מסוים, בין אם בישראל ובין אם בעולם, אנא, בדקו את הנתונים שעליהם התבסס המחקר.

 אוהד


 כותבי המחקר הם: 
ד"ר ברוך זיו הוא ראש קבוצת הפיסיקה באוניברסיטה הפתוחה וחוקר בתחום האקלים.
פרופ' הדס סערוני היא פרופסור חבר בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל–אביב, החוג לגיאוגרפיה. 
פרופ' פנחס אלפרט הוא ראש בית ספר "פורטר" לאיכות הסביבה, אוניברסיטת תל אביב.

 הערת מערכת "הבלוג הירוק": 
באתר הידען פורסמה תגובה רשמית של חברי צוות המחקר כלהלן: 


שלום חברים,
להלן תשובתנו ותגובה זו ואנו מבקשים מאבי בליזובסקי לפרסמה כלשונה באתר "הידען" בציון שמותינו
צר לנו שאמרות הטוענות שהתומכים בהתחממות "משחקים" בנתונים על מנת לחזק את עמדתם מתפרסמות ואף מצוטטות, ללא ביסוס. טענות כאלה, אין להן מקום אם אינן מלוות בהוכחה. קל לכתוב דברים כאלה ולטעון כי הנתונים אינם זמינים. הנתונים הם נתוני השרות המטאורולוגי והדבר נאמר במפורש בדוח. עם זאת, הנתונים הגולמיים נרכשו לצורך המחקר במימון המשרד להגנת הסביבה ולפי שעה אין לנו אישור לפרסמם.
לעצם הטענות, אין בהן מן האמת, ולא כלום, כיוון שגם אם משמיטים או מוסיפים שנים בראשית/סיום תקופת המחקר מגמת ההתחממות נותרת מובהקת בשינויים קטנים בערכה. תחילת המחקר נבחרה לאמצע שנות ה-70 מכיוון שמאז החלה התחממות גלובאלית רצופה, ומטרת המחקר היתה לבחון איך מתבטאת התחממות הגלובאלית באקלים ישראל והאם המגמות באזורנו תואמות את המגמות ארוכות הטווח הנחזות על ידי המודלים האקלימיים.
החורף הראשון הכלול במחקר הוא חורף 1975-76. כשהסרנו את החורף הקר שבתחילת תקופת המחקר ואת החורף החם שבסיומה (שהיה חורף 2008-2009), עדיין נותרה מגמת ההתחממות על כנה ואף נותרה מובהקת סטטיסטית, אם כי שיעורה ירד מ- 0.28 מעלות לעשור (בממוצע לכלל התחנות) ל – 0.22, כלומר, הסרה מגמתית של שתי שנים ש"לא מצאו חן בעיני המגיב חד הלשון" לא הניבה את ההתקררות שציפה לה כלל וכלל.
מעבר לכך, שני החורפים החמים בהרבה, 2009-2010 ו- 2010-2011 לא נכללו בניתוח המוצג, וחורף 2010-2011 היה החם בתולדות המדידות בארץ, והיה מסיט את קו המגמה באופן משמעותי כלפי מעלה.
מכאן, שאין שחר לטענות המועלות ויש להתייחס במלוא החומרה למגמת ההתחממות הקיימת בכל עונות השנה והגדולה ביותר בעונת הקיץ.
בברכה,
הדס סערוני, ברוך זיו ופרופ' פנחס אלפרט
 הערה נוספת:
פרופ' אלפרט מוסיף כי לפי שיחות שערך עם אנשי השירות המטאורולוגי, הנתונים יועלו בקרוב לאוויר על ידם לפי חוק חופש המידע.
הערת מערכת הבלוג הירוק: 
אין אנו טוענים כי עורכי המחקר עיוותו נתונים או יצרו מצג שקרי כפי שנחשף בפרשת "קליימטגייט", הטענה המרכזית עליה לא התקבלה התייחסות היא מדוע "סומן" מראש מקטע נתונים לבחינה, כזה שברור לכל כי יוביל לתוצאה שתראה את ההתחממות הקיצונית ביותר. מי היה אחראי להכתבת טווח זה?
כפי שמעידה תגובת צוות המחקר גם שינוי קל בשנות הבדיקה ממתן את התוצאות הסנסציוניות וסביר ששינוי והרחבת הבדיקה גם לעשורים החמים של שנות ה-60 וה-50 היה מוביל למיתון הרבה יותר גדול עד כדי איון התוצאות (את זאת נדע לאחר שישוחררו כל הנתונים לניתוח ובדיקה).
כידוע חשוב לא רק לומר את האמת ואותה בלבד אלא את כל האמת. יתכן מאד כי האשם נעוץ בהנחיות המשרד להגנת הסביבה המבקש להעצים את הבהלה ואת חשיבותו אך אין החוקרים הנכבדים פטורים מאחריות לסיוג ממצאיהם והאחריות לאופן בו משתמשים בהם. ראוי היה לעורכי המחקר להדגיש כי הטווח הנתונים שאותו ניתחו חלקי ומוטה מראש ואין בו בכדי לתת תמונה מלאה על "התחממות חריפה ויוצאת דופן" או לעשות בו שימוש למטרות הפחדה - סיוג זה נעדר מדו"חות המשרד להגנת הסביבה המשתמש במחקר לקידום מטרותיו וכן לא מופיע בכתבות בגלילאו ובאתר הידען.

24 באפריל 2012

לאבלוק: הגזמנו עם ההתחממות.

 (ד"ר לאבלוק, 2005, תמונה: ויקיפדיה) 
ד"ר ג'יימס אפרים לאבלוק, בן 92, הוא רופא, מדען ומאבות התנועה האקולוגית. הוא פרסם את תיאוריית הגאיה הרואה את המערכת האקולוגית של כדור הארץ כמערכת אורגנית, חיה. הוא כתב שני ספרים מפחידים בעבר. כתבנו עליו כמה קטעים בבלוג.

עכשיו הוא יוצא בראיון ב msnbc ומודה: טעינו בקטע של הדאגה וההפחדה בנושא האקלים. גם פרשנים אקלימיים אחרים, כמו אל גור, טועים, לדעתו. כדור הארץ עדיין מתחמם, הוא אומר, אבל לא במהירות כפי שפחדו.
הוא עמד בעבר בשורה הראשונה של זורעי הפחד. כך למשל הוא אמר בראיון משנת 2006: "לפני סוף המאה ימותו מיליארדי בני אדם, בודדים ישרדו באנטרקטיקה, המקום היחיד שנין יהיה לחיות בו".
עכשיו הוא מביע דעה חדשה, שהאקלים לא התנהל כמו שציפו.
"הבעיה היא שאיננו יודעים מה האקלים עושה. חשבנו שאנו יודעים לפני 20 שנה. זה גרם לכתיבת כמה ספרים מודאגים (מפחידים) כולל הספר שלי, כי הכול נראה ברור. הדברים [ההתחממות] לא התרחשו." הוא אמר. "האקלים עושה את הטריקים הרגילים שלו. לא קורה הרבה עד כה. היינו אמורים להיות כבר חצי הדרך בכיוון הצלייה. העולם לא התחמם מאז המילניום (2000), הטמפרטורה הייתה צריכה לעלות, ה co2 (פד"ח) עולה."
הוא עדיין מאמין שתהיה התחממות גלובאלית, אבל לא מהירה כמו שחשב. הוא חושב שצריך לעשות כול מה שאפשר כדי להקטין את פליטות הפד"ח.

 פיטר סטוט, מההדלי סנטר (אונ' מזרח אנגליה) אמר בתגובה שהוא מסכים שלאבלוק הגזים בהפחדות שלו מ 2006, וגם שההתחממות כרגע היא נמוכה מהצפוי לפי המודלים האקלימיים.

הערה שלי:
מה פירוש "לעשות כול מה שאפשר כדי להקטין את הפליטות" ?
האם לבזבז קרוב ל 300 מיליארד דולר בשנת 2011 (בכול העולם) על תחנות רוח ופאנלים סולאריים, שתרומתם להקטנת הפליטות זעירה – נכנס לקטגוריה "כול מה שאפשר"? לדעתי זו סתם היסטריה. ד"ר ג'יימס האנסן, קרא לתחנות רוח ופאנלים סולאריים "סיפורי אגדות" (Easter bunny and Tooth fairy ).
נחמד שלאבלוק מבחין במציאות ומודה בשגיאות. אני הייתי קורא לשניהם (לאבלוק והאנסן) לצאת בקול קורא לממשלות העולם להפסיק עם הטירוף הזה.
יעקב




23 באפריל 2012

שייל-גז בסין, בשפע.



בהמשך לדיווח על כמויות הפחם העצומות, וההולכות וגדלות שסין צורכת, הנה דיווח מעיתון סיני על תכניותיהם לפיתוח מקור האנרגיה החדש – שייל-גז shale gas – גז טבעי מסלע ביטומני או פצלי שמן, בסין.
הנה קטעים:
סוכנות האנרגיה בארה"ב מעריכה שיש בעולם רזרבות של כ 187 טריליארד מ"ק גז, שזה שווה בערך להפקה ברמות נוכחיות ליותר מ 250 שנה. שלוש הארצות העשירות ביותר הן סין עם 36 טמ"ק, ארה"ב- 24 טמ"ק, וארגנטינה – 22 טמ"ק. BP צופה שאמריקה הצפונית והדרומית יהיו עצמאיות מבחינת אספקת אנרגיה משנת 2030 (כלומר לא יהיו תלויות בייבוא מיבשות אחרות).
סוכנות הקרקע והמשאבים של סין ערכה סקר, והיא מעריכה שהרזרבות של גז של סין יספיקו ל 300 שנה, לפי קצב צריכה נוכחי. תכנית החומש לשנים 2011-15 בסין מדברת על חיפוש ופיתוח מקורות גז אלה, תוך ציפייה שבתקופת החומש הבאה (2016-20) יחל ייצור בקנה מדה גדול.
ממשלת סין נקטה צעדים רבים להאצת פיתוח מקורות הגז. היא מאפשרת ומעודדת חברות זרות לבוא לחפש ולהפיק גז סיני, היא מעניקה הטבות מס, היא מאפשרת מימון נוח ליוזמות בתחום הגז. מספר שותפויות בין חברות סיניות לחברות מערביות גדולות כבר החלו לפעול לגילוי וניצול הגז בסין.
בנוסף – חברות סיניות רוכשות חברות אמריקאיות המתמחות בגילוי והפקה של גז בארה"ב. חברות סיניות גם רכשו שותפות בחברות אמריקאיות בעלות שטחי זיכיון בארה"ב, כלומר – חברות סיניות עוזרות לממן את פיתוח הגז בארה"ב.

סין עדיין מפגרת אחרי ארצות אחרות בפיתוח ואימוץ טכנולוגיה חדישה לניצול מקורות הגז החדשים, אבל היא עושה מאמצים גדולים להדביק את הפיגור ותולה תקוות רבות במשאבי הגז הבלתי קונבנציונאלי – שייל-גז.
מהפכה אדירה בתחום אספקת האנרגיה מתרחשת לנגד עינינו, כעת ממש. 
יעקב

22 באפריל 2012

לזכרו של ברנרד כהן

ב-17 למרץ 2012 נפטר הפיזיקאי ברנרד כהן, שכיהן כפרופסור לפיסיקה גרעינית באוני' פיטסבורג, החל את דרכו האקדמית באוני' קרנגי-מלון. הוא פרסם מעל 150 מאמרים מדעיים על פיסיקה גרעינית, כ-300 מאמרים בנושאי אנרגיה וסביבה (למשל אנרגיה גרעינית ותחנות כח גרעיניות, השפעות קרינה, פסולת רדיואקטיבית ועוד) וכ-80 מאמרים במגזיני מדע פופולרי. הוא מחברם של שישה ספרים (ביניהם הספר "אופציית  האנרגיה הגרעינית", זוכה פרס החברה האמריקנית לפיסיקה בתחום פיסיקה גרעינית (ואף עמד בראש תחום זה בחברה האמריקנית לפיסיקה), נבחר כחבר כבוד של "האקדמיה הלאומית להנדסה" האמריקאית והיה ראש תחום מדעי הסביבה של החברה האמריקאית לגרעין (American nuclear society).
פרופ' כהן היה ידוע במיוחד כתומך נלהב באנרגיה גרעינית כמקור אנרגיה נקי, עמיד, בטוח וארוך טווח (כפי שנדון בהמשך). הוא מפורסם בכך שהטיל ספק (למעשה הוכיח) שלקרינה ממקור רדיואקטיבי ברמות נמוכות אין השפעה קטלנית ארוכת טווח (וכנראה אף להיפך), וידוע ביותר בהפרכתה של תורת ה-No linear threshold.

נסביר:
קשה מאוד למדוד ולהעריך את הנזקים של קרינה ממקור רדיואקטיבי בעצמה נמוכה לאורך זמן, מכיוון ש-
א. אין הרבה כאלה, ו-ב. קשה להראות שגורמי מחלה או תמותה נובעים ישירות מן הקרינה. 
לכן, הערכת נזקי הקרינה נעשתה בזמנו על-ידי מיפוי של הנזק ביחס לעצמת הקרינה בעוצמות גבוהות מאוד (למשל, בניסויים על עכברים, מהירות התפשטות גידולים כפונקציה של משך זמן החשיפה ועצמתה וכו'). אחר-כך ממשיכים את העקומה בקו ישר עד לקרינות נמוכות ומסיקים מסקנות. (לדוגמא: אם רוח במהירות 100 קמ"ש מפילה בית במשקל 1 טון, ורוח במהירות 50 קמ"ש מפילה בית במשקל חצי טון, אז גם בלי למדוד אפשר להניח שרוח במהירות 25 קמ"ש  תפיל בית במשקל רבע טון). פרופ' כהן הראה שלגבי קרינה ממקור רדיואקטיבי אי-אפשר להסיק כלום על תוצאות קרינה בעוצמה נמוכה מתוך נתונים של קרינה בעוצמה גבוהה. 

מסקנתו אח"כ זכתה לאישור פומבי על-ידי גוף מחקר רשמי של האו"ם שקבע בין היתר כי "There appear to be no nonspecific effects from low doses of radiation that result in a shortening of the life span      " (תרגום: נראה כי אין אפקטים כלליים מרמות קרינה נמוכות שגורמות לקיצור משך החיים). 
כמובן, ההקשר המתבקש להישגיו אלו של פרופ' כהן הוא אירועי הכור בפוקושימה משנה שעברה, שיחד עם היסטריה ציבורית המונית, פרופוגנדה משמעותית מצד הירוקים למיניהם ובורות תקשורתית (ראו פוסט קודם בנושא) גרמו לפניקה כללית נגד פיתוח אנרגיה גרעינית ואף למדיניות סגירת כורים במדינות אירופאיות. העניין הוא, שכמות הקרינה שנפלטה היא כל-כך קטנה, שבכלל אי-אפשר למדוד מה עשויות להיות ההשפעות ממנה. ניתן לקרוא זאת מילה במילה מתוך דו"ח רשמי של המרכז לאנרגיה גרעינית של MIT  (http://pioneer.netserv.chula.ac.th/~mkuntine/391/writing2/writing2_08.pdf, עמוד 15) – 

"קביעת מקרי הסרטן העתידיים ברמות קרינה של מתחת ל-20mSv [הקרינה שנפלטה בפוקושימה, י.ד. ] ואף יותר מכך, איננה אפשרית..."
ובכל זאת, על-ידי שימוש בשיטה הלינארית (שכאמור, פרופ' כהן הראה שהיא אינה נכונה), ניתן לקבוע גבול עליון לסיכונים הבריאותיים שברמות קרינה כזו, והדו"ח הנ"ל טוען כי – " כמות קרינה כזו תראה עלייה של 0.2%  בסיכוי לחלות בסרטן כתוצאה מקרינה למשך העשרים שנה הבאות, וזאת בנוסף לסיכוי של 42% הקיים בכל מקרה", או במילים אחרות – אין לקרינה ברמות נמוכות כאלו שום השפעה אמיתית, והפאניקה סביב פוקושימה היתה מלאכותית, מיותרת ואף מסוכנת.
פרופ' כהן היווה דוגמא כיצד יש להשתמש במדע בזהירות ובחכמה, ולהימנע מלייצר מסקנות חסרות ביסוס מדעי ולהשרישן בדעת-הקהל. הוא היה מדען המהווה מגדלור של יושרה מדעית בתקופה בא המדע מנוצל על ידי פוליטיקאים ובעלי אינטרסים. כן ירבו מדענים כמותו!

יוני

מן הארכיון: השד האקולוגי יצא מן הבקבוק



"השד האקולוגי" יצא מהבקבוק.
מעריב, ספטמבר 1970

על פי חישובי המומחים נותרו לאנושות 130 שנה לחורבן, זה היה בשנת 1970 כך שנותרו עוד 88 שנים...

מילת הקסם הפופולרית אז היתה ה"די.די.טי" שהוצא משימוש בעקבות מתקפות הירוקים נגד נזקיו האקולוגיים ה"נוראים". הדבר הוביל לעלייה בכמות המלריה והקורבנות בעולם השלישי.  עד שבשנת 2006 פרסם ארגון הבריאות העולמי הודעה בה הוא חוזר בו מההגבלה על החומר, שיצאה כמעט 30 שנה לפני כן, וממליץ לעשות שימוש נרחב בדי-די-טי בריסוס בחללים סגורים למניעת מחלת המלריה. הארגון אף טוען שבשימוש נכון, החומר אינו גורם נזק לאנשים ולסביבה.
באדיבות רפי מן, האיש אשר על ארכיון העיתונות.
בועז


תוספת:
הנה מאמר ארוך על ה דידיטי (באנגלית), והדמיון בין ההפחדה המוגזמת נגד הדידיטי, להפחדה המוגזמת של ההתחממות הגלובאלית. הדידיטי הוא בסך הכול חומר מועיל, ומסע המלחמה הירוק נגדו לא היה מוצדק. אומנם, בתחילה עשו שימוש מופרז ובלתי מבוקר בחומר, וריססו אותו בכמויות גדולות מהדרוש ובשטחים גדולים מדי. זו כנראה הייתה שגיאה, אך מאידך – הטלת איסור מוחלט על שימוש בחומר הייתה שגיאה עוד יותר גדולה, שגרמה נזקים רבים. למרות שהיה שמץ של אמת בטענות אנשי איכות הסביבה נגד השימוש המוגזם בדידיטי, הרי הם הלכו לקיצוניות הפוכה, הפחידו את הציבור בטענות לא מבוססות על סכנת הסרטן, וגרמו יותר נזק מתועלת.
יעקב

כמו כן העלנו לבלוג הירוק את המאמר "סיפורו של הדי.די.טי" - כאן. 

הודעה לעיתונות: להאיר את ישראל

לקראת אירוע "שעת כדור הארץ" מציע  הבלוג הירוק  להאיר את ישראל כדי לעודד את הפיתוח והקידום של היוזמה הטכנולוגית למען רווחת תושבי ישראל. זאת במקום להחשיך ולחנוק את התעשייה היצרנית של היוזמה הפרטית

האירועים ברחבי ישראל והפרסום הנרחב והיקר שניתן להם על חשבון משלמי המיסים והארנונה מחמיצים את המטרה של קידום איכות החיים ושמירה על איכות חיים וסביבה - מטרה זאת ניתנת להשגה רק בחברות תעשייתיות משגשגות. כאשר הכלכלה משגשגת ניתן גם להגן על ערכי הטבע. כיבוי האורות מנוגד לעיקרון הבסיסי של פיתוח טכנולוגי ויצרנות שרק הם מסוגלים להציל את האנושות ולסייע בהתמודדות עם כל משבר שעשוי להגרם על ידי כוחות הטבע.
השנה, בחרו גם בצה"ל להעביר פקודות ל"כיבוי אורות" ביחידות שונות, דבר המדגים את עומק חדירת התופעה והתרופפות החשיבה הביקורתית מולה.

"
לצערנו" מציין בועז ארד, מנתח מדיניות בבלוג "בוחרות התנועות הירוקות בישראל להילחם בכל הפרוייקטים האיסטרטגיים של ישראל ולפגוע בכלכלת המדינה תוך שהן מנצלות תעמולת הפחדה שביסוסה העובדתי מוטל בספק. כך נדחתה אספקת הגז למשק הישראלי והובילה לעליות מחירים חריפות וכך גם נמנעה הקמתה של תחנת כוח פחמית חדישה שהיתה מפחיתה את הזיהום ומוזילה ומבטיחה את אספקת החשמל הסדירה".

על פי דיווחי העיתונות על דו"ח הנמצא בהכנה במשרד מבקר המדינה גרמו העיכובים של פיתוח משק האנרגיה לנזקים הנאמדים בין 2 ל-4 מיליארדי שקלים, דבר הפוגע קשות באזרחי ישראל. התנועות הירוקות בעולם ובישראל נוהגות לקדם שימוש נרחב באנרגיות בלתי כלכליות ובזבזניות של רוח ושמש שמקומן במעבדות. את העובדות הכלכליות הבלתי נוחות מסתירים בסיוע משרדי הממשלה על ידי סובסידיות המוטלות כמיסים על כלל אזרחי ישראל ועל ידי תעמולה אגרסיבית.
אנו קוראים בזאת לחזור למדיניות אנרגיה ושמירת איכות סביבה שפוייה.


http://www.slideshare.net/Anochi/memo-re-pv4-bill-july2-11-final 

21 באפריל 2012

סין והפחם - חתונה להרבה זמן.


הנה עוד קטע הממחיש את תצרוכת הפחם העצומה, והגדלה והולכת, של סין (ראה גם הקטע הקודם שלנו בנושא).
סין יצרנית מובילה בעולם של טורבינות רוח ופאנלים סולאריים, אבל את אלה מייצאים לפראיירים באירופה. סין עצמה זקוקה לאנרגיה (בין השאר, כדי לייצר פאנלים וטורבינות), ואנרגיה אין הרבה במקורות "מתחדשים", לכן, סין עצמה מייצרת את מרבית האנרגיה מפחם. היא הודיעה לאחורונה על האטה בבניית תחנות סולאריות – כנראה בגלל שאין לה אפשרות לשחק בנדמה לי, היא צריכה אנרגיה.
סין צורכת אנרגיה היום בשיעור 100 קוואד, היא תצרוך אנרגיה ב 2030, ובשיעור 247 קוואד. (קוואד זה קוואדריליון BTU ). מתוך זה – 185 מפחם (לעומת 56 ב 2010). להשוואה: העולם כולו צרך 156 קוואד פחם ב 2010. לעומת תחזית זו, הירידה של 5% בצירכת הפחם שהיתה בארה"ב ב 2011, לפחות מ 20 קוואד – היא לא ממש מרשימה או משנה משהו.
השורה התחתונה – מי שחושב שניתן בעתיד הקרוב להקטין את צריכת הפחם בעולם (ואיתו את הפליטות), חי בעולם לא מציאותי.
על רקע זה – הנסיונות של ממשלת ישראל לעודד פאנלים סולריים הוא ממש מצחיק. זה מזכיר את הבדיחה עם העכבר והפיל שיצאו יחד לריצת בוקר. אחרי כמה זמן אומר העכבר לפיל: "היי, פיל, תסתכל אחורה תראה איזה אבק אנו עושים".
יש מקום להשקיע במחקר לפיתוח פאנלים סולאריים חדשים, יעילים יותר שעשויים להיות כדאיים יותר, מבחינה כלכלית. אבל אין שום הגיון לקנות דונאמים על גבי דונאמים של פאנלים בלתי יעילים מסין ושהממשלה (כלומר כולנו) נשלם את המחיר (יעלה כמה שיעלה) עבור משהו שאינו עוזר במאומה לכלום, שאין בו שום תועלת.
יעקב

18 באפריל 2012

כמה "ירוקות" המכוניות החשמליות?



הניו יורק טיימס מפרסם מחקר שעשו "ארגון המדענים המודאגים" (כשמו כן הוא – ארגון של ירוקים) בנושא פליטות הפד"ח של המכוניות החשמליות. המחקר ארוך ומפורט ובחן את כול "מחזור האנרגיה" – כלומר את מקורות האנרגיה של המכונית החשמלית – כלומר את מקורות החשמל שהיא צורכת.

המסקנה – שורה תחתונה – לא מפתיעה. אין "יש מאין". מכונית זקוקה לאנרגיה כדי לנסוע, והשאלה היא מאין באה האנרגיה. יצרני המכוניות החשמליות נוהגים לקרוא למכוניותיהם "מכונית עם אפס פליטות" zero emissions . כמו מרבית הטענות ה"ירוקות" – זו אחיזת עיניים, והצהרה שיוצרת הרגשה טובה בבטן, אבל אין בה ממש.

המחקר מצא שכמות הפליטות עומדת ביחס ישר לכמות הפליטות של יצרני החשמל בו טוענים את המכונית. אם מרבית החשמל מיוצר מפחם, אזי הפליטות של המכונית החשמלית לא יותר קטנות ממכונית בנזין ושוות ערך לצריכת דלק של כ 30 מייל לגלון (12.8 ק"מ לליטר). אם חלק גדול מהחשמל מיוצר בגז ובאנרגיה גרעינית, הצריכה שוות הערך היא 50 מייל לגלון (21 ק"מ לליטר). בהתחשב שיש התקדמות בטכנולוגיה של מנוע הבנזין והדיזל, מכונית רגילה יכולה להגיע לרמות פליטה שוות לאלו של מכונית חשמלית.

צריך להודות שהמכונית החשמלית פולטת אפס מזהמים בעצמה, ולכן שימוש בה יכול לתרום להוצאת הזיהום ממרכזי הערים לעבר אתרי תחנות הכוח. וזה כשלעצמו, למרות שאינו רלוונטי לגבי פליטות פד"ח, כן חשוב מבחינת פליטות מזהמים אמיתיים ואיכות האוויר במרכזי הערים הצפופות.

אנו רואים בתעשיית המכוניות החשמליות תעשייה שלמה שנבנתה על בסיס אמונה ותעמולה ולא נבנה על בסיס רציונאלי. מוצר רציונאלי הוא מוצר הנותן שרות (או תועלת) טובה במחיר נמוך. המכונית החשמלית נותנת שירות נחות וגרוע, במחיר יקר (ביחס למתחרים).
צריך להביא את התופעה לתשומת ליבם של הפרופסורים דניאל כהנמן (פרס נובל לכלכלה) ותלמידו דן אריאלי, שטוענים שהאנשים אינם רציונאליים.
יעקב

הדבר המלוכלך ביותר באינטרנט - השמצות גרינפיס

גרניפיס יצאו בקמפיין חדש נגד זיהום תחת הכותרת הסקסית "הדבר המלוכלך ביותר שתמצאו באינטרנט". על פי אנשי גרינפיס יש חברות שמסכנות את האקלים והבריאות ויש לפעול נגדן. בפועל מדובר על קמפיין שמטרתו "ללכלך" על חברות טכנולוגיה המשפרות את חיי כולנו ושכנראה סירבו לכרוע ברך לפני פעילי גרינפיס. 


הנה הטקסט שצורף למכתב:

Apple ,Amazon ו Microsoft בוחרות לבסס את חוות השרתים שלהן בעיקר מאנרגיה שמקורה בפחם. בבחירה זו, מסכנות ענקיות הטכנולוגיה את האקלים והסביבה ופוגעות בבריאות הציבור.
זאת, בעוד שיש כבר פיתרונות זמינים ועילים המבוססים על אנרגיה מתחדשת וירוקה ובהן כבר משתמשות חברות רבות בתעשייה כמו: גוגל, פייסבוק ויאהו. ‬‫הפעלת מרכז הנתונים הקרוי "הענן" צורכת כמויות עצומות של חשמל, ליתר דיוק, כ-623 מיליארד קוט"ש  נצרכים על מנת לאפשר את הפעילות.
על פי נתונים אלו, אילו הענן היה מדינה, צריכת החשמל שלו היתה מדורגת חמישית בעולם!‬

‫בזכותכם כבר הצלחנו לשכנע את פייסבוק לעבור לשימוש באנרגיה ממקורות מתחדשים. ההיגיון והצדק כבר לצידינו, ולמרות שתעשיית הפחם מפעילה לחצים עצומים על ענקיות הטכנולוגיה בניסיון להנציח את ההתמכרות המסוכנת לפחם, הכוח האמיתי נמצא דווקא בידי הצרכנים והלקוחות - כלומר בידיים שלך!‬‫
אז מה עושים? שולחים כבר היום מכתב למנהלי החברות ודורשים להסיר את הענן השחור מהאינטרנט!‬

השאלה שהתעוררה בי למקרא הדמגוגיה הלוהטת הזאת היא כיצד לעזאזל הצליחו חברות כמו גוגל, פייסבוק ויאהו להפוך בין לילה לירוקות ולעבור לשימוש באנרגיה ממקורות מתחדשים? הייתכן שיש "פתרונות זמינים ויעילים המבוססים על אנרגיה ירוקה" שאנו בבלוג הירוק ושאר העולם טרם גילינו?

זוכרים כיצד הגיב ביל גייטס, מייסד ומנכ"ל מיקרוסופט כאשר נשאל על אנרגיות מתחדשות: "שפאנלים סולאריים הם לא יותר מקישוט – הם לא מספקים אנרגיה בכמות רצינית."...  מיקרוסופט היא חברה הסופגת גינויים בקמפיין אך לעומתה  פייסבוק שהיא חברה "ירוקה" ונחמדה מתמודדת בצורה המתבררת מן הדו"ח שחובר בגרינפיס (עמ' 6 סעיף 3):

"Facebook, one of the largest online destinations with over 800 million users around the world, has now committed to power its platform with renewable energy. Facebook took the first major step in that direction with the construction of its latest data center in Sweden, which can be fully powered by renewable energy."
ובכן, פייסבוק לא עברה להפקת אנרגיה מתחדשת יש מאין... היא התחייבה לעשות זאת בעתיד. הצעד הראשון הוא להקים מרכז בשבדיה ולהפעילו באנרגיה מתחדשת ולהצטרף כשותפה לפרופוגנדה של גרינפיס.

שבדיה המייצרת 40% מתצרוכת החשמל שלה באמצעות אנרגיה הידרו-אלקטרית הינה מקרה מיוחד של מדינה שבה יש תנאים מיוחדים המאפשרים להציב סכרים, חלק נכבד אחר מהאנרגיה בשבדיה מיוצר מכורים גרעיניים (הס מלהזכיר) ועל זה כותבים בגרינפיס כי "החשמל שמניע את ה"ענן" מיוצר ברובו משריפת פחם או על ידי תחנות כוח גרעיניות מסוכנות." כלומר, אפילו פייסבוק הטובה והידידותית לסביבה עלולה להימצא במצב בו חלק ניכר מן הקילווטים שיצרכו במתקן שלה בשבדיה ייוצרו על ידי האנרגיה הגרעינית המסוכנת. וגם זה במתקן קטן יחסית בשבדיה. 

הירוקים אוהבים להביא את שבדיה כדוגמא, גם שר הפסטורליה שלנו, גלעד ארדן, טוען מעל כל במה כי עלינו ללכת בדרכה של שבדיה המייצרת 40% מהאנרגיה שלה ממקורות מתחדשים..מופרך ולא רלוונטי לנו אבל כנראה שזה נשמע טוב.

לכן נשאלת השאלה כיצד סוגרים "עיסקת" חסות עם גרינפיס? איך בדיוק הצליחו אנשי פייסבוק להיות מוגדרים כחברה "טובה" לעומת "אפל" האכזרית הפוגעת באקלים ובבריאות? האם זה קשור לתרומה לגרינפיס ואירוח חנפני של הפעילים? מה נדרש ממנהל חברת טכנולוגיה מובילה כיום על מנת להיות מוגדר כחברה "טובה" ולכוון את פעילי גרינפיס להתנפל על המתחרים? 

בשנת 2010 הפיקו אנשי גרינפיס סרטון נגד פייסבוק, אז היא היתה חברה "רעה ומזהמת" ומרק צוקרברג היה מרושע חסר לב המזהם את העולם. האם יתכן שהסרטון עשה את שלו כ"חליפת איומים" משובחת? האם זאת היתה ה"הצעה שאי אפשר לסרב לה" שהובילה למהפך?

הייתי רוצה להיות זבוב על הקיר בחדר בו נסגרה העסקה הזאת... אבל לא הייתי. אך גם בלי להיות שם מה שבטוח הוא שאין בכך שום קשר להפעלת החברה ושירותיה על בסיס אנרגיות מתחדשות שלא קיימות.


והנה הסרטון "פיסבוק: פחם לא ידידותי"... הכולל הצעה שאי אפשר לסרב לה לצוקרברג...

יומיים לפני היום שאחרי מחר

ביום ראשון הקרוב יתקיים הפסטיבל המתוקשר של החשכת המאורות. פסטיבל שעבור פירסומו באמצעי התקשורת על ידי המשרד להגנת הסביבה אנו משלמים במיטב מיסינו לממשלה ואף מוסיפים לכבוד הפסטיבלים העירוניים הבמות וההופעות במיטב תשלומי הארנונה (בעיריות ה"מתקדמות").
אנו שמחים להגיש לכם המלצת צפייה שתתאים במיוחד לשלב שבו ימאסו לכם תמונות המסכים המוחשכים, אנשי הדיווש בכיכר ומחוללי האור בעזרת כוח שרירים פרימיטיבי. אם תרצו להאיר את הבית ולהנות מפירות הציביליזציה המתקדמת, כל עוד ניתן, הנה לכם סרטון ששווה צפייה.

תודה ללאונרדו פליישר שהעביר לנו את הקישור לפרק מסדרת "סאות' פארק". הנה הקישור לפרק: 
בפרק מוכרז מצב חירום בעקבות קטסטרופה של התחממות גלובלית בה נוטלים חלק כל המרכיבים הטובים של העלילה הזכורים לנו מדו"חות האו"ם ומישיבות הקונגרס וועידות האקלים.

17 באפריל 2012

הודו לא תתייבש


אגב הקרחונים בהימלאיה. החממיסטים לא מחמיצים שום הזדמנות להפחיד אותנו ככול שהם יכולים (ראו את הפוסט על פצ'אוריגייט). כאשר הם מדברים על קרחוני ההימאליה הם אומרים שהנהרות שחוצים את הודו מקורם בקרחונים, ואם אלה יימסו, יתייבשו הנהרות ואספקת המים לכול תת היבשת, שבה 1.3 מיליארד תושבים תיפגע. שומו שמיים, 1.3 מיליארד הודים יתייבשו! אסון בינלאומי!

הטענה הזו פשוט לא נכונה. לחלוטין לא נכונה, כול תלמיד תיכון יכול להבחין בכך.

נהרות הודו ניזונים לא מהקרחונים אלא מהמשקעים שיורדים בהרי ההימאליה. המשקעים יורדים בצורת שלג בגלל הטמפרטורה הנמוכה בראש רכס ההרים. השלג מצטבר בקרחונים, אשר גולשים אט-אט למטה, נמסים ויוצרים את הנהרות. מאחר ואין אפשרות ליצור יש מאין, ניתן לאמור שכמות המים בנהרות שווה, פחות או יותר, לכמות המשקעים (שלג) שיורדים באגן הניקוז. אם לא יהיו קרחונים, ירדו מי המשקעים ישר לנהרות, בלי התיווך של הקרחון, אבל כמות המים בנהרות לא תקטן. הקרחון הוא רק תופעת מעבר, הוא אינו מקור המים, המקור הוא המשקעים.

אבל, זה אופייני לחממיסטים. הם מחפשים את כול דרכי ההפחדה האפשריות, בלי קשר לאמת ולהגיון.

באשר לקרחונים – אל דאגה. הסצנאריו האיום ביותר בלקסיקון החממיסטים נקרא BAU business as usual – עסקים כרגיל. גם תחת סצנריו איום (???) זה לא יימסו הקרחונים במאות השנים הבאות. לא יודע כמה שנים, כנראה 300-500 שנים, לפי קצב ההמסה הנוכחי. הלוואי על כול האנושות שיהיה לה BAU (מצב לא יותר גרוע מאשר יש היום) במשך 500 שנה! המסת קרחוני ההימאליה – הלוואי שלא יהיו לנו צרות גרועות מאלה במשך 500 שנה!
יעקב 

זיהום נוף



את הנוף הפסטורלי הזה רוצה קבוצה של "פעילי סביבה" לזהם עם טורבינות רוח, כלומר עם קוטלי ציפורים רעשניים וחסרי תועלת.
הקבוצה הקימה קואופרטיב שמנסה לקדם תחנות רוח.
""מדובר במודל כלכלי שיש בו גם רווח וגם מטרות אחרות סביבתיות."
מודל כלכלי?? על מה הוא מדבר? אה...
 "לפי התעריף שקבעה רשות החשמל לפני כשלוש שנים, מדובר על תעריף של בין 1.29 ל-1.65 שקלים לקוט"ש שבו יימכר החשמל לחברת החשמל. תעריף זה מגלם פוטנציאל כלכלי רב להפקת חשמל באמצעות טורבינות הרוח".
אותו "פטנט" כמו פאנלים סולאריים. הממשלה, באמצעות רשות החשמל, מחייבת אותנו לשלם ליזמים עבור החשמל הרוחני פי 4 ממחיר החשמל רגיל. המודל הכלכלי שלהם פשוט מאד – מכניסים את היד לכיס של האזרח ולוקחים את הכסף לכיס שלהם. ובתמורה מה אנו מקבלים? השחתת הנוף וקטל ציפורים ורעש ומטרד אקוסטי וויזואלי.

הם מזכירים ארצות "נאורות" כמו אנגליה וגרמניה שהתקינו אלפי טורבינות. אדרבא, סעו לגרמניה או אנגליה וראו את הזוועה ותגידו אם אתה רוצים להשחית כך גם את הנוף שלנו. דרך אגב – השר לאנרגיה והתחממות גלובאלית באנגליה נענה למחאת התושבים והבטיח לא להקים יותר תחנות רוח יבשתיות.
בתמונה מעל: לפני ואחרי...


כאשר רוצים להקים מסוף לגז, שתופס שטח קטן יחסית, מתנגדת החברה להגנת הטבע בטענה של השחתת נוף ייחודי. הנוף שבתמונה למעלה אינו ייחודי? השחתתו על ידי פריצת דרכים ופיזור מגדלים תעשייתיים בשטח נרחב אינו מהווה פגיעה בנוף ייחודי? אני מצפה מהחברה להגנת הטבע להתנגד בחריפות לפרויקט זה.
בשם שמירת הסביבה ושמירה על הכיס יש להלחם מלחמת חורמה נגד הזוועה הזו.
יעקב

יש קרחונים בהימאליה שגדלים



חוקרים צרפתיים מהמרכז למחקר מדעי בגרנובל, צרפת, מצאו שיש איזור בהרי ההימאליה, איזור קאראקורם, שבו היה גידול ניכר בקרחונים בין השנים 1999-2008. החוקרים נעזרו בלווין מחקר צרפתי, והשוו תצלומים משנים אלה.
אין הם יודעים להסביר את התופעה, המנוגדת למה שניצפה בקרחונים אחרים בהימאליה שנמצאים בנסיגה. הם משערים שייתכן וקרחונים אלה מושפעים מהשפעות מקומיות, כמו גידול המשקעים האזור. ברור לחלוטין שרק כאשר קרחונים נמסים זה בגלל ההתחממות הגלובאלית, כאשר הם גדלים זה בגלל "השפעות מקומיות".
יעקב



16 באפריל 2012

ירוקים על חשבון העניים


"גגות הלולים נותרו מיותמים. לא חבל?" כותבים בYNET (צילום: נמרוד גליקמן)

כתבה ב- YNET  תיארה בפרוטרוט את מסכת יסוריו של יזם שרצה להתקין על גג הלולים שלו (30 דונם בשטח)  פאנלים סולארים, ולמכור את החשמל לחברת החשמל בפי שניים מהתעריף לצרכן. כניסוי, התקין הנ"ל על גג ביתו הפרטי במושב כפר הס פאנלים סולאריים בעלות של כ-170,000 ש"ח, ואת החשמל הוא מוכר לחברת החשמל בתעריף גבוה פי ארבע מהתעריף לצרכן. לפי עדותו, הוא מקבל כל חודשיים כ-8000 ש"ח בצ'ק מחברת החשמל (בערך חצי המשכורת החודשית במשק, ולאחר שההשקעה תוחזר תוך כ-3.5 שנים, זהו רווח נקי ללא עבודה, שכמובן מתאפשר רק למי שיש בית פרטי עם שטח גג מספיק גדול ו-170,000  ש"ח זמינים להשקעה הראשונית). 
הטענה המגוכחת שמוצגת במאמר היא שזהו דבר נפלא, מכיוון שה"החשמל שאני מייצר בבית בחודש מספיק לצריכה ממוצעת של 5 משפחות". אבל זהו בדיוק הבלוף – אין חמש משפחות שנהנות מהחשמל הזה חינם (או לפחות מוזל) תמורת אותם 8000  ש"ח לחודש. ההיפך הוא הנכון – אותו צ'ק שמנמן שמקבל היזם מגולגל ישירות לשאר הצרכנים, כלומר כולנו (לפחות כל אלו מאיתנו שאין להם בית פרטי עם שטח גג פנוי)  משלמים על החשמל קצת יותר כדי שהיזם יוכל לקבל צ'ק חודשי. כלומר, מדיניות הסולאר בישראל גורמת במישרין להעברת כסף מאותם חלקי אוכלוסיה שאין להם דירות קרקע עם שטח גג פנוי בכפר הס לאלו שיש להם...זוהי מדיניות אנטי-חברתית בעליל שמעשירה את העשירים על חשבון העניים. כמובן שאין כל אשם ביזם עצמו, אלא בשיטה שמאפשרת לו להרויח כסף ללא עבודה על חשבוננו. המסקנה – על מדינת ישראל להפסיק מייד את הסובסידיות וההתחייבויות לבעלי הפאנלים הסולארים אם ברצונה לאמץ מדיניות חברתית אמיתית!
 ולסיום : אם היזם הנ"ל יצליח בפרויקט שלו, יקבל את כל האישורים וימכור את החשמל לחברת חשמל, אז הוא יקבל (אם נניח שהתשלום הוא אפילו עשירית מזה שהוא מקבל עבור הייצור הביתי שלו, למרות שבכתבה כתוב שהוא יקבל חצי)  500x200 = מאה אלף ש"ח בחודש...תוך כ-3 שנים הוא מכסה את ההשקעה הראשונית ומתחיל להרויח מאה אלף ש"ח בחודש בעצם בלי לתרום כלום, אלא למעשה לייקר לכולנו את החשמל. והוא רק פחות מאחוז (!!) מההשקעה שהמדינה מכריחה את חברת החשמל (ובעצם אותנו הצרכנים הקטנים) להשקיע בחשמל סולארי. 

יוני

15 באפריל 2012

סין יורדת מהרוח.


סין הודיעה שהיא תאיץ את הפיתוח של מקורות אנרגיה חדשים, בלתי פחמיים, כמו הסכרים ההידרו-אלקטריים והאנרגיה הגרעינית. היא גם תפעל לחיפוש ופיתוח הנפט והגז משדות של פצלי שמן (shale ). לעומת זאת היא תאט או תקטין את הפיתוח המואץ של תחנות רוח ותחנות סולאריות, כי שני מקורות אלה אכזבו, ונתנו תוצאות חלשות. כך דיווח ראש הממשלה, ון גיאובאו, בדו"ח מחודש מרץ.

בסין מתכננים להגיע ל 11.4% אנרגיה מתחדשת, עד 2015, שני שליש מזה אנרגיה הידרו (סכרים). לעומת זאת, באנרגיה סולארית ורוחנית הייתה ירידה בתפוקה למרות העלייה ב"הספק המותקן" – כלומר – למרות שיש יותר פאנלים וטורבינות רוח, כמו החשמל שהופקה קטנה, כי כידוע, אלה מפיקים חשמל לפעמים כן ולפעמים לא. סין נסחפה אחרי התלהבות המערב מטורבינות ופאנלים, אבל עכשיו, היא מתפקחת, יחד עם המערב, ויורדת מזה, בהדרגה.

פיתוח האנרגיה הגרעינית נמשך בסין בקצב מואץ. כעת פועלות בסין 14 תחנות כוח גרעיניות ועוד 25 נמצאות בבניה. לעומת זאת פועלות בארה"ב 104 תחנות זקנות, שצריכות להיסגר בהדרגה, ורק 2 חדשות נמצאות בבניה.

"למעשה" אומר דניאל קיש, סגן נשיא מכון האנרגיה, "הסיבה היחידה שסין מייצרת פאנלים סולאריים וטורבינות רוח היא כדי למכור אותן למערב, הכופה על אזרחיו את התקנתם, חרף המחיר הגבוה. אם אנו מספיק טיפשים כדי לקנות מתקנים סולאריים וטורבינות רוח בסין, ולהתקין אותם אצלנו מתוקף צו ממשלתי, וליקר בכך את עלויות הייצור שלנו, ואת כושר העמידה של התעשייה שלנו בתחרות מול סין – הסינים בעד. זה כמו למכור לנו אופיום, לא כן?"

יעקב