28 בינואר 2013

יפאן משנה "יעדים"



בין אם יש או אין סכנה של התחממות גלובאלית חמורה, הגישה לטיפול ב"בעיה" זו היא, איך נאמר? מוזרה, מוזרה מאד. משונה.
כללית - אם יש בעיה צריך לגשת לחיפוש פתרון בצורה רציונאלית, לבדוק מה האפשרויות הטכניות-פיסיות-הנדסיות-כלכליות. לבחור דרכי פעולה מעשיות, אפשריות, שמובילות למטרה, שעשויות לקדם את המטרה.

במקום גישה רציונאלית יש לנו היסטריה המונית, בינלאומית, עם גישה ש"חייבים לעשות משהו, מייד, כעת, לא חשוב מה". אנו רואים מחזות של ראשי מדינות מכריזים על "יעדים" – יעדים לצמצום הפליטות, או לשימוש באנרגיה "מתחדשת". ההכרזות האלה מבוססות על שום דבר מלבד תחושה של היסטריה בבטן. כלומר הן לא מבוססות על עבודת מטה מפורטת שבודקת מה אפשר לעשות, מה עובד, מה כול פעולה משיגה וכמה זה עולה. במקום זה, קופצים בראש ומכריזים על יעדים מהבטן, לפי הרגש, וכולם מתחרים בכולם על ה"יעדים" – מי יש לו יעדים יותר יפים. ממש היסטריה המונית. אח"כ מוציאים עשרות מיליארדים של דולארים על דברים שלא עובדים, כמו למשל – האתנול מתירס. אח"כ אוחזים את הראש בידיים וצועקים "געוואלד, איזה שטויות עשינו!"

כול היעדים האלה הם, כמובן, הונאה עצמית ודיבורים ריקים מתוכן , אבל הם מאד פופולאריים... אנשים אוהבים לרמות את עצמם, ולחלום חלומות מנותקים מהמציאות.

אבל המציאות יותר חזקה מהחלומות וההיסטריה.
כעת, יפאן יורדת מהעצים ובוחנת "תיקון" של היעדים. ראש ממשלת יפאן הקודם, יוקיו האטויאמה, שעלה לשלטון ב 2009, נסחף בהתלהבות והכריז מעל בימת האו"מ על יעד של צמצום הפליטות ב 25% עד 2020 (ביחס לפליטות ב 1990). הוא גם הכריז על יעד של סגירה, בהדרגה, של הכורים הגרעיניים. כול זה, כמובן, מיד עם כניסתו לתפקיד, על בסיס אידיאולוגיה והרגשות בטן, ללא בדיקה מפורטת כיצד ניתן להשיג יעדים אלה בעולם המציאות ההנדסי-כלכלי.

אז בא הצונאמי הגדול של מרץ 2011, והאסון בפוקושימה. תחנות הכוח הגרעיניות נסגרו בחפזון. יפאן נאלצה להפעיל מחדש תחנות כוח פחמיות וגזיות. האטויאמה הודח מזמן מראשות הממשלה, וכעת הודחה גם מפלגתו מהשלטון, בבחירות ב 2012. ראש הממשלה החדש, שינזו אבה, הכריז שיפאן מבטלת את ה"יעדים" האלה, וכול הנושא ייבחן מחדש. המציאות יותר חזקה מהחלומות. יש לקוות שהבחינה מחדש תהיה יותר מציאותית וממשית, ושיבדקו באמת מה ניתן ומה לא ניתן לעשות. יש לקוות, בקיצור להתנהגות קצת יותר רציונאלית.

דבר דומה קרה בתחילת 2012 בספרד. שם, הממשלה הסוציאליסטית של רודריגז זאפטרו הלכה עם הראש בקיר, והתחייבה התחייבויות כספיות אסטרונומיות (מיליארדים של אירו בכול שנה), מתוך כסף שאין להם, על פרויקטים שאינם עובדים. הממשלה החדשה, השמרנית, של מריאנו ראחוי ביטלה את כול התכניות האלה בתחילת 2012.

יעקב


תגובה 1:

יעקב אמר/ה...

איפה דון קישוט כאשר צריך אותו?
הוא היה הראשון שזיהה את הסכנה שבתחנות הרוח ונלחם בהן.